נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים היום, יום חמישי, כ"א אדר ב', 31 במרץ, בכנס שולחנות מחוזיים של "תקווה ישראלית בחינוך" בהובלת בית הנשיא בשיתוף משרד החינוך ופורום דב לאוטמן למדיניות החינוך שהתקיים בבית הנשיא. בכנס השתתפו 170 מנהלי בתי ספר שהתכנסו בשולחנות על פי מחוזות משרד החינוך לחשיבה ובניית תכניות אזוריות בנושא חינוך לשותפות.

צילום: מארק ניימן/ לע"מ
צילום: מארק ניימן/ לע"מ

השולחנות המחוזיים הם מהלך שמתרחש השנה במסגרת "תקווה ישראלית בחינוך". מטרת השולחנות לשמש פורום חשיבה, תכנון ויישום בנושא החינוך לשותפות מפרספקטיבה אזורית ומחוזית. בשולחנות המחוזיים מתקיימת חשיבה משותפת על ייחודיותו של המחוז, האתגרים והמשאלות שמנהלי בתי הספר רוצים ליישם ברמה המחוזית בחינוך לשותפות.

המפגש היום בבית הנשיא נועד לייצר מחשבות, רעיונות ותובנות חדשות. התוצר איתו כל מחוז ייצא הוא מתווה ראשוני לתכנית פעולה מחוזית בתחום החינוך לשותפות לשנת הלימודים תשע"ז, תוך התייחסות למאפיינים הייחודים של המחוז.

"המפגש הזה הוא מפגש מיוחד," פתח הנשיא את דבריו וסיפר על חוויותיו מהשנה האחרונה בפרויקט: "בשנה האחרונה נפגשתי עשרות פעמים עם קבוצות שונות. אינני יכול למנות כמה פעמים דנתי ב'סדר הישראלי החדש' ובמיזמים השונים של 'תקווה ישראלית'. כמה פעמים ניסיתי, ניסינו, להעביר הלאה את ה'חיידק הזה' של החתירה לשיתוף פעולה, להיכרות, לשותפות. אותו 'חיידק' שדבק בי אי אז בילדותי ברחביה, בין שערי חסד החרדית לרחביה הבוהמיינית החילונית, אי שם בין ערימות הדפים המתורגמים מערבית לעברית של 'סיפורי אלף לילה ולילה' של אבי מורי, המזרחן, שאותו אני זוכר רכון על שולחן העבודה שלו, מפליג בחופשיות בין שפות, בין עולמות ותרבויות. היום אני מרגיש שאינני צריך להתאמץ לעשות זאת. המפגש הזה הוא שונה, כאן הפנים מוכרות. פנים של שותפות ושותפים לדרך, של שותפים ושותפות לאמונה, לחזון ולדרך- שנקראים חינוך לשותפות. היום לא נצטרך לדון במבוא, נוכל לעלות קומה."

"אני מאמין בכל ליבי שהקומה הבאה, קפיצת המדרגה שלנו בכל מה שנוגע לתקווה ישראלית ולחינוך לשותפות, צריכה להיות ברמה האזורית, ברמה המחוזית. המציאות מחייבת אותנו לחשוב כך. ככל שאנו מתבוננים ברמה הארצית והלאומית, ברמת המקרו, האתגרים שמציב בפנינו ה'סדר החברתי הישראלי החדש' הולכים ונעשים מורכבים. הפוליטיקה הארצית נתפסת כמשחק סכום אפס בין קבוצות שנאבקות זו בזו. חילונים, דתיים וחרדים, ערבים ויהודים. כל קבוצה והאינטרס שלה, כל קבוצה נאבקת על החלק שלה. אבל, ככל שאנחנו מתבוננים פנימה, ועוברים מהרמה הלאומית לרמה האזורית, הרי שמצטיירת לעינינו תמונה שונה בתכלית. שהרי המכנה המשותף היסודי, אבל גם המהותי ביותר, של תושביו של אזור גיאוגרפי מסוים, של מחוז מסוים, הוא שכולם מגדירים אותו כביתם."

הנשיא המשיך וסיפר על הדמיון בין הקבוצות השונות בחברה: "חילונים, דתיים וחרדים, ערבים ויהודים- עובדים יחד ולעיתים נאבקים זה לצד זה- כדי לשמור על הבית. האינטרסים הסותרים לפרקים- הופכים למשותפים. לכולם הוא שלם אחד. זהו היסוד של השותפות האזורית- הזדהות בכל הנוגע להגדרת ה"בית". וזוהי גם התשתית שעליה וממנה תיבנה תחושת הישראליות המשותפת, החסרה לנו היום כל כך, החיונית לנו כל כך.

הנשיא ציין כי על 'תקווה ישראלית' להמשיך לעבוד על מנת לקרב בין חלקי החברה ואמר: "הגעתם לכאן היום מכל חלקי הארץ לעבודה מאומצת וממושכת, כי כולנו יודעים היטב כמה האמונה לא מספיקה - אם עובדים לבד. כמה העבודה הקשה, רחבה ועמוקה ככל שתהיה, לא מספיקה אם עובדים לבד. אומרים שכל אחד ואחת צריכים לעשות את מה שיוכלו בחלקת האלוהים שלהם אבל אני יודע כמה מתסכל להרגיש שחלקת האלוהים שלָך, שלךָ, היא רק אי אחד- בודד. בדיוק בשביל זה התאספנו כאן היום. כדי להבין איך אחד ועוד אחד הופכים לשלוש. כדי לחשוב יחד איך השלם הופך לגדול מסך חלקיו. זה סודה, זו עוצמתה, של פעולה מחוזית משותפת."

"אתם כאן היום, כי אתם מנהיגות ומנהיגים שבידם משימה, משימה שהיא שליחות," פנה הנשיא אל הנוכחים והמשיך: "היום אני מבקש מכם, להתעלות מעל היומיום היחידני, מעל העשייה האישית והבית ספרית, ולחשוב איך הרוח היזמית של כל אחד ואחת מכם, הופכת לרוח מחוזית. לשפה משותפת. איך האיים של העשייה שכל אחת ואחד מכם מביאים לשולחן הופכים ליבשה אחת."

"זו משימה קשה. משימה שדורשת שאר רוח ואורך רוח. משימה שדורשת מכם חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח- לא רק על הפעולה הקונקרטית שלכם, אלא גם ובעיקר על המנגנונים האזוריים הנדרשים ליישומה. זוהי משימה מורכבת ותובענית- ואני יודע שתוכלו לה. בידיכם מפתחות חשובים וחיוניים, לעיצוב וגיבוש רקמת החיים המשותפת של החברה הישראלית, שהיא היא התשתית שכל כך נחוצה לנו היום. אני מברך אתכם על הפעילות המדהימה שלכם, וסמוך ובטוח שמהמפגשים האלה, תיבנה תכנית עבודה שמישירה מבט אמיץ לאתגרים המונחים בפני החברה הישראלית, ומבקשת להתמודד איתם. כדרככם תמיד- בתבונה, ביצירתיות, וברגישות. רק כך, באמונה ובהתמדה, נוכל לחדש תקווה ישראלית, לכולנו."

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS