גילויים חדשים אודות הטיפול שקיבל האסיר הביטחוני שובת הרעב מוחמד עלאן: "כשהחלו הפירכוסים, התנפלנו עליו....לתת לו הכל כדי להציל חיים, היה לי ברור מה יקרה במזרח התיכון אם מוחמד עלאן ימות"

כלים
כנס הרופאים על הזנה בכפיה - Lsie
כנס הרופאים על הזנה בכפיה - Lsie

"בשישי בבוקר כשהחלו הפירכוסים, התנפלנו עליו, בבחירה שבין טיפולים מצילי חיים, כולל הזנה בכפייה, לתת לו הכל כדי להציל חיים" כך חשף ד"ר חזי לוי, מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי באשקלון בכנס ManagMed”" לניהול בתי חולים בהתיחסו לטיפול באסיר הביטחוני שובת הרעב מוחמד עלאן שאושפז לפני מספר חודשי ושוחרר מאז.

"היה לי ברור מה יקרה במזרח התיכון אם מוחמד עלאן ימות". אליו הצרפה ד"ר תמי קרני, יו"ר לשכת האתיקה, ההסתדרות הרפואית בישראל שציינה כי עלאן כביכול איים עליה באומרו: "אם אני בטוחה שזה רעיון טוב שאני אסדר לו את העירוי שכמעט השתחרר כי יש כבר תביעה שמוכנה להגשה ל"האג" ואז התביעה תהיה על שמי". קרני הוסיפה כי עלאן היה מחובר לעירוי לאחר שאחד הרופאים המתמחים הצליח לשכנע אותו לקבל את העירוי". כנס ManagMed”" נערך במסגרת אירועי LSIE בארגון קבוצת שטיר, המתמחה בארגון תערוכות וכנסים בינלאומיים ובחסות משרד הכלכלה וחברת MSD.

בפאנל בנושא הזנה בכפייה בהנחיית אבי בטלהיים, ראש אגף תקשורת שיווקית במרכז הרפואי שיבא בהשתתפות: פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק, ד"ר תמי קרני, יו"ר לשכת האתיקה וד"ר חזי לוי, מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי.

בתחילה הוצג נושא ההזנה בכפיה, ישנה הסכמה כי הזנה בכפיה נחשבת עינוי. ד"ר קרני הציגה מבוא לנושא וסיפרה כי המקרים הראשונים היו באנגליה בשנות 1910-1911 כאשר נשים שבתו רעב מסיבות אידאולוגיות, ואז גם היה המקרה הראשון של פטירת אישה בעקבות שביתת רעב. מאז רוב המקרים הם של אסירים או אנשים אשר משתמשים בשביתת הרעב כאמצעי מחאה שנחשב לא אלים, מכיוון שהאלימות היא כלפי עצמם ולא כלפי אחרים, מדובר במחאה שנחשבת יחסית מכובדת בעקבות מחאתו של מהטמה גנדי מנהיגה של הודו בעבר.

ד"ר לוי: "אני גאה שטיפלנו בו, זאת דרך לא פשוטה, מעבר לאתגר הרפואי האדיר, טיפלנו בו כשובת רעב 68 יום. בספרות מתוארים שובתים עד 75 יום ועם כל הסיבוכים הרפואיים, זה קשה גם לצד המזין, היינו והייתי במצב התמודדות מול מניפולציות אדירות מצד ריבוי גורמים בהם פוליטיים, תקשורתיים, היה שיח עם 6 משרדי ממשלה בכירים במקביל, פלוס מערכת הביטחון והתקשורת הישראלית והבינ"ל".

ד"ר קרני, הוסיפה כי "יש לגיטימיציה של שביתות רעב של עצירים בזירה הבינ"ל, ובשום אופן אסור לנו להפלות חולים, אנו תמיד חייבים להשאר נאמנים לחולים. לפני מספר שנים בעקבות ריבוי מקרים של שביתות רעב, ביקשו לקבוע נוהל שבין היום ה-24 ליום ה-28 אותם שובתים יועברו לבית החולים כדי לפתור את רופאי השב"ס מניגוד עניינים, וכדי לוודא את המשך חייהם ובריאותם. חשוב לציין כי בישראל טופלו 70 שובתי רעב ב-11 מחלקות רפואיות ברחבי הארץ, כאשר הם שבתו בממוצע 63 יום ואף אחד מהם לא מת".

פרופ' הלוי, "בחוק החולה הנוטה למות מתקיים פה למעשה דיון על איזה ערך גובר? ונדרשת פשרה בין הערך המקודש ביותר בחברה המערבית "האוטונומיה של הפרט" ובין הערך המקודש ביותר בדת היהודית "קדושת החיים" אנחנו כרופאים נדרשים למעשה לפעול לפי 3 אפשרויות: האחד לקבל את דרישותיו של שובת הרעב, האפשרות השנייה לגרום לו לשנות את דרישותיו והאפשרות השלישית להזינו בכפייה. לדעתי כרופא צריך להביא לטיפול בחולה שמצבו הרפואי מתדרדר צעד אחד לפני שהוא כבר נמצא במצב מסכן חיים".

3 משתתפי הפאנל התייחסו לדיון בנושא האוטונומיה של השובת, האם הוא לא כלי שרת מתוך פחד, מחאה, פוליטיקה ועוד. למשל במקרה בו 7 אסירים שבתו רעב יחד בכלא, ואחד האסירים רצה להפסיק, אך בעקבות הלחץ החברתי והפוליטי מצא עצמו נאלץ להמשיך, כך שלמעשה זאת לא היתה החלטה ובחירה שלו, ברגע שמבודדים אסירים ממצבים כאלה ויש להם גישה להחלטה באופן עצמאי יכול להיות שינוי מיידי במצבם.

ד"ר לוי הסביר שבמקרה של עלאן "לקחנו החלטה בכדי לעמוד מול כל הלחץ של המפלגות הערביות, משפחת השובת, גורמי נגד, מפגינים, לקחנו החלטה שאני לוקח את תפקיד הרופא ומנטרל את כל שאר הזירות. עוברים למישור של רופא חולה עם חיסיון רפואי וכל המשתמע מכך ופועלים על פי קריטריונים רפואיים בלבד וטובת החולה". אם זאת, אם הוא בוחר להמשיך בשביתה ברגע שהוא נמצא במצב מסכן חיים ומאבד את הכרתו השיקולים הרפואיים להצלת חייו מקבלים עדיפות".

לדבריו, כאשר יש שיח רפואי בין רופא וחולה המנותק ממשתנים אחרים, כגון פוליטיים, תקשורתיים ואחרים, ניתן לייצר שיח אמיתי עם החולה לכך שיסכים לקבלת טיפול רפואי אשר מונע את התדרדרות מצבו ונמנע הצורך להגיע למצב של הזנה בכפיה.

קבוצת שטיר, מארגנת ויוזמת את אירוע LSIE 2015, היא מהמובילות בישראל בהפקת תערוכות בינלאומיות. קבוצת שטיר מתמחה בייזום, שיווק, הפקה וניהול של תערוכות וכנסים מקצועיים, החלה את פעילותה בשנות ה-70 ע"י ישראלה שטיר-איינשטיין ויוסף (דובי) שטיר והייתה ממייסדות הענף בישראל. במרוצת השנים התפתחה החברה וכיום היא מנהלת רבות מהתערוכות המובילות בישראל. כיום החברה מנוהלת ע"י המנכ"ל גיל שטיר ומהווה גורם מרכזי ומוביל בענף התערוכות והכנסים.