מחקר חדש מציע אפשרות להרגיע את החלק הרגשי במוח. את המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת NeuroImage, הובילה ד"ר נוגה כהן כחלק מעבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתו של פרופ' אבישי הניק ובשיתוף פעולה עם ד"ר הדס אוקון-זינגר מאוניברסיטת חיפה ועם מכון מקס פלאנק בלייפציג, גרמניה.
החוקרים גילו שמשימת אימון פשוטה במחשב, המערבת התעלמות ממידע לא רלוונטי, יכולה לשנות את החיווט במוח ולגרום לו להגיב פחות לתמונות לא נעימות. שינויים אלו מלווים בחיזוק חיבורים עצביים באזורים במוח המעורבים בשליטה בתגובות רגשיות. זוהי ההדגמה הראשונה לכך שאימונים לא-רגשיים יכולים לשנות את התגובות הרגשיות של המוח.
26 מתנדבים בריאים עברו סריקות מוח במהלך המחקר, לפני האימון הממוחשב ואחריו. האימון כלל משימה פשוטה שהנבדקים חזרו עליה שלוש פעמים ביום, כל פעם כ-15 דקות, במשך שישה ימים. במהלך האימון, המשתתפים התבקשו לזהות אם חץ מרכזי מצביע לימין או לשמאל, תוך התעלמות מהכיוון של חיצים הסמוכים אליו משני הצדדים. החץ המרכזי יכול להצביע לאותו כיוון של החצים הסמוכים או לכיוון המנוגד.
חצי מהמשתתפים עברו אימון אינטנסיבי שבו 80% מהצעדים היו בלתי מתאימים, כלומר החצים מסיחי הדעת היו מכוונים לכיוון המנוגד לזה של החץ המרכזי. המשתתפים האחרים השלימו גרסת בקרה קלה יותר של האימון, שבה רק ב-20% מהצעדים כללו חצים בכיוונים מנוגדים.
לפני האימון ואחריו, הנבדקים עברו סריקות מוח באמצעות בדיקת דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI). במהלך הבדיקה הם עברו 'סריקת fMRI במצב מנוחה', שבה החיבורים בין אזורי המוח השונים נבדקים בלי שהנבדק מבצע משימה כלשהי. בנוסף, הם ביצעו משימה פשוטה שבה התבקשו להתעלם מתמונות לא נעימות.
כצפוי, אצל משתתפים שהשלימו את הגרסה האינטנסיבית יותר של האימון (אך לא אצל המשתתפים האחרים) הייתה פעילות מופחתת של האמיגדלה – אזור במוח האחראי על רגשות שליליים, כמו עצב וחרדה – לאחר האימון. נוסף על כך, האימון האינטנסיבי עזר ליצור חיבורים מוגברים בין האמיגדלה לבין האזור בקליפת המוח הקדמית המעורב בוויסות רגשות.
הממצאים האלו הם הראשונים להראות שאימון לא-רגשי, המשפר את היכולת להתעלם ממידע לא רלוונטי, יכול להוביל לתגובות מוחיות מופחתות לאירועים רגשיים ולשנות את החיבורים במוח. כותבי המאמר מכירים במגבלות המחקר הזה, שהתבסס על מספר קטן יחסית של משתתפים בריאים והתמקד בהשפעות קצרות הטווח של האימון, אך הם מציעים שהאימון הזה עשוי להיות יעיל לאנשים הסובלים מבעיות בוויסות רגשי.
ואכן, מחקר קודם שערכו החוקרים הראה שאימון דומה יכול להפחית את הנטייה לשקוע במחשבות חוזרות ונשנות על אירוע חיים שלילי. לכן, בשלב הבא, החוקרים ירצו לבחון את ההשפעה של האימון הלא-רגשי הזה על אנשים הסובלים מתגובות רגשיות מוגברות, כמו אנשים הסובלים מדיכאון ומחרדה, או על אנשים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח לחץ דם גבוה עקב רגישות למידע שלילי. כיוונים עתידיים כאלה נושאים השלכות רפואיות פוטנציאליות חשובות בעבור אחוז גדול מהאוכלוסייה.
