הוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימה היום (א') סיור מיוחד בפרויקטים של עמותת "יעדים לצפון" מיסודה של קרן רש"י, במהלכו ביקרה בבית חם לנערות במצוקה - מסגרת לטיפול בנערות במצבי סיכון במועצה המקומית טורעאן שבגליל התחתון.
במהלך הביקור שוחחה יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) עם נערות בגילאי תיכון הנמנות על קבוצה המטופלת במקום וכן עם בוגרות המקום, על הדרך שעשו במקום ועודדה אותן להמשיך הלאה ולא לוותר. היא ציינה כי קיימים מוקדי סיוע ותמיכה לגילאים הצעירים וכן לבנות נוער, אך ציינה כי יש להגדיל את מספרם ולייעל את תפקודם.
אחת מבוגרות המקום סיפרה לנוכחים בדמעות על הדרך המורכבת שעשתה: "כשנכנסתי לבית החם הייתי במקום מאוד קשה מבחינה אישית ומשפחתית. הייתי צריכה כוח בשבילי ובשביל אחרים במשפחה, הייתי צריכה מקום כדי להתפתח. קיבלתי כאן ביטחון ואמונה באחרים. עברתי קורס מקצועי בתל אביב והיום אני בעצמי מדריכה מקצועית לילדים במסגרות רווחה, עשיתי פסיכומטרי ואני מתכוונת ללמוד סיעוד".
תלמידת תיכון טכנולוגי המטופלת במקום סיפרה על שנים של זלזול מצד הסביבה ואף מורים שלא האמינו בה. "הגעתי לכאן והבנתי שאני שווה משהו בזכות התמיכה והאמונה שהחדירו בי", ציינה ח' שלימים הציגה במתנ"ס המקומי הצגה במסגרתה המורה אומרת לה שלא ייצא ממנה כלום ולועגת לה.
אחת הנערות המגיעה באופן קבוע לבית החם ומשחקת בקבוצת כדורגל סיפרה כי המקום העניק לה כוחות והיא גייסה כספים באמצעותם רכשה חולצות לקבוצת הבנות, שעה שעד אז שיחקו הבנות עם חולצות של קבוצת הבנים, כאשר צוות הבית החם סייע לה מול הוריה שלא אהבו את עיסוקה בספורט.
לימור לב מנכ"לית יעדים לצפון מיסודה של קרן רש"י ציינה כי הבית החם הינו מסגרת אחת מ-38 מסגרות שמנהלת העמותה, זאת במסגרת תוכנית ארצית לנערות בסיכון של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, כאשר מרביתם בחברה הערבית.
ראש המועצה עמאד דחלה ברך את הוועדה על הכינוס במקום ואמר: "חשוב לנו ודאגנו לבית החם, הבנות מתחברות למדריכות ולאימהות. ההצלחה של היישוב מעבר לתשתיות ולחינוך זה בלסייע לאותה צעירה שלא הצליחה להתחבר בבית ומתחילה לאבד את דרכה. מפעל כזה מונע אלימות רבה".
ח"כ שאשא ביטון שאלה מדוע דווקא הבית חם בטורעאן נחשב להצלחה, וצוות המקום הסביר כי הצליח לשבור את הסטיגמה ופחדם של ההורים: "נותנים פה אמון בצוות, היום נערות מגיעות, חבר מביא חבר. הרחבנו את הפעילות ושינינו את התפיסה, גם אחוז המתנדבות גדל", השיבה חנן סבאח רכזת הבית.
במהלך השיחות עם בנות הבית עלה כי רובן ככולן אינן יודעות עברית, ועלה כי אין בתוכנית הלימודים בתיכונים המקומיים לימודי עברית מדוברת, אלא עברית ספרותית בלבד, וח"כ שאשא-ביטון ציינה כי תפעל ללימוד הנחלת עברית מדוברת בבתי הספר הערבים: "יש לנו רצון שכולם ישתלבו בחברה ויפרצו החוצה מעבר לגבולות הכפר והחברה שלהם. השפה היא כלי והייתי מאוד רוצה גם שיהודי-ישראלי יידע ערבית".
"אני שותפה להצעת חוק ללימוד ערבית מדוברת מכיתה א', זאת כדי שתוכל להיות תקשורת טובה יותר, אז על אחת כמה וכמה, שהחברה הערבית, שגדלה בתוך מדינת ישראל ושהשפה הרשמית שלה היא עברית ומקבלת שירותים בעברית, מדובר בעניין מהותי להשתלבות", הוסיפה ח"כ שאשא ביטון, כאשר גם ראש המועצה ציין את הצורך בחיזוק לימוד העברית.
הוועדה שמעה סקירה על מקרים קשים במסגרת נערות הסובלות מהשכלה נמוכה, ממצב קשה בבית ומאבטלה גבוהה ועל רצון להמשיך ולחזק את הבית החם.
יו"ר הוועדה סיכמה את הסיור וציינה כי "הבית לא יכול להכיל את כל נערות הכפר, ויש קבוצה שזקוקה יותר מאחרות לטיפולים. השאלה איך עושים את ההפרדה בין מתן מענה אמיתי ומעמיק וטוב למי שזקוקה לזה, לבין מתן מענה חינוכי שדרוש למעגל הרחב יותר". כן ציינה ח"כ שאשא-ביטון כי בכוונתה לקיים דיון בוועדה לזכויות הילד עם הגורמים הרלוונטיים אודות מענה לנערות בסיכון במגזר הערבי.
מוקדם יותר ביקרה הוועדה במרכז לגיל הרך במועצה המקומית כסרא – סמיא שבגליל העליון, ונחשב לפרויקט מוצלח שמתקיים מתקציבי מדינה, המגיעים ממשרדי הרווחה, החינוך, השיכון -שיקום שכונות ותקציבי תוכניות לאומיות, כמו התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. בנוסף, ישנה השתתפות הורים, כחלק ממעורבותם בשירות הקהילתי.
לימור לב, מנכ"לית יעדים לצפון, סיפרה על "מרכז לגיל הרך עם תפיסה אוניברסלית, מרכז העשרה לכולם שאינו סובל מסטיגמה שלילית, ולצדו טיפול לאוכלוסיות קצה. ההצלחה מגיעה בעזרת מעגל של אנשי מקצוע, שאלה נשים תושבות הישובים פה, שבאות לתת שירות מתאים ולקבל מצד שני העשרה וגם לצמוח. אלה מהלכים שלטווח ארוך מעוררי שינוי".
דורון מגן, מפקח מחוזי ילדים ונוער ממשרד הרווחה, אמר כי הוא "מוריד את הכובע. אני זוכר איך ישבנו פה בישיבות הראשונות ואמרו פה איך נעשה זאת והם עשו זאת לבד".
ח"כ שאשא-ביטון בירכה על פעילות המקום וקראה להרחיבה לפעילות כלל אזורית: "מאוד לא מובן מאליו, גם בישובים חזקים יותר, שהורים מתגייסים ומשתתפים, וזה פועל יוצא של הבנה שהם חלק ממה שקורה. זה תהליך, אך יש הרבה מקומות שעוברים את ההליך ולא מגיעים למקום אליו הגעתם. אני בטוחה שיש עוד הרבה מה לעשות, אבל הגעתם למקום מכובד, ואתם צריכים לשמור על זה. צריך לתת גם לכל ישוב אחר את התחושה שזה אפשרי. יש חשיבות למנהיגות המקומית וראייתה את אחריותה לקידום נושא הגיל הרך".
