הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), קיימה היום (ג') דיון על מדיניות ההכשרות המקצועיות ועתיד התעסוקה, כחלק מיום ההכשרה המקצועית אשר צוין היום בכנסת. יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה: "הכשרות מקצועיות יכולות להיות כלי אמיתי לסגירת פערים חברתיים וכלכליים בתוך החברה בישראל, אבל נדמה שהן מתבצעות כיום ללא ראייה כוללנית של מהם צרכי המשק ומהן המשרות הקיימות בו".
"כל הזמן אנו שומעים אמירות על שינויי תפיסה והרצון להכניס עוד אוכלוסיית לשוק העבודה, אבל בתקציב 2017-18 החליטו להקטין את תקציב ההכשרות המקצועיות. גם אחוז המשתתפים הערבים בהכשרות המקצועיות נמצא בירידה מדאיגה, מ-23% ל-16.5%, אשר סותרת את כל המידע שקיבלנו כאן בוועד העל הקצאת משאבים ייעודיים לכך, ואף אחד לא מוצא לכך הסבר הגיוני", אמרה הח"כ תומא-סלימאן.
רינת כהן ושרה פרזרוביץ', סגניות מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה, ציינו כי בשנת 2015 השתתפו בהכשרות מקצועיות בישראל כ-7,000 איש, מהם 2,800 נשים. הם ביקשו להבדיל בין שני מסלולי הכשרות מקצועיות קיימים – שוברים לקורסים אשר משרד הכלכלה רק מפקח עליהם, וקורסים שמשרד הכלכלה מתקצב ומפעיל באופן מלא. המשרד מפעיל קורסים אלה בחמישה מרכזים ברחבי הארץ, כאשר בעבר היו 20 מרכזים, אשר נסגרו בהחלטות ממשלה, וגם חמשת המרכזים הקיימים נמצאים בהליך של הפרטה לתפעול ביב מפעיל פרטי.
כהן ופרזרוביץ' אמרו כי בקורסים שמפעיל משרד הכלכלה יש עלייה משמעותית בכמויות הנשים הערביות המשתתפות, ואישרו את הנתונים שציינה יו"ר הוועדה על הירידה בתקצוב ההכשרות. "אנו עורכים סקר צרכים ברמת המחוזות כל שנה, ויודעים מה המצב ומה הדרישה מהשטח, ולכן רואים אחוזי השמה טובים. עם זאת, ברור שיש עוד הרבה עבודה בפנינו ואנו מתמודדים עם זה בכל יום", אמרה כהן.
ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), גם הוא מיוזמי יום ההכשרה המקצועית בכנסת, אמר: "צריך לשנות את תדמית ההכשרה המקצועית, שעד כה נתפסה לנחשלים בלבד. זה מסלול שיכול להוציא מעוני, עם הכנסה שניה במשפחה, ובוודאי מחזק את המשפחה כלכלית, ומחזק את הפריפריה, במקום שעובדים ייאלצו לעבור למרכז הארץ ויחזקו אותו".
"יש רק 5 מסגרות ממלכתיות ו-426 מסגרות פרטיות. זו בריחה של המדינה מאחריותה! אתם לא באמת טוענים שאתם יודעים לפקח על 426 מסגרות, נכון?! אז ההכשרה היום לא מאפשרת מוביליות חברתית, ולא תופסת את מעמדה במדינה, ולא תורמת למה שרוצים שהיא תתרום - לשיפור הפריון ולכלכלה שלנו. התחום הורד לקרשים, וכולנו שותפים לעבירה הזו". אמר והוסיף ח"כ אלאלוף.
בתיה כהן, מנהלת תחום הבטחת הכנסה בביטוח הלאומי: " כ-118 אלף איש מקבלים קצבת הבטחת הכנסה, ומתוכם 70 אלף דורשים עבודה. מתוך 70 אלף דורשי עבודה, רק 472 איש, ברבעון האחרון, לומדים בהכשרה מקצועית. כל כך מעט לומדי הכשרות מתוך כל כך הרבה דורשי עבודה, זה אומר דרשני".
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון: "לצערי הרב אנו רואים נסיגה מהותית של המדינה מאחריותה על עניין ההכשרות המקצועיות. להשתמש בכלי לסגירת פערים חברתיים-כלכליים ולמינוף המשק כנראה לא נמצא באג'נדה של הממשלות האחרונות. הפגיעה בתקציב ההכשרות וחוסר בראייה כוללנית, המקשרת בין המשרות הפנויות היום והצרכים בעתיד, לבין ההון האנושי, הובילה למצב כאוטי, בו אנו רואים ירידה באחוז הערבים ואחוז הנשים אשר עוברים הכשרות מקצועיות, מבלי שמישהו יודע להסביר למה. הוועדה תבקש ממשרד הכלכלה להסביר את הירידות הללו, ואיך הולכים להתגבר על זה, כשבמקביל דווקא מפריטים את מרכזי ההכשרה"
