הילד שלכם עולה לכיתה א'. אתם מביטים בו ולבכם מתפוצץ מאושר, מגאווה ומדאגה. המחשבות לא עוזבות את הראש- מה יהיה, איך יהיה, איך הוא יסתדר שם, ובכלל- הילקוט יותר גדול ממנו, בקושי רואים את הראש שלו!
מי מאיתנו לא זוכר את ליל הסדר מילדותו? יש כאלו שזוכרים אותו באהבה ובגעגועים. יש כאלו שזוכרים בעיקר כמה הוא היה ארוך ואיך הם ספרו את הרגעים עד ל"שולחן ערוך" כשהאוכל הוגש. בואו נודה, לעבור את ליל הסדר עם ילדים זה לא פשוט בכלל מכיוון שילדים מטבעם משתעממים מהר. קשה להם לשבת בסבלנות ליד השולחן ולהמתין לאוכל, לעיתים הם אינם יודעים לקרוא ולכן לא נוטלים חלק בקריאת ההגדה שמבחינתם ( ובדומה לבני ישראל שישבו במצרים 40 שנה) אורכה של קריאת המגילה כאורך הגלות
מרבית ההורים מוטרדים מאד ממריבות בין ילדים. כולם רוצים להיות משפחה מאושרת, שלווה, והרמונית. יש לנו פנטזיה ברורה של כיצד יתנהלו אצלנו החיים בבית. ריבים קולניים, חבטות וצרחות ו"אמא תגידי לו" ו"תעוף לי מהחדר" לא ממש משתלבים בה. הורים שילדיהם רבים, מודאגים מאד שיגדלו ויתרחקו זה מזה ושלא יהיו אחים קרובים. לכן הם מגיבים באמוציונאליות רבה למריבות ולא יודעים איך להגיב להן
פחדי לילה הם תופעה נפוצה מאוד בילדות, אך הורים רבים אינם יודעים כיצד להגיב לה. מחקרים הראו שבין גיל 4 ל- 12 73% מהילדים דיווחו על פחדי לילה כשבאופן כללי בנות מדווחות על יותר פחדי לילה מאשר בנים
