נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נשא הערב, כ"ח שבט, 7 בפברואר, דברים באזכרה של השר אורי אורבך ז"ל, במלאת שנה לפטירתו. עוד נשאו דברים באירוע אלמנתו מיכל אורבך, שר החינוך נפתלי בנט, שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל, מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי שר שלום ג'רבי וח"כ שלי יחימוביץ'.
"אורי לא אהב שמחצינים רגשות יתר על המידה", אמר הנשיא והמשיך את דבריו בציטוט של אורי ז"ל: 'פעם אנשים היו מבקיעים שער, ואחר כך היו לוחצים יד, היום הם מבקיעים שער ותולשים את הדגל. אנשים מתחבקים לפני שהם יוצאים מהבית לשפוך את הזבל. כל ה'חיבוקיאדה' הזאת 'שופוני' של רגשות - באירועים שמחים, באירועים עצובים - זה לא לרוחי'. בדיוק שנה מאז הלך מאתנו אורי. אורי ההגון, אורי השנון, אורי שהיה גם בישן וגם צנוע, חכם, ישר דרך ומאיר פנים, ידיד בלב ובנפש וכמובן, אחד החברים הכי מצחיקים שלי. ואני מתגעגע, הרבה יותר עצוב כאן בלעדיו ואי אפשר להסתיר את זה. אני מתקשה אפילו 'לשנמך' את הפתוס כמו שתמיד בקשת, אורי".
הנשיא סיפר על ההיכרות הראשונה עם אורי ואמר: "לפני יותר משני עשורים ביקשו ממני להיות איש הימין בתוכנית טלוויזיה שכולה שמאל. הייתי ה'ימין מחמד', עלה תאנה, לשמאל אמיתי", סיפר והוסיף: "לא קל לעמוד מול גרבוז, יונתן גפן, דני קרמן, אלדד זיו, דניאלה שמי ואודיה קורן, עכשיו אתם מבינים את היחס בין הימין לשמאל שם. אני בטוח שיש פטריוטים כאלה, שחושבים עכשיו שאולי זו הייתה תכנית רק של שמאל, כי הרי הנשיא ריבלין הוא עבורם שמאל מובהק. אבל האמנתי, ואני מאמין גם היום, כמו ז'בוטינסקי, בכוחו של הצחוק וההומור העצמי. בכך שמי שלא יודע לצחוק לא ידע להתעסק גם בדברים רציניים. כדי להתמודד עם החבורה המושחזת הזו, חיפשתי עזר כנגדי. והנה נמצא הבחור שבת שחוק על פניו, וההומור שלו כל כך עמוק ומדויק, וחד וקולע, ורציני. עד כדי כך שלפעמים אתה לא יודע אם לצחוק או לבכות. כך פגשתי את אורי."
הנשיא סיפר על אופיו המיוחד של אורי ז"ל, ושמחת היצירה שליוותה אותו גם בעשייתו הפוליטית ואמר: "אורי היה איש אשכולות. תלמיד חכם, אוהב אדם, כל אדם, שידע לחבר חיבורים. להתמודד עם החברה הישראלית על כל מורכבותה ושבטיה, ולהשיב מלחמה שערה". הנשיא הוסיף וסיפר עד כמה שמח על בחירתו של אורי ז"ל לחבר כנסת, ואמר: "הוא הבטיח להיות חרוץ, מייצג, ובעיקר 'לא לשעמם כלל'. הבטיח וקיים. הייתה לו יכולת מיוחדת לרתום את כל כולו לעשיה החברתית. 'פועל שחור בשדות הכותנה של הפוליטיקה', הצהיר. אצל אורי, אפילו המשרד לאזרחים ותיקים נהיה צעיר פתאום ורענן, ובועט. הוא היטיב לבטא את העמדה הכי נחרצת עם סיפור, עם משל, עם בדיחה. ואנחנו הקשבנו והבנו, וצחקנו. גם כשהבדיחה הייתה עלינו. לא תמיד הסכמנו, אבל תמיד אהבנו. זו הייתה אהבת אמת."
"כשהכנתי את הדברים הערב נתקלתי במכתב שכתב לי אורי, אני כיושב ראש הכנסת והוא כחבר כנסת". אמר הנשיא וסיפר: "על הפרק הייתה הקמה של ממשלה גדולה ורחבה הליכוד, קדימה, ועוד. אורי חשש שממשלה גדולה כזו תפגע ביכולת של האופוזיציה להביע את עמדתה." הנשיא ציטט ממכתבו של אורי ז"ל בו הוא מפרט את החשיבות בשמירה על מעמדה ותפקודה של הכנסת במקרה כזה: "'אני כשלעצמי, מתכון מעת לעת לצרף את חתימתי לבקשת האופוזיציה, כדי לשמר את הזכות שלה ושלנו לדבר באזני ראש הממשלה.' עד כאן דבריו של אורי. אורי, שמוכן כחבר קואליציה להצטרף לאופוזיציה, כדי שהיא תוכל הביע את דעתה. זה אורי, אורי שלנו, אורי שלי, אורי המיוחד. אלה ימים קשים בעם ישראל ואורי חסר, במיוחד השנה. לפני כמעט עשר שנים אורי כתב מדריך 'על החיים ועל המוות'. 'מצבות פשוטות' כך סיכם. 'מעשיו וילדיו של אדם הם מצבה חיה. המצבה עצמה לא צריכה לצעוק'. מעשיו של אורי, מיכל והילדים, הם אכן מצבה חיה מעוררת השראה. היה אורי ואיננו עוד. כמה צער, כמה געגוע, יהי זכרו ברוך."
אשתו, מיכל אורבך סיפרה: ״כשהתארסנו לפני כמעט 30 שנה קניתי לאורי טלית רגילה ופשוטה לפי בקשתו וכמובן רציתי להכין לו תיק לטלית ולתפילין מתאים לחתן. אורי בחר בפסוק מתהילים שבו ירמז שמו כנהוג בראשי תיבות ׳אורי שרגא אורבך׳, שיוצרת המילה אש"א. יש פסוק בתהילים, אמר לי: ״אליך נפשי ה' אשא" מצאתי את אותיות הפסוק שנרקם בחוטי כסף על גבי קטיפה כחולה. משחלפו 25 שנים לנישואינו הקטיפה כבר בלתה ודהתה. אורי, אמרתי לו, אני רוצה להזמין לך תיקי טלית ותפילין חדשים אבל אני יודעת שאתה שונא הפתעות. אתה מאשר? כן, ענה, אבל יש פסוק אחר בתהילים, מדויק יותר. עד עכשיו היה רקום "אליך נפשי ה' אשא". אבל עדיף הפסוק ״אליך ה' נפשי אשא״. בפסוק זה האלוהים קודם לאדם. וכך עשיתי. כל זאת הוא ביקש שכבר היה חבר כנסת ובכל זאת זכר מי לפניו ואיפה הוא. אורי ידע שאלוהיו לפניו ואת המשימות שביצע בחייו, ביצע מתוך ידיעה שמה שחשוב זה לא הקרדיט אלא המעשה".
