מנהלת היחידה הפסיכיאטרית ומרפאת אי הלימה מגדרית (טרנסג'נדרים) במרכז הרפואי בני ציון, ד"ר אודיל רוביצ'ק מסבירה כי, תינוק נולד עם זהות ביולוגית (זכר או נקבה) עפ"י מאפיינים פיזיולוגיים ואנטומיים (כרומוזומים ואיברי מין). בהמשך החיים מתפתחת הזהות המגדרית בד"כ בין הגילאים 3-8.
לדבריה, "הזהות המגדרית הינה תפיסת עצמית של אני גבר או אישה, יכולת למקם את עצמו ולהתנהג בהתאם בחברה. ברוב המקרים יש הלימה בין הזהות הביולוגית לבין הזהות המגדרית. בחלק מהמקרים (כ-1 מתוך 500 מבוגרים) קיימת אי התאמה בין הזהות הביולוגית לבין הזהות המגדרית עם הופעת המצב של אי הלימה מגדרית".
במרפאה אי הלימה מגדרית (טרנסג'נדרים) שתפעל במסגרת היחידה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי בני ציון, מציינים כי, המושג טרנסג'נדר מתאים לאנשים שמזהים את עצמם עם זהות מגדרית שונה מהזהות הביולוגית וכולל גברים שמרגישים "כלואים בגוף של אישה" ולהפך, אנשים שמרגישים שהם גם גבר וגם אישה או לא זה ולא זאת. טרנסג'נדריות איננה מחלה או סטייה. זהו מצב טבעי, אך התחושות הפנימיות של אי ההלימה המגדרית ותגובות שליליות של הסביבה והחברה עלולות לגרום לתחושות של מצוקה.
לקראת גיל ההתבגרות, הופעת סימני המין המשניים (צמיחת שדיים והופעת הווסת, עיבוי הקול, צמיחת שפם וזקן) עלולה להגביר את מצוקתם הנפשית עם הופעה של סימני חרדה, דיכאון ואף סיכון יתר לאובדנות (בשיעור של כ-40%). סיבת התפתחות אי הלימה מגדרית איננה ברורה וכוללת סיבות ביולוגיות ופסיכוסוציאליות חברתיות. האבחנה והטיפול נעשים לפי הקריטריונים של האיגוד המקצועי העולמי של טיפול בטרנג'נדרים על פי הטיפול הסטנדרטי המקובל.
הטיפול כולל התערבות פסיכולוגית פרטנית ומשפחתית עם דגש על תמיכה וקבלה ועם עידוד של התייחסות מכובדת ולא מזלזלת כדי שאנשים אלה לא יחושו דחויים, בלתי רצויים ואבודים. שימוש בסוגים של טיפול שמעודדים "תיקון או קונברסיה" של הזהות המגדרית הוא בניגוד מוחלט לשיטות הטיפוליות המומלצות ע" האיגודים המקצועיים.
מחקרים רבים, מוסיפה ואומרת, מנהלת היחידה הפסיכיאטרית ומרפאת אי הלימה מגדרית (טרנסג'נדרים) במרכז הרפואי בני ציון, ד"ר אודיל רוביצ'ק, הצביעו על כך, שטיפולים "לתיקון" אנשים טרנסג'נדרים אינם עוזרים כלל ואף גורמים לנזק והגברת הסבל. מטרות הטיפול הפסיכותרפי כוללות בדיקת והבנת הזהות המגדרית ללא שיפוטיות ושקילת טיפולים נוספים כגון טיפול הורמונלי, אסטטי וניתוחי. נכון להיום, נדרשת הערכה פסיכיאטרית ופסיכוסוציאלית טרם תחילת טיפול הורמונלי. דבר זה מעורר התנגדות רבה בקהילה של טרנסג'נדרים עקב התחושה שהמערכת הפסיכיאטרית משמשת כ"שומרת סף" ומעודדת סטיגמה חברתית ולא מאפשרת טיפול על פי רצונם החופשי של האנשים הטרנסג'נדרים. בארה"ב חל שינוי בנושא זה עם גישה גמישה יותר שמאפשרת קבלה לטיפול ההורמונלי על בסיס מתן הסכמה מדעת בלבד. הטיפולים ההורמונליים מהווים שלב מרכזי בתהליך התאמת המגדר, ומאפשרים שינוי ראשוני של המגדר לכיוון הרצוי.
גברים טרנסג'נדרים (עם זהות ביולוגית של אישה) אומרים במרפאה אי הלימה מגדרית (טרנסג'נדרים) שתפעל במסגרת היחידה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי בני ציון, מטופלים בדרך כלל בהורמון הגברי טסטוסטרון בזריקות פעם בשבוע/שבועיים. טיפול זה מאפשר עליה במסת השרירים והליבידו והפסקת הווסת תוך מספר חודשים. לטווח יותר רחוק, הטיפול בטסטוסטרון גורם להגדלת הקליטוריס, שיעור בגוף וקול עבה יותר. הטיפול בטסטוסטרון עלול לגרום לפגיעה בתפקודי כבד, לעליה בכמות של הכדוריות האדומות ומהווה סיכון לאירוע מוחי, עלול לגרום לסוכרת ועליה בשומנים בדם, ולכן מומלץ מעקב מסודר של פרמטרים אלה. כמו כן, הטיפול בטסטוסטרון בגבר טרנסג'נדר מוריד את הפוריות שלו כאישה.
הנשים הטרנסג'נדריות (עם זהות ביולוגית גברית) מטופלות בדרך כלל בשילוב של אסטרוגן, פרוגסטרון וחסמי טסטוסטרון. טיפול זה מאפשר פיזור נשי של שומן הגוף עם עור רך יותר והגדלת החזה בדרך כלל תוך 18-24 חודשי טיפול. ניתוח להגדלת החזה מומלץ בד"כ לאחר תקופה זאת. טיפולים אלה אינם מסוגלים לשנות את עובי הקול, עקב ההשפעה הבלתי הפיכה של הטסטוסטרון הטבעי על מיתרי הקול , לכן במצב זה מומלץ טיפול של קלינאי תקשורת. טיפולים אלה עלולים לגרום לקרישת יתר של הדם, הפרעה בתפקודי כבד ועליה בשומנים בדם ובמקרים נדירים יותר לגידולים שמפרישים פרולקטין, לכן מומלץ מעקב מסודר. כמו כן, טיפולים אלה גורמים לירידה בפוריות הגברית של הנשים הטרנסג'נדריות.
הטיפולים בתחום הרפואה האסתטית מאפשרים לנשים טרנסג'נדריות הסרת שיער מאזור הפנים והגוף. הטיפול הניתוחי לשינוי מין הוא חלק חשוב מהתהליך אצל אנשים שרוצים בשינוי הניתוחי, אך לא כולם מעוניינים בטיפולים ניתוחיים בחלקם בשל העלות הגדולה וחשש מחוסר הצלחה. מומלצים ניתוחים של הפנים והצוואר וניתוח של אברי המין , אך הניתוח השכיח ביותר הוא הגדלת החזה בנשים טרנסג'נדריות. הטיפולים ההורמונליים והניתוחים עשויים להוריד את מצוקתם הנפשית של הטרנסג'נדרים, אך יחד עם זאת בחלק מהמקרים קיימת דו ערכיות מסוימת לגבי הזהות המגדרית עם חוסר שביעות רצון מתוצאות הטיפול.
מנהלת היחידה הפסיכיאטרית ומרפאת אי הלימה מגדרית (טרנסג'נדרים) במרכז הרפואי בני ציון, ד"ר אודיל רוביצ'ק, מסכמת כי, "במקביל נחוץ מאמץ חינוכי חברתי להורדת הסטיגמה וקבלת "האחר" בתוך החברה".
