המכון הישראלי לדמוקרטיה ויוזמות קרן אברהם בדיון לגבי חלופה הולמת לתושבי אום אל חירן: "לנצל את ההליכים המשפטיים להגעה לגישור מול המדינה ולהציג חלופות ריאליות". בדיון נחשף כי ראש מועצת חורה כבר הודיע באופן רשמי שאין בתחומי המועצה שלו מקום לקלוט את תושבי אום אל חירן ולכן הפתרון שאותו מציעה המדינה איננו רלוונטי

כלים

בשולחן עגול שהתקיים הערב (ד'), ביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה ויוזמות קרן אברהם, ובהשתתפות תושבי אום אל חירן, מומחים מתחום הגישור, המשפט והתכנון, נידונו חלופות שונות לנושא הסדרת יישובם של תושבי אום אל חירן לקראת הקמת היישוב היהודי חירן. בדיון סוכם על יציאה למהלך משותף ופנייה למדינה למציאת חלופות ריאליות. במקביל חשפו התושבים מכתב שמצביע על כך, כי מועצת חורה אינה יכולה לקלוט אותם על אף שזהו הפתרון שמציעה המדינה.

ד"ר תאבת' אבו ראס, מנכ"ל שותף ביוזמות קרן אברהם, אמר כי מדובר בסוגיה מאוד רגישה ונראה, כי ממשלת ישראל איננה מבינה עד כמה מדובר בסוגיה עד כמה וככזו היא מחייבת הצעה אופרטיבית המחבקת את תושבי אום אל חירן שמנהלים מאבק על פי חוקי המדינה״.

פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה אמר: "מצער מאוד שהמדינה על כלל שלוחותיה בחרה שלא לקחת חלק בדיון היום. אין ספק, שפתרון מוסכם הוא טוב יותר לכולם מאשר מהלך כפוי. לכן, נכון עקרונית וגם משפטית לנסות להביא את כל הצדדים להסכמה ולהביא פתרונות של תכנון מפורט, חלופות והצעה לגישור, גם כחלק מהמהלך המשפטי".

עו"ד סואעד בשארה מעדאללה המייצגת את התושבים: "56 שנים האזור לא מתוכנן ולא מותאם למגורים ולא ברור מה ההגיון בהקמת היישוב החדש ולכן לטעמי, בית המשפט כשל ערכית כשאיפשר למדינה לגרור את התושבים לסיטואציה הזו על לא עוול בכפם. למעשה, התושבים לא היו מגיעים למצב הזה אם לא היו מצייתים למושל הצבאי לפני 50 שנה וזה קורה רק בגלל שמדובר בבדואים. לכן, אני מתקשה להאמין במקרה הזה בתום הלב של המדינה".

ראאד אבו אלקיעאן, נציג התושבים וחבר הוועד המקומי של אום אל חירן: "הרצון שלנו הוא לפתור את הסוגיה הזו בדרכי שלום ונועם וזו הסיבה שאנחנו מוכנים לבוא לפה ולכל מקום ואנחנו לא חוסמים שום אופציה כל עוד היא תענה על הצרכים שלנו. עם זאת, נדמה לנו שיש מדינה נפרדת בנגב שמוכנה לכפות עלינו את החלטותיה, לא מוכנה להידבר איתנו ומקפיאה אותנו בפריג'דרים של אבנים במדבר. מבחינתנו ישנן ארבע אלטרנטיבות- להכיר ביישוב הנוכחי, לספח אותנו כשכונה או כחלק מהיישוב החדש ושנחיה ביחד עם התושבים היהודים, להפוך אותנו לשכונת לוויין בעלת מאפיינים כפריים של חורה או להחזיר אותנו לשטח שממנו גירש אותנו המושל הצבאי לאחר קום המדינה".

אלי עצמון, איש תכנון ומומחה בנושא האוכלוסיה הבדואית: "מדובר בראש ובראשונה בנושא פוליטי וחייבים להציף את העובדה שהפתרון שהמדינה מציעה אינו ריאלי. תושבי חורה הממתינים להרחבת תחום השיפוט על מנת לאפשר קליטה של תושבי כפרים סמוכים אינם יכולים להתפתח. שלוש החלופות לפתרון המצב הם: השארת היישוב במקומו כיישוב עצמאי, חיבורו של היישוב במיקומו הנוכחי לכפרים אחרים או ליישוב היהודי שיוקם או הקמת שכונה מזרחית לחורה בעלת אופי חקלאי".

עו"ד אלי בכר, מנהל משותף בתכנית ליחסי יהודים-ערבים של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הסיבה שהמדינה בחרה לא להגיע לדיון היא הנחיה של השר וברור לכולנו שהפתרון הטוב לכל הצדדים הוא בהידברות ולא באמצעות D-9 שיעלה על השטח. יש כאן פרודקס- כשיש הליך משפטי לא מדברים כי יש הליך וכשאין הליך, לא מדברים כי יש החלטה של המדינה. אנחנו צריכים לנסות להראות לבית המשפט שיש עם מי ועל מה לדבר ושאין כל תועלת במתן פסק דין חד צדדי לטובת העניין. לכן, אני מציע שאנחנו נפנה לכל הגורמים עם הנכונות של התושבים לשבת ולדון בחלופות ונביא זאת לפתחם של המדינה ושל בית המשפט".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS