ביקורו הממלכתי של נשיא המדינה באוקראינה: נשיא המדינה נאם בפני הפרלמנט האוקראיני ביום דיונים מיוחד לציון 75 שנים לטבח בבאבי יאר. נשיא המדינה: ״אסור לנו לקחת חלק בחטא השכחה, ההשכחה וההכחשה״ ״מנהיגי אומה שיתמכו בתפיסות אנטישמיות גזעניות וניאו נאציות לא יהיו חברים רצויים במשפחת בני העמים״

הנשיא ריבלין באוקראינה בטקס הנחת הזר בקבר החייל האלמוני. צילום: חיים צח/ לע"מ
הנשיא ריבלין באוקראינה בטקס הנחת הזר בקבר החייל האלמוני. צילום: חיים צח/ לע"מ

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נשא היום, יום שלישי, כ"ד אלול, 27 בספטמבר, נאום מיוחד במליאת הפרלמנט באוקראינה (הראדה) לציון 75 שנים לטבח בבאבי יאר.

נאום זה הוא חלק בביקורו הממלכתי של הנשיא באוקראינה אשר נפתח הבוקר בהנחת זר בקבר החייל האלמוני ובאתר הזיכרון להולודומור. הנשיא ורעייתו התקבלו על ידי נשיא אוקראינה ורעייתו. המנוני המדינות הושמעו ולאחריהם נורו 21 יריות תותח.

הנשיא סקר את משמר הכבוד שהמתין לו וצפה במצעד צבאי. לאחר מכן נועד הנשיא עם מקבילו ובתום הפגישה נשאו הצהרות לתקשורת.

״דם אחינו ואחיותנו אשר נשפך בזמנים חשוכים, מטיל עלינו את החובה לזכור, וללמד את העולם כולו את הסכנה, לא רק שבאנטישמיות, אלא גם בשנאה ובגזענות. בעוד אנו מתאבלים על העבר, עלינו לדבר על ההווה ולהביט אל עבר העתיד.

אנו קרובים לציון 25 שנות יחסים דיפלומטיים. זו הזדמנות לחגוג את שיתוף הפעולה בין המדינות, וליצור התחייבויות חדשות כדי לעבוד יחד לטובת שני העמים. על אוקראינה עוברים שינויים רבים וטובים: הפיכתה למגדלור של ערכים דמוקרטיים. אלו גם הערכים המובילים את מדינתי הדמוקרטית, ישראל. אני רואה בביקורי זה הזדמנות לחזק את הקשרים בין שני העמים, ולהביע את הערכתי אלייך אדוני הנשיא, ואל ראש הממשלה גרויסמן, על מלחמותיכם לחיזוק תחומי האנרגיה והשירות הציבורי.״ "בתום דברי, אני מבקש לשלוח מכאן תפילות לבריאותו של ידידי שמעון פרס. דאגתי נתונה לנשיא התשיעי שמעון פרס שנלחם על חייו ברגעים אלו. הנשיא היה אורח כבוד של הבית הזה וידידו של העם האוקראיני, וראה חשיבות רבה בחיזוק היחסים בין המדינות. בביקורו האחרון כאן פעל הנשיא התשיעי על מנת לקדם את הסכם הסחר בין ישראל לאוקראינה, ולהעמיק את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. בשם העם בישראל ושחורי שלומו בעולם כולנו נתפלל להחלמתו." לאחר פגישתם התקבל הנשיא בפרלמנט האוקראיני ונאומו המיוחד למליאה מובא להלן במלואו.

״קיילה מינץ נולדה בשנת 1907 לרייזל ואלכסנדר מינץ בעיירה בילוזִירקה שבאוקראינה. בשנת 1925 כשהיא בת 20 היא קיבלה אישור כניסה לארץ ישראל והגשימה את חלומה להיות חקלאית ולעבוד את האדמה אליה הייתה כל כך קשורה. לימים נישאה למנחם שולמן, שנולד בעיירה מרינה גורקה באוקראינה, ולאחר נדודים משותפים, התיישבו במושב חרות, יחד עם חברים נוספים יוצאי אוקראינה. שם נולדו להם שתי בנות, ורדה, ונחמה, אישתי. קיילה, דרורה, השאירה באוקראינה את כל משפחתה, אחיותיה, אחיה ואביה. החיים בארץ ישראל היו קשים, ודרורה, חשבה לתומה, שבני משפחתה מפונקים, ולא יצליחו לעמוד במעמסה. זו הסיבה שהיא לא טרחה לשכנע אותם לעלות ארצה. לאחר פתיחת מבצע ברברוסה ע"י הכוחות הגרמניים, נכבשה בילוזִירקה ביולי 1941 בידי הנאצים. כבר בשבוע הראשון לכיבוש, נרצחו בפומבי מספר נערות יהודיות מהעיירה. באמצע אוגוסט 1942 הובלו יהודי העיירה, יחד עם יתר יהודי גטו לאניביצי, לבורות ירי, בדרך המובילה אל לקְרֶמְיָינָץ, ושם נרצחו. ברשותכם אזכיר את שמות דודיה ודודותיה של אשתי וילדיהם. דודתה צילה לבית מינץ, בעלה וילדיהם. דודתה מניה לבית מינץ, בעלה וילדיהם. דודה דב מינץ, אשתו וילדיהם.

דודה דניאל מינץ, אשתו וילדיהם. בעיירה מרינה גורקה, כיום בבלרוס נרצחו דודיה של אישתי, אחיי אביה מנחם שולמן, יעקב, משה, שמואל וישראל שולמן. יהי זכרם ברוך.

מכובדיי, מידי שנה אנו עומדים ביום השואה, בישראל וברחבי העולם, ומקריאים את שמות הנספים, 'לכל איש יש שם'. אך יש שמות – יש שמות רבים, שלא ייוודעו אף פעם, למרות מאמצים בלתי-פוסקים לאתרם. בני דודיה של אישתי, ילדים, פעוטות, תינוקות, עוללים, נשארו ללא שם. אין אדם בעולם שיודע את שמם, הם היו כאן, ואינם.

גם לרבים מאלפי היהודים שנורו ונטבחו ונשחטו ונשרפו ונקברו חיים בגיא ההריגה של באבי יאר אין שם. הם נכחדו מתחת השמים – מבלי שאיש טרח לרשום – את שמם.

אלמונים. גם אז – כמו עכשיו – היה סתיו. העמק היה ירוק. והיד סחטה את ההדק שוב ושוב. למעלה משלושים ושלושה אלף יהודים, נרצחו במשך יומיים בלבד, מוות אכזרי וברוטלי.

מכובדיי, אינני מתאר את התיאור הקשה הזה – כדי לזעזע. אני מספר לכם אותו מפני שבבאבי יאר לא רק נרצחו עשרות אלפי אנשים. יהודים, אוקראינים, בני הרומה, ואחרים שאינם יהודים בידי הנאצים ובסיוע משתפי פעולה אוקראינים. אלא גם מפני שבבאבי יאר – הנאצים ניסו בהמשך להשכיח ולהכחיש למחוק להעלים ולטשטש את הזוועה, את הראיות, את העדויות. שני חטאים ידע העמק הנורא. החטא הראשון, היה חטא הרצח וההשמדה. והחטא השני היה, חטא ההסתרה והשמדת הזיכרון. והחטא השני, היה מצמית לא פחות מן הראשון, שיטתי ועקבי. יסודי כמו הטבח עצמו. החל מיולי 1943, קיבלו חיילי ה-אס אס הוראה להעלים את כל הראיות לרצח מגיאיות ההריגה. עד אז עלה כבר מספר הנטבחים ללמעלה ממאה חמישים אלף איש בבאבי יאר. הפקודה שניתנה ליחידה אחת, אפס, אפס חמש (1005), הייתה ברורה, להעלים ראיות. תחילה נגררו הגויות לשריפה על המוקד. אחר כך נכתשו העצמות, והאפר נופה כדי למצוא כסף וזהב.

עבודת הטשטוש הייתה כל כך יעילה עד שהטבח האכזר כמעט נמחק מעל דפי ההיסטוריה.

שנים ארוכות אחרי שכבר נעלמו מכאן הנאצים והסתיימה המלחמה עדיין לא הייתה מצבה - בבאבי יאר! מכובדי, פעמיים, פעמיים ביקשו למחוק ולמחות את קורבנות באבי יאר מעל פני האדמה. בחייהם ואחרי מותם. פעמים רבות שאלתי את עצמי, למה השקיעו הנאצים כל כך הרבה בטשטוש ובהעלמת ראיות? ייתכן שהם פחדו ממשפט, אבל היום אני סבור, כי טישטוש הראיות שירת את ההשמדה. אילו הצליחו הנאצים להשמיד את הזיכרון, הפתרון הסופי היה אכן סופי.

מכובדי. חטא ההשמדה כבר נעשה. לא נוכל להשיב את המתים אל החיים. לעולם לא נוכל לדעת את כל שמותיהם. מי היו. מה היו חלומותיהם ומחשבותיהם עת צעדו אל מותם.

אבל אסור לנו, אסור לנו להיות שותפים לפשע השני. אסור לנו לקחת חלק בחטא השכחה ההשכחה וההכחשה.

מכובדי. כמיליון וחמש מאות אלף יהודים, נרצחו על אדמת אוקראינה המודרנית בימי מלחמת העולם השנייה, בבאבי יאר, ובאתרי רצח רבים אחרים. ירו בהם בוואדי, ביער, לתוך בורות, בקברי אחים. רבים מהמסייעים היו בני העם האוקראיני, בניהם בלטו לרעה אנשים ה- - OUN שפרעו וטבחו ביהודים ובמקרים רבים הסגירו אותם לגרמנים. אמת, היו גם למעלה מאלפיים וחמש מאות חסידי אומות העולם, אורות בודדים אך זוהרים באפלה האנושית. אך הרוב שתק.

יחסי העם היהודי והאוקראיני מכוונים היום כלפי העתיד, אך ההיסטוריה, זו הטובה, וזו הרעה, אסור לה שתשכח. את האנטישמיות יש להכיר – כמות שהייתה וכפי שהינה היום, ולא לעשות לאנטישמים ריהבלטציה או גלוריפיקציה. אף אינטרס לא יצדיק לעולם שתיקה אדישות או גמגום מול גורמים אנטישמיים. ומנהיגי אומה שיתמכו בתפיסות אנטישמיות גזעניות וניאו נאציות לא יהיו חברים רצויים במשפחת בני העמים .

מכובדי, לעם היהודי היסטוריה ארוכה השזורה באוקראינה. בקייב, בלביב. במוהיליב באודסה, ובעוד מאות עיירות הפזורות בכל רחבי אוקראינה. כאן חי חלק גדול מהעם היהודי במשך למעלה מאלף שנים. כאן יצר נכסי צאן ברזל של התרבות היהודית העולמית. כאן השפיע והושפע משכניו החיים סביבו, בני העם האוקראיני. כאן על אדמת אוקראינה פרחו והתעצמו שתים מהתנועות היהודיות המודרניות החשובות ביותר, החסידות והציונות. כאן נולדו ופעלו מיטב בני האומה היהודית, הבעל שם טוב, רבי לוי יצחק מברדיטשב, אחד העם, ומורי הרוחני זאב ז'בוטינסקי, שבני משפחתו נוכחים כאן היום. ראשי ממשלה ישראלים, ואף קודמיי בנשיאות, הנשיא יצחק בן צבי, יליד פולטבה והנשיא אפרים קציר יליד קייב. אני מאמין באמונה שלמה שעתידנו תלוי בנו: בלימוד לקחי העבר; בהתמודדות עם העבר; בחינוך לסבלנות ולסובלנות; לאהבת האדם; לדמוקרטיה. לשמחתי, אינני ניצב כאן בדעת מיעוט. אוקראינה שולחת לעולם היום מסר שונה. אוקראינה מוכיחה במעשים, לא רק במילים, את רצונה העמוק בשינוי, ובתיקון. אני מלא הערכה לאוקראינה, על המשטר הדמוקרטי, אותו היא מקיימת בגאווה, על אף האתגרים הניצבים בפניה - הביטחוניים והכלכליים. אני מלא הערכה והוקרה על הפרלמנט המכובד הזה, המבטא את הרוח החיה של אוקראינה הדמוקרטית, ומתכבד לעמוד ולנאום כאן כשותף וידיד.

מכובדי, השנה מלאו עשרים וחמש שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאוקראינה.

אדוני הנשיא פורושנקו, בביקורך השנה בישראל נחתמו בין ישראל לאוקראינה מספר הסכמים בתחומי הסחר והכלכלה, ומדינותינו פועלות להעמקת המסחר וחתימה על הסכם אזור סחר חופשי. אנו מרחיבים את שיתוף הפעולה המדעי, הטכנולוגי, התרבותי והתיירותי. כבר כיום, עומד היקף הסחר בין המדינות על למעלה ממיליארד דולר, וחשוב להרחיב, להקל, ולהסיר חסמים בילטראליים. כבר אין צורך בוויזה בכדי לבקר בישראל, יש יותר ויותר טיסות. והמרחק הוא קצר. אנו מזמינים את העם האוקראיני לראות ולהכיר באופן ישיר את מדינת ישראל ואת תושביה.

מדינת ישראל מאמינה בקשר ההדוק בין חירות, דמוקרטיה ושגשוג. חירות היא תנאי לשגשוג, ושגשוג הוא תנאי לחירות. לאורך השנים נאלצת מדינת ישראל להגן על חירותה, ולהצליח לשגשג גם יחד. אתגרינו אינם קלים, רק השנה עמדנו בפני אתגר טרור מתמשך, ואנו חשופים לאיומים, הן מקיצוניים אסלאמיים, כמו דעא"ש, חמאס וחיזבאללה, הבודקים ללא הרף את מוכנותנו, והן ממדינות עוינות, ואיראן בראשם.

אבל אנחנו מתעקשים לא לוותר על החירות, לא לוותר על החיים, לא לוותר על השגשוג. את האיחולים אותם אנו מאחלים לעצמנו, אנו מאחלים גם לידידינו האוקראינים: חרות דמוקרטית אמתית ושגשוג אמיתי. ישראל, יודעת שהדרך בה צועדת אוקראינה אינה קלה. ישראל יודעת שאוקראינה נצבת בפני קשיים ואתגרים. בתקופה מורכבת זו אנו תומכים במאמצי ממשלת אוקראינה לבצע רפורמות חשובות בתחומי הכלכלה והחברה. ישראל מסייעת ותמשיך לסייע לאוקראינה להתקדם לעתיד טוב יותר.

אני רוצה להביע את תקוותי, כאן, שיימצא פתרון מהיר בדרכי שלום לסכסוך שפוקד את אזורכם. אני יודע עד כמה הדבר חשוב לכם בכדי להבטיח עתיד של שלום, שגשוג, וביטחון לאוקראינה, ולעם האוקראיני."

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS