נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין נשא דברים היום, יום ראשון, כ"א שבט, 31 בינואר, בכנס ראשי הנציגויות במשרד החוץ בהשתתפות ראשי נציגויות ישראל בעולם, בהם שגרירים וקונסולים מכהנים ומיועדים. הכנס התקיים במשרד החוץ בירושלים.
בביקורו פקד הנשיא את קיר הנופלים הניצב בבניין לזכר עובדי משרד החוץ שנפלו בעת מילוי תפקידם, וערך סיור קצר בחדר המצב. לאחר מכן נשא דברים בפני הנציגים.
מדברי הנשיא בכנס: "ישראל של היום היא מדינה חזקה. צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון יודעים ומכירים היטב את שדה המערכה, אך האתגרים גדלים ונעשים מורכבים, והזירה הבינלאומית שבתוכה אתם פועלים היום כנציגיה של מדינת ישראל מורכבת מאי פעם", אמר הנשיא והוסיף: "שירות החוץ הישראלי כולו ואתם הניצבים בחוד החנית שלו, מהווים מרכיב מהותי, מרכזי וחיוני בשמירה על חוסנה הלאומי של מדינת ישראל."
הנשיא הדגיש את חשיבות הדיפלומטיה ככלי מדיני וציין: "שליחותכם אינה מתמצה בהדיפת מתקפות הסברה ובמיתון הלחץ הבינלאומי כנגד מדינת ישראל, שכן דיפלומטיה הייתה ועודנה מרכיב קריטי בקידום הפרואקטיבי של מדיניות ישראל ובהבטחת האינטרסים החיוניים של המדינה. כוחה של הדיפלומטיה לא נגוז גם בימינו והדבר ניכר אפילו ואולי דווקא בתוך 'הג'ונגל' המזרח תיכוני."
דברי נשיא המדינה בכנס ראשי הנציגויות במשרד החוץ
שגרירים ושגרירות יקרים, מדינת ישראל מתקיימת בלב אזור גועש ועוין. החל ממלחמת העצמאות, בכל עשור נכפו עלינו מלחמות ועימותים מזוינים. לצד האתגרים, החברה הישראלית בנתה כאן כלכלה חזקה ומתקדמת, דמוקרטיה פרלמנטרית תוססת ומוסדות אקדמיה, תרבות ומדע, מהטובים בעולם. ישראל של היום היא מדינה חזקה. צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון יודעים ומכירים היטב את שדה המערכה, אך האתגרים גדלים ונעשים מורכבים והזירה הבינלאומית שבתוכה אתם פועלים היום כנציגיה של מדינת ישראל, מורכבת מאי פעם. לצד הכאוס המתחולל בסוריה ופעילות חיזבאללה בלבנון, אנו רואים בדאגה את דאע"ש, את הגייסות שלו, את המאבק שלו ב'מדינת הלאום' והרצון שלו לבסס חליפות אסלאמית, ואת האופן שבו הוא משפיע תודעתית על מיליונים סביבנו וגם בתוככי מדינת ישראל. בציר המתנגד לדאע"ש, אנחנו שבים ורואים את איראן. מובן שהאיום האיראני על מדינת ישראל והעם היהודי עדיין קיים במלוא חומרתו. גם אם בפועל ההסכם עם המעצמות הוריד את הגרעין האיראני מעל סדר היום הבינלאומי, הרי שהוא העניק לה הכשר בינלאומי לממש את שאיפותיה כמעצמת טרור. האופן שבו מדינות רבות רואות בנעשה בסוריה, בהתפרצות דאע"ש ובהסכם עם איראן 'חלון הזדמנויות' לעיצוב מחדש של המזרח התיכון, משפיע באופן ישיר על מעמדה הבינלאומי של ישראל.
בקרב חוגים מדיניים רבים בעולם, המדיניות הישראלית לא נתפסת כזהירה וכשמרנית אלא כריאקציונרית. כיום, ישנם כבר חוגים מדיניים מרכזיים, גופי מחקר וההערכה, הרואים באיראן ציר לשיתוף פעולה. באופן פרדוקסאלי, עמדותיה של איראן בעיצוב מפת 'היום שאחרי' בסוריה, זוכות לתמיכה בשל הפחד מדאע"ש, ואילו ישראל מוצגת באור עקום כריאקציונרית. לצד אלה ישראל מתמודדת אל מול פרץ הטרור הפלסטיני, טרור הניזון גם מהסתה המתרחשת ברחבי הרשות הפלסטינית. לצערנו, מדובר בטרור שאין לאיש שליטה עליו ואין מנגנון ברור לסיומו באופן המקובל של משא ומתן בין מדינות או בין מדינות לארגון. זהו טרור שמוכיח שהסכסוך או הטרגדיה בין ישראל לפלסטינים עדיין מדממת.
בפגישות השונות שקיימתי מאז כניסתי לתפקיד עם מנהיגים מכל רחבי העולם עמדו לנגד עיניי האתגרים המדיניים והביטחוניים המונחים בפני מדינת ישראל שעימם גם אתם מתמודדים, יום יום. במערכה המדינית בפרט, לא ניתן להתכחש לעוצמת ונחישות המאמצים להכתמה ולהכפשה של מדינת ישראל- באמצעות חרמות, באמצעות מהלכי האיחוד האירופי להגבלת הסכמי סחר ושיתופי פעולה ובסימון מוצרי התנחלויות, באמצעות פעילות בקרב דעת הקהל העולמית אשר תעשיית השקר פורחת בה באין מפריע. לצערי הרב, גם אם נזקן הכלכלי של התפתחויות אלה מועט או בלתי מורגש כרגע, הרי שהנזק התודעתי הטמון בחובן, אדיר.
בימים האחרונים שמענו את דבריו של שר החוץ הצרפתי המתייחסים לוועידת שלום בינלאומית. בהקשר זה אומר- ראוי שהדיאלוג בינינו לבנות בריתנו הקרובות, בנושאים הנוגעים לביטחון ישראל ובטחון אזרחיה, יתקיים בצורה ישירה ולא מעל לראשה של ישראל בוועידות רבות משתתפים.
סוגיה נוספת המעסיקה את כולנו הם גילויי האנטישמיות ההולכים ומתגברים באירופה ובראשם הפיגועים הרצחניים של העת האחרונה. אמנם, שמעתי דאגה כנה ומחויבות אמתית לשלומם של יהודי התפוצות בביקוריי השונים, אולם אינני נאיבי לחשוב כי הצהרות בלבד ישרשו את התופעה האיומה הזו וכי הרוע כבר מאחורינו.
המורכבות והריבוי יוצאי הדופן של מפת האתגרים עמה אנו כולנו מתמודדים עשויה לרפות את הידיים. בין האלימות הרצחנית המקיפה את ישראל לבין המצב המדיני והדיפלומטיה התוקפנית של כמה מידידותינו הקרובות במערב, מתחזק הרושם כי ייתכן ועלינו לאמץ השקפה מתבדלת, וכי חומות גבוהות צריכות לשמש כבסיס לדוקטרינת הדיפלומטיה הישראלית. חלילה לנו מלחשוב כך. להידברות דיפלומטית מתמשכת, מנוסה, מקצועית ומעורה בסביבה בה היא פועלת, אין ולעולם לא יהיה תחליף. יש לומר במילים ברורות- שירות החוץ הישראלי כולו ואתם הניצבים בחוד החנית שלו, מהווים מרכיב מהותי, מרכזי, וחיוני, בשמירה על חוסנה הלאומי של מדינת ישראל. מעטים בישראל מבינים עד כמה עמוק החוב של כולנו לעבודת הסיכול האדירה שאתם עושים והנסתרת מעין הציבור: סיכול חרמות, סיכול החלטות שליליות בפורומים בינלאומיים, סיכול הצעות גינוי ועוד. לצד זאת אני מודע היטב לכך שתפקידכם אינו מגננתי בלבד, לא. שליחותכם אינה מתמצה בהדיפת מתקפות הסברה ובמיתון הלחץ הבינלאומי כנגד מדינת ישראל. שכן דיפלומטיה הייתה ועודנה מרכיב קריטי בקידום הפרואקטיבי של מדיניות ישראל ובהבטחת האינטרסים החיוניים של המדינה. כוחה של הדיפלומטיה לא נגוז גם בימינו והדבר ניכר אפילו ואולי דווקא בתוך "הג'ונגל" המזרח תיכוני. אסור שהיעדרו של אופק מדיני כרגע- יגזור עלינו פאסיביות.
חתירה לשיפור מצב היחסים בין שני העמים היא אינטרס ישראלי מובהק שחייב לבוא לצד הגנה פעילה ואסרטיבית על ביטחון אזרחי ישראל. מדיניות כזו תוכיח שישראל זהירה, אין משמעותה ישראלית ריאקציונרית, ושביטחון תושביה לצד חתירה לשלום הם העומדים בראש סדר העדיפויות שלה.
משימה זו של הצגת כוונותיה של מדינת ישראל לעולם, לאשורן, מוטלת על כתפיכם הרחבות כפי שהיא מוטלת על כתפי ההנהגה הישראלית. במציאות המורכבת עימה אנו מתמודדים, מדינת ישראל זקוקה למשרד חוץ חזק אשר קולו, המלצותיו, והערכותיו, נשמעים באופן צלול וברור כלפי חוץ אבל גם כלפי פנים. עלינו להבטיח כי לשירות החוץ, לכם, הדרג המקצועי, ניתנים האמון והאפשרות לבנות קשרים וגשרים כך שתוכלו לא רק לדברר את הרוח הישראלית ואת חדשנותה אלא גם לגלם את אלו, בתוכניות ובמהלכים של שירות החוץ עצמו.
בשם אזרחי מדינת ישראל כולה אני מבקש להודות לכם. אינני מכיר ולו מדינה מפותחת אחת נוספת אשר בה חברי סגל החוץ נדרשים לספק מענה לסדר יום גדוש שכזה, הרה גורל שכזו, מורכב שכזה. בכל המשימות הללו אתם עומדים ובכבוד רב. לפני כניסתי לאולם עמדתי למול קיר הזיכרון עליו חרוטים שמות עובדי משרד החוץ שנפלו בשירות משרד החוץ בפיגועי טרור, ובהתקפות מכוונות. זיכרון הנופלים, המסירות, ההקרבה והתושייה של עובדי משרד החוץ יהיו חרוטים לנצח בתולדות מדינת ישראל."
