לדברי הכהן: "לא התנצלות, לא אמירות כלליות, אלא רק חרטה מפורטת וכנה - שבתוכה גלומה גם הודאה על הכרעת הדין שהרשיעה אדם במעשה ובעבירה שיוחסו לו - תאפשר לאדם לצאת מכלאו בטרם הזמן שנקצב לו."
"היעדר מסוכנות, התנהגות טובה ושאר השיקולים המקלים הם שיקולים חשובים, אך לא די בהם.לנוכח מתחם שיקול הדעת הרחב שמסור לוועדה, הסיכוי שבית משפט יתערב בהחלטה נמוך ביותר". הוסיף הכהן.
גילה אשרת, יו"ר ויצו ישראל, הגיבה אף היא להחלטת ועדת השיחרורים: "אנו מחזקות את ידי ועדת השחרורים, על ההחלטה המתבקשת לא לקצוב את עונשו של האנס המורשע, משה קצב. בעת הזו אנו קוראות לשרת המשפטים לפעול בחקיקה להוספת קריטריונים ייחודיים כתנאי לשחרור מוקדם של אסירי אלימות ועבירות מין: חומרת הנזק לקורבנות, לקיחת אחריות, חרטה ושיקום טיפולי, אשר חייבים להוות תנאי הכרחי לדיון בשחרור. האפשרות שנשיא המדינה לשעבר היה משוחרר, היא בלתי נסבלת כלפי מאות אלפי קורבנות תקיפה מינית אשר סובלות כל חייהן מבלי שמנוכה שליש או אפילו שעה מהסבל המלווה אותן מרגע האונס. כשאזרח מספר אחד מורשע בביצוע עבירות מין כה חמורות, הוא הופך לאנס מספר אחד, ושחרורו היה בבחינת מעילה באמון הציבור במערכות החוק".
יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי בתגובה להחלטת וועדת השחרורים בעניין קצב: "אני מברכת את החלטת הוועדה שלא לשחרר את משה קצב. אדם שלא הביע מעולם חרטה על מעשיו החמורים וללא בושה ירד לחיי המתלוננות נגדו, לא ראוי לשום הקלה בעונשו. בית המשפט גזר את דינו ואין שום קיצורי דרך. מעבר לכך, משה קצב נכנס לכלא כאישיות ציבורית ובהחלטה יש אמירה ציבורית ברורה - אנשי ציבור אינם מעל החוק ויש לדקדק איתם כחוט השערה."
ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "אין פה שמחה לאיד אלא חיזוק אמון הציבור בכלל והנפגעות בפרט במערכת האכיפה. אני מברכת את ועדת השחרורים שבחרה בנשים ובאינטרס הציבורי בכללותו. לא ייתכן שבגלל מעמדו יינתן לו פרס, להפך - יש למצות עמו את הדין, בייחוד שמדובר בנבחר ציבור ונשיא מדינה לשעבר שניצל את כוחו לניצול והפקעת גופן של נשים. זאת בייחוד לאחר שלא הביע חרטה על מעשיו האיומים ובכך גם סרב לעבור הליך שיקומי בכותלי בית הכלא ובכך מהווה סכנה ממשית לציבור. מדובר בהחלטה צודקת שמגבה באופן מוחלט את הנפגעות ואת המלחמה בתרבות האונס וההטרדות המיניות"
