כינוס "3+1" בטהרן: סעודיה, פקיסטן וטורקיה מול המשטר האיראני

הנסיך חאלד בן סלמאן, כיום שר ההגנה הסעודי, בביקור במחלקת המדינה האמריקנית בוושינגטון (2022). היום הוא מוביל את המשלחת הסעודית לטהרן. | צילום: מחלקת המדינה של ארה"ב / ויקישיתוף (נחלת הכלל)

פרשנות שטח | יום שני, 26 באוקטובר 2026

הכינוס, שכלי התקשורת האיראניים כבר כינו "נשסת 3+1" (מפגש 3+1), נפתח היום (שני) בטהרן. לפי סוכנות תסנים, הקרובה למשמרות המהפכה, את ההודעה הרשמית מסר עלי באקרי כני, סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי – מי שהיה בעבר ראש צוות המשא ומתן הגרעיני של איראן. סביב השולחן יושבים שלושה אנשים שקשה לחשוב על הרכב "ביטחוני" יותר: שר ההגנה הסעודי, הנסיך חאלד בן סלמאן; מפקד צבא פקיסטן, פילדמרשל עאסם מוניר; וראש ארגון המודיעין הטורקי MIT, אברהים קאלין. מהצד האיראני אמורים לפגוש אותם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחסן רזאי, והנשיא מסעוד פזשכיאן.

אתר החדשות הפרסי "המשהרי אונליין", המזוהה עם עיריית טהרן, הציב מעל הידיעה שאלה אחת: "חדשה גדולה בדרך?". הכותרת הזו מתמצתת היטב את מצב הרוח בבירה האיראנית – תערובת של תקווה, חשדנות ומאמץ מכוון להציג את המשטר לא כמבודד, אלא כמי שמכנס אליו את שכנותיו.

רקע: ברית צבאית שנולדה בצל המלחמה

כדי להבין את המשקל של התמונה מטהרן צריך לחזור כמה חודשים לאחור. לפי TRT ערבית, הטלוויזיה הממלכתית הטורקית, ב-28 בפברואר פתחו ארצות הברית וישראל במלחמה נגד איראן, וטהרן השיבה בתקיפות על ישראל ועל מתקנים צבאיים אמריקניים במדינות ערב – כולל בסעודיה. ב-18 ביוני נחתם מזכר הבנות בין וושינגטון לטהרן ונפתח משא ומתן, אך לפי יורוניוז בערבית הפסקת האש הזמנית קרסה בתוך שבועות.

על הרקע הזה, ב-7 באוגוסט חתמו נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן על "ברית מכה להגנה משותפת". לפי יורוניוז, הסעיף הראשון בהסכם קובע כי מתקפה מזוינת על אחת המדינות תיחשב למתקפה על כולן, ומתיר לצדדים להשתמש ב"כל האמצעים הנחוצים" כדי להסיר איום על שלמותה הטריטוריאלית או ריבונותה של כל חברה. הפרלמנט הפקיסטני אשרר את ההסכם בשבוע שעבר; בטורקיה תהליך האשרור החל אך טרם הושלם. מוקדם יותר החודש, כך לפי רדיו פרדא, כינסו שרי מדינות הברית ישיבת חירום בריאד והסכימו על "פריסה מהירה" של כוחות ויכולות צבאיות לשטח הממלכה.

במילים אחרות: הברית נבנתה, לפחות בחלקה, מול האיומים שמגיעים מהציר האיראני. והנה, שלושת שותפיה מגיעים עכשיו לטהרן עצמה.

איך נולד הכינוס: ביקור מוניר והחשבון של טהרן

לפי משרד החוץ האיראני, כפי שדווח ב-TRT ערבית, הרעיון הועלה במהלך ביקורו של עאסם מוניר בטהרן ביום שלישי שעבר, ואיראן נענתה לו. באותו ביקור נפגש המפקד הפקיסטני עם הנשיא פזשכיאן ועם יו"ר המג'לס מוחמד באקר קאליבאף, כך לפי רדיו פרדא. באקרי כני מסר לתסנים כי מוניר הודיע לרזאי שבכירים מפקיסטן, סעודיה וטורקיה החליטו להגיע לטהרן לפגישה משותפת.

אבל בטהרן מקפידים לצבוע את המהלך בצבעים איראניים. באקרי כני תיאר אותו, לפי אל-ג'זירה, כיוזמה איראנית ו"צעד אפקטיבי" לעבר ביטחון אזורי, והוסיף:

"האסטרטגיה שלנו היא להבטיח את ביטחון האזור ולהתמודד עם כל התערבות או השפעה זרה" – אמר עלי באקרי כני, סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן.

לפי רדיו פרדא הוא אף טען כי המדינות האורחות יכולות "ללמוד מניסיונה של איראן בבניית ביטחון לאומי" – משפט שמבטא היטב את הניסיון של המשטר להופיע כמורה ולא כתלמיד, כמארח ולא כנאשם.

דובר משרד החוץ, אסמאעיל בקאאי, הגדיר את המפגש "אירוע חשוב" וצעד מעשי לשיתוף פעולה סביב אינטרסים משותפים, ולפי יורוניוז הדגיש כי ביטחון מתמשך במזרח התיכון תלוי ביכולות ובצביון של מדינות האזור עצמן, "הרחק מהתערבות חיצונית". לפי אל-ג'זירה, משרד החוץ האיראני פרסם גם את סדר היום כפי שהוא רואה אותו: "הגישה ההתפשטותית" של ישראל, ההתפתחויות בלבנון ובפלסטין, והשלכות מה שכינה "התוקפנות" נגד איראן.

באותה נשימה, בקאאי הבהיר כי איראן ממשיכה להחליף מסרים עם ארצות הברית באמצעות מתווכים ו"לא עזבה את שולחן המשא ומתן", אך האשים את וושינגטון ב"דרישות חד-צדדיות" ואמר כי איראן חייבת להתכונן לתרחישים שונים כדי להגן על עצמה. גורם איראני אמר לאל-ג'זירה כי מאמצי התיווך חיוביים, אך שבים ונתקלים ב"אי-עמידתו של הממשל האמריקני בהתחייבויותיו".

הקריאה מריאד: לא ברית נגד – תיווך

הנרטיב הסעודי שונה בתכלית. סגן שר החוץ הסעודי לדיפלומטיה ציבורית, ראאד קרימלי, כתב ברשת X – כפי שציטטה TRT ערבית – כי הביקור הוא חלק ממאמצי הברית להוריד את ההסלמה במשבר המתמשך בין ארצות הברית לאיראן, לעודד דיאלוג ולתמוך בתיווך בהובלת קטר ופקיסטן, וכי הברית "מוכנה לעבוד עם כל מדינות האזור". ערוץ "אל-אח'באריה" הסעודי הוסיף כי המפגש נועד להדגיש את "התפקיד המרכזי של מדינות הסכם מכה בייצוב הביטחון והיציבות באזור".

לפי "ימן מוניטור", גורם במשרד החוץ הסעודי הגדיר את המטרה "הורדת הסלמה בין צדדי המשבר הנוכחי". אין כאן שום מילה על "ביטחון אנדוגני" או על גירוש השפעה זרה – אלא שפה של מתווך, שמציב את עצמו בין טהרן לוושינגטון. ההבדל בין שתי הגרסאות הוא, אולי, הסיפור האמיתי של היום.

וגם הקטארים בתמונה: לפי יורוניוז, משלחת קטארית ביקרה בטהרן ביום ראשון במסגרת ערוץ התיווך הקטארי.

החות'ים: האש שבוערת ברקע

אי אפשר לנתק את הכינוס מהחזית הדרומית של סעודיה. לפי רדיו פרדא, שציטט את רויטרס, דובר הקואליציה בהובלת סעודיה, טורכי אל-מאלכי, הודיע הבוקר כי תקיפות הקואליציה השמידו ארבעה משגרי טילים בליסטיים, מחסן טילים ומנהרות ששימשו את החות'ים. יום קודם לכן רעדה ריאד מפיצוצים, והרשויות שלחו לתושבים הודעות טקסט על "איום אווירי עוין". החות'ים מצידם הודיעו על מתקפות חדשות על נמל התעופה הבינלאומי של ריאד – שהיה אמור להיפתח מחדש אחרי שבועיים של השבתה.

לפי יורוניוז, זהו המגע הבכיר הראשון בין איראן לשלוש המדינות מאז חודשו מתקפות החות'ים על סעודיה, שכללו לפי הטענות פגיעה בתחנות שאיבת נפט ובשדה התעופה של הבירה. רויטרס, כפי שצוטטה ברדיו פרדא, העריכה כי מתקפות החות'ים הפכו את סעודיה מבעלת ברית אמריקנית לנקודת לחץ בעימות הרחב בין ארצות הברית וישראל לבין איראן. ריאד מאשימה את טהרן בתמיכה בחות'ים – ועכשיו שר ההגנה שלה יושב מול מי שמחזיקים, בעיני הסעודים, את המפתח להפסקת האש.

מה טהרן מרוויחה – ומה היא מסתירה

מנקודת המבט של המשטר, עצם התמונה הוא הישג. שמונה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, כשהכלכלה האיראנית תחת לחץ כבד, כשמשקי הבית באיראן נערכים לחורף עם מחסור בגז – נושא שאל-ג'זירה מקשרת אליו ישירות בכיסוי היום – ופקיסטן עצמה סובלת ממשבר גז בישול בעקבות סגירת מעברי הגבול עם איראן, המשטר זקוק לכל סימן של לגיטימציה אזורית. כינוס של סעודיה, טורקיה ופקיסטן בבית של רזאי מאפשר לטהרן לטעון שהיא לא מבודדת, ושהאזור "בוחר בדיאלוג" ולא במחנה האמריקני-ישראלי.

יש גם מסר פנימי. בחירתו של מוחסן רזאי – מפקד משמרות המהפכה לשעבר – כמארח המרכזי, ולא של שר החוץ, מאותתת כי הנושא מוחזק כרגע בידי הממסד הביטחוני ולא בידי הדיפלומטים. גם הניסוח של באקרי כני, על "התמודדות עם כל התערבות או השפעה זרה", נועד לאוזניים בבית: הוא מציג את הכינוס כהמשך לדוקטרינת "הביטחון האזורי בלי אמריקה" שהרפובליקה האסלאמית מקדמת שנים.

אבל מאחורי הרטוריקה מסתתרת מציאות פחות נוחה. האורחים לא הגיעו כדי לאמץ את הדוקטרינה האיראנית; הם הגיעו עם מנדט של "הורדת הסלמה" ותמיכה בתיווך מול וושינגטון – כלומר, בדיוק בערוץ שטהרן מסרבת כרגע לקדם עד שדרישותיה יתמלאו. לפי יורוניוז, בכירים איראנים אמרו למוניר בביקורו הקודם כי טהרן לא תיכנס למשא ומתן עם וושינגטון עד שדרישותיה ייענו.

והצל הישראלי

התזמון אינו מקרי. מחר נפתחות הקלפיות בישראל, ובטהרן עוקבים. לפי יורוניוז בערבית, אופיר פלק, יועץ ראש הממשלה למדיניות חוץ, אמר בראיון לג'רוזלם פוסט כי הפלת המשטר הדתי באיראן משרתת את ארצות הברית, את ישראל ואת "הציוויליזציה האנושית", וכי צוות טראמפ-נתניהו הוכיח שהוא "כשיר" לכך. טראמפ עצמו קרא בטרות' סושיאל להצביע לנתניהו כדי "לסיים את המשימה שהתחלנו". באותו דיווח צוטטו גם דיווחים על הסתייגות הרמטכ"ל מעיתוי תקיפה אפשרית באיראן, ועל ניסיון של נתניהו לשכנע את טראמפ להצטרף לתקיפה – דיווחים ששר הביטחון כ"ץ הגדיר "חסרי בסיס לחלוטין". סוכנות ספוטניק בערבית דיווחה היום כי איראן דחתה טענות ישראליות שלפיהן היא מתכננת "מתקפת מנע" לשיבוש הבחירות לכנסת.

בתוך הרעש הזה, הכינוס בטהרן הוא גם מסר לירושלים ולוושינגטון: מדינות הברית הסונית החדשה – שתיים מהן בעלות צבאות מהגדולים באזור, ואחת מעצמה גרעינית – אינן ממהרות להתייצב בחזית אחת מול איראן. הן מעדיפות, לפחות בשלב זה, לשבת איתה.

כינוס "3+1" בטהרן – הנתונים המרכזיים

סיכום: שתי גרסאות, שולחן אחד

מה שקורה היום בטהרן הוא, בראש ובראשונה, מבחן לפרשנות. אם תתקבל הגרסה האיראנית, הכינוס יירשם כרגע שבו "ברית מכה" – שנולדה כמסגרת הגנתית מול איומים, ובראשם אלה שמגיעים מתימן – הפכה לפורום אזורי שבו גם טהרן יושבת. אם תתקבל הגרסה הסעודית, מדובר בעוד ערוץ לחץ, עדין יותר, שנועד להחזיר את איראן לשולחן מול וושינגטון ולבלום את טילי החות'ים לפני שהם מציתים את המפרץ כולו.

בפועל, כנראה ששני הדברים נכונים בו בזמן. המשטר האיראני זקוק לתמונה מהכינוס כדי להראות לציבור שלו, ולעולם, שאינו מבודד. סעודיה, פקיסטן וטורקיה זקוקות לטהרן כדי לכבות את השריפה שמאיימת עליהן. לפי TRT ערבית, לא פורסמו פרטים על משך הביקור או על לוח הזמנים של הפגישות, ואל-ג'זירה מציינת כי תוצאות הכינוס טרם אושרו. השאלה האמיתית תוכרע לא בהצהרות שיפורסמו הערב, אלא במה שיקרה בימים הקרובים בשמי ריאד – ובתשובה שטהרן תשלח, דרך איסלאמאבאד ודוחה, לוושינגטון.