ארבע שנות לימוד מרתקות בפקולטה לעיצוב ב- HIT מכון טכנולוגי חולון, מגיעות לסיומן החגיגי בתערוכת בוגרים מקיפה, חדשנית ומגוונת, בה יציגו בוגרים מהמחלקות עיצוב פנים (רמ"ח: אדר' ניסן ורשבסקי), עיצוב תעשייתי (רמ"ח: דודי ראבד) ועיצוב תקשורת חזותית (רמ"ח: תמיר שפר), את פרויקטי הגמר שלהם. פתיחת התערוכה 13/7/2016 בשעה 20:00 נעילה 27/7/2016
דקאן הפקולטה פרופ' דנה אריאלי : "הפקולטה לעיצוב עשתה כברת דרך אדירה בשנה האחרונה: לא פחות מחמש תערוכות הוצגו בחו"ל ואת כולן הובילו הסטודנטים המופלאים של הפקולטה כמו גם המרצים בה. תערוכת הבוגרים של קיץ תשע"ו, FOR SAIL"" מציעה מחבר יוצא דופן בין העובדה שהסטודנטים שלנו עוד שנייה מפליגים החוצה מן הקן, לבין המחווה, שהפקולטה החליטה לערוך לפרופ' עמי דרך, איש ים ומעצב תעשייתי דגול שנפטר בטרם עת. בתערוכה משתתפים מעל 70 מעצבים תעשייתים מובילים שהצעיר בהם, לומד בשנה ג׳ בפקולטה!
כמו בכל שנה, גם השנה, הבציר של הפקולטה יוצא דופן: עיצוב למען הקהילייה, עיצוב מקיים, השמשה של מבנים וחומרים קיימים וחדשים יוצגו לצד עיצוב אינטראקטיבי בועט וחידושים טכנולוגיים וטכניים פורצי דרך. יש מעט בתי ספר לעיצוב בעולם שהיבול השנתי שלהם מדהים כמו שלנו, ואני גאה במיוחד לעמוד בראש הפקולטה לעיצוב".
דודי ראבד ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי, אוצרת התערוכה : עדיטל אלה "פאנטה ריי" של הרקליטס האפל כוחו יפה גם ל"עיצוב תעשייתי". חינוך לעיצוב תעשייתי מעלה את השאלה איך שומרים על רלבנטיות בתחום שקצב ההשתנות בו רצחני ומוכתב ע"י גורמים שאינם בשליטתנו, כחלק ממסגרת אקדמית קונסרבטיבית ועתירת תקנות? ייתכן שכמו האיש שפחד מנהיגה בסיבובים ועשה אותם מהר... ההבנה בצורך להדביק את העולם התעשייתי וליישר איתו קו באופן דינאמי וקבוע, מביא את המחלקה לפלורליזם בתפישת העיצוב התעשייתי והוראתו. הפרויקטים המידגמיים המפורטים כאן מייצגים רוחב גזרה זה, החל בעיצוב מגפיים בעלי מאפיינים אקולוגיים, עבור בעיצוב לאוכלוסיות בעלות מוגבלות בטכנולוגיה של חומרים רכים, וגמור בעיצוב בעל מאפיינים צבאיים.
פרויקטים מצטיינים בעיצוב תעשייתי
עומרי פישר- מחברים מצינורות בלחיצה. מחברים ועיצוב תעשייתי הם שילוב מובהק שעל פניו מתבקשת השאלה "מה יש כאן לחדש?" אז זהו, שהפרויקט מייתר את השאלה ומציג שיטת מחברים פשוטה, יעילה ושוברת פרדיגמה, שמאתגרת את עולם המחברים ביצירת טכנולוגיית חיבור כמעט "נון שלנטית". המחבר/חיבור המסורתי, שנע בין הקצוות של נוכחות פיזית בולטת, צורך תפעולי, ואסתטיקה צורמת, מוחלף בטכניקת חיבור בעלת חכמה ופשוטה, בעלת מופע עיצובי נקי, כמעט אורנומנטי, עם נוכחות צנועה אך מרשימה, שיוצרת שפת חיבורים חדשה לחלוטין.
אמיר רוזן -רתמת כלב נחייה לעיוור. השימוש בכלבי נחייה לאוכלוסיית העיוורים מקיף בסה"כ 5% מאוכלוסייה זו. חלק מהבעיה כרוך במכניזם של האינטראקציה עם הכלב ועם הרתמה היחודית שעוצבה ונותרה ללא שינוי ב- 80 שנה האחרונות. הפרויקט עסק במשולש: העיוור – הכלב – הראשות המאלפת ומכשירה את השימוש בכלב. התוצר הסופי הוא רתמה חכמה המתחשבת במגבלות המשתמש העיוור כמובן, אבל לא פחות מכך בשותפו הכלב, בעיותיו וצרכיו, תוך הקניית עיצוב עכשווי, חכם, קל בהלבשה והסרה, ונענה לתכתיבי השימוש הרבים והייחודיים של הרתמה.
מוטי לוי -התערבות מעודדת תנועה בזמן ישיבה. פעילות פיזית כצורך קיומי ליצור מזון עצמי, תנועה ממקום למקום, יצירת מחסה ושאר יסודות הקיום האנושי, הולכת ונשחקת לאורך הדורות ומואצת ב- 150 שנה האחרונות עם המהפכה התעשייתית שממירה מאמץ אנושי במכונות ומעניקה אפשרות לרכוש ולהצטייד באופן שמשחרר בין אם באופן מלא ובין אם באופן חלקי מהצורך בפעילות פיזית. המחיר שאנחנו משלמים על כך בא ליידי ביטוי בתסמינים פיזיים שאחד הבולטים בהם הוא כאבי גב, תולדה של מעבר חד לעבודה המבוצעת בישיבה.
תהליך לימוד וחקר רחב הן בצד הפיזיונומי והארגונומי והן של תהליכי יצור של בטכנולוגיות יצור רלבנטיות, יצר משפחת כסאות דינאמיים המקנות לכיסא וליושב עליו יכולות לתפקד במצבים משתנים, תוך שמשענת הכיסא מעסה את גב המשתמש רק מעצם תנועתו ללא שימוש במחוללי תנועה חשמליים. עיצוב הכיסא והשימוש המבריק שלו בטכנולוגיות תעשייתיות מקנה לכיסא מופע ייחודי ועכשווי. (הפרויקט בתהליך רישום פטנט, תוכלו לצפות בו בתערוכה)
אבשלום רוזנק -עיצוב חדש לאלונקה צבאית. "מסע אלונקות" הוא הוא אחד מני מושגים שיש לו משמעות ישראלית ייחודית בעליל. המושג שמהווה אייקון מילולי הרבה מעבר לפונקציה של נשיאת פצוע, שספק אם המונח הזה מחמיץ תודעה של אדם בוגר בישראל, גם כאלו שמעולם לא כרעו תחת נטל אלונקה במהלך שירות צבאי. על אף שאלונקה היא מוצר פינוי נזקקים ופצועים כלל עולמי, ספק רב אם רבים במקומות אחרים ברחבי הגלובוס מקנים "למסע אלונקות" את המשמעות המושגית שיש לו בתרבות הישראלית.
עיצובה ועקרונות הפעולה של אלונקת פינוי לא השתנה הרבה לאורך השנים. עיצוב האלונקה החדש, כחלק מובנה מציוד הלוחם, עומד בבסיס הפרויקט הזה המנסה "להמציא מחדש" את תהליך פינוי פצועים במערכת הצבאית, בתנאי סיטואציה ושטח שאינם מאפשרים גישה לאמצעי פינוי מייטביים.
ארבל לשם- מערכת שיקומית ביתית לתנועת הרגל. היכולת של מעצב תעשייתי "לגעת" ולהשפיע ישירות על חיי הבריות, על איכות חייהם של רבבות, היא אחת החוזקות הבלתי מעורערות של התחום. מערכת השיקום הביתית לנפגעי רגל בכלל וברכיים בפרט, מתפקדת בהחלט בנישת ענק זו.
המאפיינים של הרפואה והשיקום העכשוויים והעתידיים מבוססים על home care, טיפול בייתי, המונע צורך להתאשפז או תלות בהגעה לקליניקות ממוסדות. המערכת השיקומית המדוברת מביאה כאמור את הטיפול לבית המשתקם ומאפשרת לו להתאמן בזמנו הוא, ללא הצורך, הקשה גם כך, להתנייד ע"מ להסתייע במכשור והנחייה של מומחה. כמכשור רפואי שיקומי הנכנס לבית המטופל, עיצוב מערכות אלו יוצר זן חדש של עיצוב המקנה למכשור רפואי אפיל בייתי, המתאים עצמו ל"שגרת העיצוב" של המכשור הביתי על תחומיו השונים.
הפרויקטים השונים, שנבעו כולם מדיון מקדים העוסק בקשר שבין מדע לעיצוב, יציגו תפישות חדשות ממחקר חומרי וצורני, דרך פיתוח אובייקטים בסדרות קטנות, עיצוב ותכנון חללים ביתיים וציבוריים ועד לפרויקטים חברתיים ועירוניים. התערוכה, שתוצג השנה במתכונת של יחידות תצוגה נפרדות, תספר את סיפורו של כל פרויקט ותזמין את הצופה לשיטוט חוויתי דרך קני המידה העוטפים את המשתמש.
פרויקטים מצטיינים בעיצוב פנים
נועם סלמון- מגדלי המים : הפרויקט עוסק בסיפורם של מגדלי המים בישראל, ומתמקד במגדל בעג׳מי, יפו. השכונה בעלת אוכלוסייה מגוונת, יהודים ומוסלמים, עשירים ועניים, פערים שנוצרו עם השנים. מגדל המים בעל החשיבות ההיסטורית, עובר השמשה והופך למתחם המהווה נקודת מפגש עבור הציבור המקומי. רחבת המגדל תהפוך לאמפי ישיבה, בשילוב שוק אוכל, המגדל עצמו יהווה גינה אנכית, וקומת המרפסת תהיה לחלל עבודה ציבורי בעלת נוף פנורמי.
לי בן משה לי בן משה- "לומיום" : שזלונג הנעשה בטכניקה של אריגת צינורות אלומיניום. הטקסטיל המתקבל הוא בעל חוזק מבני וקונסטרוקטיבי, המאפשר לו לעמוד באופן עצמאי. הפרויקט נולד מתוך חקירה חומרית של מתכת האלומיניום. בעקבות למידה של תכונות החומר והיכולות שלו, לי החלה לייצר מערכות שונות של שתי וערב מצינורות אלומיניום. ההשראה לעיצוב נלקחה מסוגים שונים של אריגים, תוך התחשבות בחוזק של החומר אתו עבדה.
עדי גפני - "מתחת לגשר" under the bridge : פרויקט רעיוני המציע פרשנות חדשה למרחבים שמתחת לגשר. מרחבים אלה, כמו "סמויים מהעין", אך טומנים בחובם בסיס להתרחשות מרחבית, עיצובית וחברתית חדשה בדמות קהילת מגורים ורטיקלית לצעירים, בעלת אופי ייחודי.
דוד רם - קירוי שוק הכרמל : בתוך מרקמים של אדריכלות מרובת תקופות, תוכנן ועוצב אלמנט קירוי על ידי פרמטרים פיזיים, המקשרים ומאחדים בין חלקיו ומהווים את הפרק הבא העכשווי בסיפור האדריכלי עיצובי של שוק הכרמל. קירוי שוק הכרמל כמחולל תכנון, יעזור בהעצמתו כLANDMARK בעיר, יאחד בין חלקיו השונים והזרים, יתרום לנוחות המבקרים וייצר סיטואציות חדשות שתוספנה לקסמו הקיים היום ותייחדנה אותו משווקים נוספים ברחבי העיר. מלבד ייעודו העיקרי של הקירוי לכל אורכו של השוק, מצליח אלמנט זה לייצר מגוון סיטואציות ולחזק את חשיבותו האדריכלית עיצובית במקום.
המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית- רמ"ח תמיר שפר, אוצר התערוכה : איתן ברטל
המחלקה לתקשורת חזותית , מהמובילות בארץ, משלבת לימודי עיצוב עם השינויים הטכנולוגים המהפכניים שמתגבשים ומשתנים כמעט מדי יום. מציאות זו מכתיבה תכנית לימודים דינאמית המשלבת יכולות טכנולוגיות ומגוון פלטפורמות משתנות לתוך העולם הקלאסי של לימודי עיצוב. בשנים האחרונות האבולוציה הטכנולוגית משפיעה לא רק על עולם העיצוב אלא גם על צרכי החברה הגלובלית, המשתנים בקצב מסחרר.
במציאות העכשווית, הערכים החברתיים משתנים תמידית, דבר הדורש מקהילת המעצבים להיות ערים לשינוי, להוביל ולהתאים את אופי העבודות והרעיונות הן ברמה הטכנולוגית, הן ברמה הפיזית והן ברמה החברתית. בכך טמונה היכולת של כל מעצב לשפר את איכות החיים במציאות בה אנו פועלים, מציאות שבעבר הייתה בחזקת עתיד דמיוני ובלתי מושג.
השם שנבחר לתערוכת הפקולטהFOR SAIL" " הוביל אותנו למחשבות על חופש ואופקים מצד אחד ומצדו האחר ייצוג למסע המטלטל והמרגש אותו עובר הסטודנט במשך ארבע שנים עד להפיכתו לבוגר השולט בשפת העיצוב החזותי. הסטודנטים דימו את המצב לאותה רפסודה המגיעה לבסוף לחוף המבטחים. במציאות הקשה באזורנו ובעולם כולו, דימוי זה מייצג את השינויים הדרמטיים להם אנו עדים בימים אלו בהם הרפסודה אינה דימויי כי אם מציאות קיומית אמתית ונוראית, הנוגע לגורלם של מיליוני אנשים אשר במצוקתם מחפשים מקלט בכל מקום אשר ימצא להיטיב את חייהם. בוגרי המחלקה המעורבים בנעשה סביבם מביעים ומגיבים, לעתים בקול לירי שקט ולפעמים בצעקה, באמצעות יצירתם החזותית בפרויקטים השונים המוצגים השנה.
פרויקטים מצטיינים בעיצוב תקשורת חזותית
מור הררי – "בת 22 בנופלו" : יומן אישי המתפרש על פני 12 פרקים , המתאר את חווית השכול האישית של מור, שאביה נהרג בשירות המילואים, אל מול ציפיות החברה אשר ממקמות את המשפחה השכולה כאנדרטה חיה״ בנוף הישראלי. הספר מאגד בתוכו חוויות שעברה מור באופן אישי במסגרת "התפקיד החדש כבת שכולה" החל מהרגע שהמפקד הודיע לה, דרך ההכנות להלוויה, התמודדות עם התקשורת, הנצחה, יום הזיכרון ועוד.
שני דבורה – "עיצובים גנוזים" מהווה סיכום ביניים של מסע חיפוש אחר תרבות עיצוב ישראלית־ מזרחית. הפרויקט חושף את מה שהיה נתון במעמקים שנים רבות, תוך שהוא מנסה להיכנס לתוך תודעתם ולתוך אומנותם של יוצרים ילידי אסיה ואפריקה. אמנים אלה, שחיו בסביבה אומנותית ותרבותית שונה, מציגים עיצוב אחר של סמלי המדינה, רשויותיה ומוסדותיה. במסגרת הקווים המנחים לעיצוב, האמנים ביקשו ליצור שילוב בין עולם התוכן היהודי והאסתטיקה הערבית שבתוכם חיו, לבין התקווה לגאולה ולחיים החדשים במדינת ישראל. העיצוב נשען על הידע במלאכת יד, כתיבה תמה, צורפות ורקמה, שהם הביאו עימם בהגיעם לארץ.
הפרויקט מציג את היופי שבסלסול, את העושר ואת המורכבות הקיימים בסגנון המזרחי. בתוך כך, מוצגים עיצובים מיוחדים של האות העברית, שנוצרו בקרב הקהילות היהודיות המזרחיות ובפרט אלו של תימן ומרוקו. עיצוב שהיה ונגנז עם ייסוד המדינה.
אלון רובין - משחק מחשב מנקודת מבט ראשון, המשחק עוסק בשאלת משמעות הקיום ובחוסר מציאת תשובה, משחק בסגנון קווסט מגוף ראשון, escape room וירטואלי. מטרת המשחק לשאול את את השאלות : האם תכלית החיים המודרניים מוגדרים ע“י מקום עבודתי? עיסוקי? האם נכבלנו לחיים מוכתבים מראש? או שאולי אפשר להשתחרר מכבלים אלה? השחקן נכנס לנעליו של בוב, עובד חסר זהות, שכפול של שאר העובדים במשרד, השחקן “תקוע“ בעולם שמתרחש בו לופ (LOOP) אין סופי לימבו, השחקן צריך למצוא דרך לשבור את הלופ ולהשתחרר מהקיום הבנאלי היומיומי.
לימור סלמן- קליפ מרהיב ביופיו, בדקויות ובפרטים, באנימציית סטופ מושן לשיר של רג'ינה ספקטור שנקרא The Flowers. בקליפ מופיעה דמות אישה המנהלת מערכת יחסים מורכבת עם החפצים שלה. השיר מדבר על היאחזות באהבה שנגמרה והוא משתמש במטאפורה של חפצים והיאחזות בחפצים כדי לשמר את הזיכרון. הקליפ מציג דמות שתקועה בתוך ערימת זבל שהיא בעצם השמלה שלה, המנהלת מערכת יחסים מורכבת עם החפצים שלה כאשר לא ברור מי שולט במי.
רותם אליעזר - Rated X : העבודה עוסקת במבול המידע והרעש התקשורתי אליו אנו נחשפים באמצעות הרשת, המכילה חומרי תועבה מחרידים, לא ערוכים ובלתי מצונזרים, ההופכים אותנו לקהיי חושים ומערערים את אמות המידה המוסריות שלנו כחברה. צפייה בתכני זוועה הנגישים לנו במגע אצבע, הופכים אותנו שותפים לדבר עבירה. תפקיד הפרויקט הוא להציג לצופה מנה מרוכזת של חומרים אלו, המעלים שאלות בנוגע למוסריות שלנו בתוך מעגל התועבה. המיצב נעשה בעזרת טכנולוגיית הvideo mapping.
מועדי התערוכה בין ה 13/7 ועד 27/7 , ערב הפתיחה 13/7 בשעה 20:00
ימים א,ב,ד,ה מ- 16:00- 22:00, יום ג מ- 10:00 – 22:00, יום ו מ- 10:00- 13:00
התערוכה תתקיים בבניינים 6-7 בפקולטה לעיצוב
כתובת – הופיין 63 חולון
