יו"ר הועדה, חה"כ תומא-סלימאן, למפכ"ל המשטרה: " רוח המפקד בכל אמירה שלך היא קריטית, ולכן אתה חייב לעודד תלונות על הטרדה מינית!". המפכ"ל אלשיך:" אנחנו נוקטים בכלים אקטיביים, כמעט דרקוניים, למציאת כל מי שלא מדווח על עבירות. שוטרים כבר פרשו בשל כך" • ראש מח"ש: "יש לבחון את הסיבות לכך שזרם התלונות כנגד שוטרים נפסק"

דיון בכנסת בנושא "הטרדות מיניות במשטרת ישראל", בו השתתף מפכ"ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשיך.
דיון בכנסת בנושא "הטרדות מיניות במשטרת ישראל", בו השתתף מפכ"ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשיך.

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות חה"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) קיימה היום (ג') דיון בנושא "הטרדות מיניות במשטרת ישראל", בו השתתף מפכ"ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשיך.

בפתח הישיבה הודתה היו"ר תומא-סלימאן למפכ"ל על הגעתו וציינה כי נושא הטרדות מיניות העסיק את הוועדה במיוחד מתחילת הקדנציה, "מפרשות שקרו בתוך הבית הזה, וכאלה שקרו בחוץ והשליכו לתוך הבית. זאת מתוך מחויבות שלי ושל הרבה חברות וחברי כנסת, לעקור את התופעה מתוכנו ולשנות את התרבות במדינת ישראל, במכלול האוכלוסיות, שמתייחסת לאישה כחפץ, בצורה לא אנושית, וכן לסייע לנשים להשמיע את קולן ולהתמודד עם הפגיעה בהן".

יו"ר הוועדה ציינה כי בשנה האחרונה פרשיות רבות צפו במשטרה ומספר התלונות עלה כמראה למצב הקיים. "ככל שיש יותר תלונות זה אומר שיותר נשים קיבלו אומץ, ולא שזו תופעה חדשה. השאלה איך גוף מתמודד עם זה. ב-8 למרץ צוטט המפכ"ל באמירה שקוממה רבים שלא יבדקו תלונות אנונימיות בתוך המשטרה. אני ביקשתי הבהרות ואני שמחה שהיום מתקיים הדיון כדי לשמוע ולהבהיר דברים. דווקא בנושא שכ"כ קשה לבוא ולהתלונן עליו ,במערכת שבה ערך אחוות הגברים הוא מאוד חזק והרבה פעמים היה בה סימנים של השתקה, אי אפשר לקיים מדיניות שאומרת כי לא מקבלים תלונות אנונימיות. בכך, למעשה, לא מכבדים את הקושי הקיים אצל נשים לבוא להתלונן בתוך מערכת כזו".

המפכ"ל הגיב לדברים וציין כי הדברים עוותו בתקשורת ואין כוונה להתעלם מתלונות אנונימיות בנוגע לעבירות מין: "יש חלוקת עבודה מאוד ברורה, מה עושה המשטרה ומה מטופל במחלקה לחקירת שוטרים, שאיננה במשטרת ישראל והיא עצמאית באופן מלא. כל מה שקשור לפלילים נחקר במח"ש, חובת הדיווח מחייבת את כל השוטרים כולל המפכ"ל, וכך כל תלונה שקשורה לפלילים מועברת למח"ש ללא יוצא מהכלל, ותלונות על הטרדות מיניות בתוך זה".

המפכ"ל הסביר כי דבריו כוונו לרוב המכריע של מקרי התלונות האנונימיות, שאינן נוגעות לעבירות פליליות, אלא לעבירות משמעת. לגביהן, נוכח תופעה נרחבת של חיסול חשבונות ותלונות שווא כדי למנוע קידום, הוחלט שלא להתייחס לתלונות אנונימיות. לצד כך ציין המפכ"ל כי הוא לא מעודד מכתבים אנונימיים בנושא הטרדה מינית "פה נראה לי שיש טעות. אני חושב שכדאי שתלונה תגיע ישירות ולא בצורה אנונימית למח"ש. התהליך הרבה יותר בריא למתלוננת ואנחנו יכולים להגן עליה בצורה המיטבית. בנינו מעטפת הגנה מיוחדת ודיסקרטית בעמל רב".

יו"ר הוועדה השיבה על הדברים כי "זה לא בידיים של אף אחד להנחות לאן התלונות צריכות להגיע. זכות המתלוננת לפנות לאן שהיא רוצה. עניין רוח המפקד חוזר שוב ושוב. כל אמירה, בגלל המעמד שלך והאחריות שעל כתפך, היא מכוונת, מכוננת ובונה תרבות. ברגע שאתה אומר אני מעדיף, זו הכוונה למתלוננת לבחור לאן להתלונן".

בהמשך הציג המפכ"ל מדיניות חדשה שננקטת במשטרת ישראל ונועדה להוות גורם מרתיע ומונע בקרב שוטרים, הן לגבי ביצוע עבירות והן לגבי אי דיווח על עבירות שראו מבוצעות ע"י אחר: "הבנתי שלא מעשי לבדוק 36 אלף שוטרים בפוליגרף אבל שיש צורך למצוא כלי משמעותי של 'מניעה מצבית'. כך לקחנו שאלון תעסוקתי ורכשנו מבדק ממוחשב, שכולל גם את כל השאלות הרלוונטיות על הטרדות מיניות ויחסים עם פקודות, ובוחן את המשובים כדי לאתר פערים. זה מאפשר לבחון האם מישהו לא מדווח אמת, ואם יש חשש כזה אז אנחנו יודעים לקחת את האיש ולתחקר אותו או ללכת לפוליגרף, ולטפל בזה. אנו רוצים גם להוריד את כמות העבירות המבוצעות, ולא רק לאתר עבריינים, וכאשר שוטר יודע שבעוד כמה חודשים תהיה לי בדיקה עתית, או כאשר יהיה מועמד לקידום, זה ישפיע על התנהגותו".

המפכ"ל הוסיף כי היו מקרים של שוטרים שידעו כי מבדקם מתקרב ופרשו וכן מועמדים לשירות המשטרה שוויתרו על הצטרפות לאור הבדיקה.

חה"כ זהבה גלאון (מר"צ): "הצתת תבערה לפני חודש. טוב שעשית את ההבחנה שכל דבר פלילי מועבר למח"ש, אבל אני מוטרדת כי לא פתחת את הדיון באמירה ערכית ברורה, המתאימה לגוף היררכי, שהמשטרה מבינה את הקושי לשוטרות להתלונן, ובקריאה לכולן להתלונן בכל צורה. אנחנו רואים שיותר ויותר נשים מגלות פחות אמון במשטרה ומפחדות להתלונן. אם השוטר מספר 1 לא קורא לשוטרות באופן נחרץ אל תחשושנה, תתלוננה, אנחנו ניתן את הגיבוי, ומתנסח איך שהתנסחת, לדעתי, זו חבלה במטרה".

עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ציינה כי ישנה עבודה משותפת מכובדת עם המשטרה ונעשים צעדים אך ישנו צורך גם באמירה פומבית והוסיפה כי ישנה בעיה בדמות תקופת התיישנות בת 3 שנים בלבד בכל הנוגע לעבירות משמעת במשטרה, וכי יש צורך לשנות זאת בתקנות.

חה"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני): "טיהור שמה של המשטרה, וזה ברור, הוא משימה עלינה מבחינתך. תלונות אנונימיות הן שאלה לא פשוטה, ויש לה מגרעות כמו שהרחבת, אבל דווקא אתה, בתפקידך הקודם, שירת אותך חומר אנונימי כדי למנוע פיגועים. מניעת פגיעה בנשים חשובה גם היא, וכל מסר שלך מגיע לכלל הנשים במדינת ישראל".

תנ"צ יעל אידלמן, יועצת המפכ"ל לענייני נשים ושוויון מגדרי, סיפרה על קידום הטיפול במתלוננות ובנושא במשטרה, "אנחנו לא מסתפקים בהרצאות פרונטליות, הלכנו על משחקי סימולציות שמותאמים לאווירה של הארגון שלנו לכל הרמות. הסיטואציות האלה מעודדות ויכוח ושיח, וכך מאפשרות לנו לדון לעומק באותם אירועים שהם אולי בשטח האפור. אני מדברת על שינוי מודעות ושיח אירגוני, שנעשה אחרת".

"מתלוננת שפונה אלינו או שוטר שמדווח לנו, אנו פונים למתלוננת. כשהיא לא רוצה להתלונן, אני מחויבת להעביר זאת למח"ש. אנחנו נותנים לה טיפול באמצעות מחלקת בריאות הנפש במשטרה, המשטרה ממנת לה גם טיפול מחוץ לארגון אם לא רוצה טיפול מתוך המשטרה. הטיפול הנפשי מחזק אותה, לעיתים אחרי תקופה היא מוכנה בגלל החיזוק להתלונן. אנחנו גם פועלים לגיבוש מימון לליווי משפטי, וכן אנחנו גם מקימים מנגנון לקבלת ימי היעדרות למתלוננות" הוסיפה תנ"צ אידלמן.

עו"ד אורי כרמל, ראש מח"ש אמר כי "בחקירות נחשפנו לפלח כל כך משמעותי בדרגות הבכירות, וזה מצביע על משהו מאוד עמוק. זה לא משהו שיכול להשתנות באמצעות כלי ספציפי כזה או אחר. שמענו על צעדים שנעשים, אני מעריך שאנחנו בתחילתו של תהליך ולא בעיצומו, הדברים צריכים להימדד לטווח ארוך על ציר הזמן".

"תלונה של אישה היא דבר מורכב, תלונה בעבודה היא דבר מורכב יותר, ותלונה במשטרה היא מחסום כמעט בלתי עביר. לא דופקות לנו על הדלת מתלוננות על המפקדים שלהם, זה בלתי אפשרי. צריך ליצור אווירה של תמיכה ולכן תלונות אנונימיות שקיבלנו היו הדרך היחידה לטפל".

"העובדה שכיום אין תלונות בטיפולנו, עדיין מצריכה אותנו לבדוק שלא מדובר בשקט מלאכותי. אני מזמין את המשטרה, יחד איתנו, לחשיבה איך אנחנו מבטיחים שהשקט איננו פועל יוצא מהמגה אירועים שתרחשו, ומההשלכות על הנשים עצמן", הוסיף עו"ד כרמל.

יו"ר הוועדה, חה"כ תומא-סלימאן, קראה בסיום הדיון למפכ"ל לפעול לשינוי סעיף ההתיישנות בדין המשמעתי ולהשוותו לתקופת ההתיישנות בדין הפלילי, וסיכמה: "האמירות שאתה שומע, פותחות את הדלת לשינוי. אני פונה אלייך לקחת מהדיון את כל ההערות וההבהרות שניתנו ואולי באמת לנסות לבנות הליך ברור בתוך המשטרה שדן בנושא הזה. אני מחכה גם ליום שתהייה הצהרה מצדך, כי אתה קורא לכל השוטרות להתלונן הן ישירות והן בצורה אנונימית. אמרת שהעיקר זה המעשים, אך אני רוצה גם הצהרות וגם מעשים, וזה ייתן מסר גם לציבור וגם פנימה לארגון. השיח של 'הלשנה' ושל 'שיימינג' למתלוננים או מדוחים חייב להיפסק, ובמקומו אני מקווה שהתחלנו כאן שיח חדש, ובסיס לתרבות חדשה".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS