סוציאל דמוקרטיה בעברית דמוקרטיה חברתית. העוגן היא הדמוקרטיה שעליה אפשר להרכיב קפיטליסטית או אוטוריטארית או גזענית. דמוקרטיה מתוקנת היא רק הדמוקרטיה החברתית. להגדרה הזאת יש בסיס פילוסופי ותרגומים מעשיים. התרגום המעשי לא יכול להיות חלקי. פירוש:
עיקר ראשון:
אין יש מאין - וכך אין עלייה ברמת חיים ללא הגברת הפריון לרמת התחרות בגלובליזציה. ז.א. שהאינטרס של העובדים הם הפריון והיעילות. לא עבודת העובד העיקר, אלא המערכות היוצרות תשתית תומכת כושר תחרות ובצידה כללי משחק לפיהם פירות היעילות מתחלקים בהוגנות.
או אז סוציאל דמוקרט שרואה ש – 25% מהילדים מודחים מהמודרנה ולא נאבק על עניין זה הפוגע ברמת חיי העובדים, הוא חלקי - כך מול החינוך בסקטור הערבי.
סוציאל דמוקרט צריך להתקומם נגד ההגדרה של מפלגה שמנציחה חינוך נוגד מודרנה ועוני - כמפלגה חברתית. לכך צריך יותר אומץ. בדמוקרטיה החברתית המתוקנת כולם נושאים בנטל וסוציאל דמוקרט כמו יחימוביץ – הבולטת ככזו בציבור – שמתחמק ממאבק על גיוס החרדים ומתעלם מזכויות היתר לחיילי ישיבות ההסדר המשרתים 16 במקום 36 חודשים, ולא אומרת מילה על שהם מסלקים חיילות מתפקידי לוחמה, ושותקת כשתלמידי הישיבות משולמים חודשית בעוד הסטודנטים משלמים - הוא חצי סוציאל דמוקרט.
קלקלות אלה אחראיות לשחיקת מעמד הביניים יותר מכל דבר אחר בעיוותים. במדינות הרלוונטיות % 65 (בשבדיה 70%) משתתפים בכוח העבודה ובארץ 54 אחוז. סוציאל דמוקרט מחשב ומוצא כאן מיליארדים למעלה מהנדרשים היום באוהלי המחאה.
ואם אין יש מאין אז שקל שעובר לעופרה - עם או בלי קונסנסוס -נגרע מאופקים. בשנות ה- 80 הוצג כי לו תשלומי משרד הפנים לנפש היו שווים לשני המקומות, היו בקופת אופקים 250 מיליון ₪ להציב מורה לכל תלמיד לבגרות.
ומול קונסנסוס תקופתי פוליטי, סוציאל דמוקרט מלא יודע שדולר שמושקע במדינת ישראל מוליד דולרים ודולר שמושקע מחוץ למדינה בארץ מריבה לא רק שלא מוליד אלא מושך אחריו עוד דולרים להגנתו, ומוליד עוד דה-לגיטימציה למדינת היהודים בעולם. ואם סוציאל דמוקרט תומך בכך עליו לומר לציבור העובדים והאזרחים: עליכם לשלם על החזון הזה.
בכל אלה אין לגרוע ממאבקיה של יחימוביץ בנושאים הרבים שהיא מוליכה. היא אומרת שהיא מוקסמת מהסוציאליזם של תנועת העבודה, הייחוד של תנועת העבודה (לפני שהוסטה מדרכה) מול הסוציאל דמוקרטיה האירופית היה "הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי". לא מלחמת מעמדות אלא בניית משק וחברה. כשטומי לפיד – שהרבה לבקר את ה"סוציאליזם" הזה – בא לארץ, באותו יום היה לו ביטוח בריאות וקורת גג ובית ספר ללמוד ועוד.
במה נכשל הסוציאליזם הזה? – מנהיגיו התעלמו מחוק אחר חשוב לא פחות מהחוק שאין יש מאין - שכל פתרון היום הוא הבעיה של מחר. לאמור, התנאים משתנים וכשהקונספציה מקובעת הכלים והמסגרות ותרבות ניהולם מתנוונים לביורוקרטים מעצבנים. עד שבאה תורה אחרת - לטוב או לרע, רואים בהמשך.
היתרון של דמוקרטיה הוא היכולת להחליף את השילטון. וכך היה עד שעלתה תורת הקפיטליזם הלא מתון, שבצד הישגים מסוימים, הביא את אוהלי המחאה. מנהיגי מפלגת העבודה שנכשלו בתחום המדיני והביטחוני, ולא תפשו שהשינויים החברתיים והתרבותיים מחייבים התאמות ורפורמות הביאו עלינו את המחליפים. וגם היום אין יודע אם יש איתם תשובות נכונות.
סוציאל דמוקרט מלא הולך אל בעיות השורש: לנתק את שרשרת העוני הבין- דורי. הצענו – לאחר מחקר של טובי הכלכלנים – להמיר את קיצבאות הילדים בתוכנית חיסכון לכל יילוד. "קרן סף" לעת בגרות לדלג אל החברה, שלא שואלת מי וכמה יש להוריך. " קח/י צידה לדרכך". כעין פנסיה הפוכה, שתוחזר במהלך שנות העבודה.
סוציאל דמוקרט שואל מה זכותנו להפקיע מ – 50% מהנוער המתנדב לצהל 3 שנים ללא תשלום. אלה שני דברים קרדינליים למתוקנות חברתית. סוציאל דמוקרט = דמוקרט חברתי מבין כי בכלכלה המודרנית ההון הוא מלך השוק. ומי שאין לו חלק בהון הוא נידח. אשר על כן צריך להציע איך כולם שותפים בהון.
ודמוקרט חברתי שואל במה כשלו שלוש המנהיגויות – העבודה, הליכוד, קדימה – השולטות בנו 50 שנה?
הן לא עשו הזדמנות לכולם – ולא אחריות מכולם - ולא חברה של כולם. דמוקרט חברתי, צריך להוכיח באותות = תיאוריה, ובמופתים = בסידרי כלים וכללי משחק ותרבות פרהסיה, כי אפשר לעשות את השלושה:
הזדמנות לכולם – אחריות מכולם – וחברה של כולם. ואידך זיל גמור.
הכותב הוא צבי כסה
