כלים

גילה של האנטישמיות זהה לגילו של העם היהודי. מאז קום המדינה, 3 שנים אחרי ביצוע "הפתרון הסופי" של עמי אירופה בעם היהודי, מתורגמת רדיפת היהודים המסורתית של אומות העולם בפעילות כנגד מדינת ישראל

בעת הזאת ממש, ששים וכמהים לכלותנו מדינות ערב הקרובות ואף הרחוקות, כסוריה ואירן וכעת נוספה לרשימה השחורה, לאחר הפסקה של כמה עשרות שנים, תורכיה, אשר לעם היהודי ותק רב וניסיון עשיר ביחסים עמה במאות השנים האחרונות.

שלוש שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים העקובה מדם, כשמצרים היוותה את ראש החץ בקריאה ובניסיון להשמידנו, ולאחר שאיבדנו אלפים מבנינו, החל בשנת ה'תשל"ז (1977) תהליך כריתת ברית שלום עם מצרים, היה רוב מוצק בעם בעד ההסכם שכלל את מסירת חצי האי סיני כולו לידי מצרים תוך החרבת היישובים היהודיים שנבנו בו.

ב-34 שנות קיומו של ההסכם, היחס של המצרים לישראל היה צונן. נשיא מצרים סירב לדרוך על אדמת ישראל; מצרים סייעה להברחת אמל"ח וטרור דרך מנהרות לחבל עזה; מצרים הובילה קו מיליטנטי נגד ישראל בקרב ערביי יו"ש, בארצות ערב ובעולם כולו.

רבים אומרים כי למרות כל זאת, לא היתה מלחמה במשך שנות דור וחצי עם מי שהיתה המרה שבאויבינו, ושזה היה שווה את זה.

במסגרת כהונתי בת השנתיים וחצי האחרונות כיו"ר ועדת עובדים זרים, מצאנו עצמנו עוסקים כמעט לבדנו, בתופעה המדהימה של בואם של אלפי מסתננים מאפריקה דרך גבול מצרים הפרוץ (עד כה כ-45,000, רובם מתגוררים בדירות בדרום תל-אביב ומהווים 10% מאוכלוסיית העיר). באין ספור דיונים ופגישות בכנסת וסיורים בשטח, קראנו להקמה מיידית של גדר ומכשול על כל גבול הדרום. לאחר לחצים רבים ומתמשכים ניאות ראש הממשלה להחל בפרוייקט אדיר הממדים והיקר הזה.

הרבה לפני שמישהו ידע שנפילת שלטונו של מובארכ תעמוד בקרוב על הפרק, בכל המפגשים עם הקצינים, הצבעתי בכל פעם על רגלי השמאלית, אשר ספגה אר-פי-ג'י במלחמה ההיא עם מצרים ואמרתי: גם אז היתה קונספציה שהמצרים לא יכו, והרגל שלי, כמו של רבים אחרים, שילמה את המחיר. גם כעת אסור לכם לשגות בקונספציה שהיחסים עם מצרים יהיו תמיד כעכשיו. לא לעולם מובארכ יהיה בשלטון, וגם אם יירשו בנו, בעת שתחוש מצרים שהיא מיצתה את ההתנכלות הזיסיפית והשיטתית נגד מדינת ישראל ובזכות ההסכם עם ישראל היא התחמשה דיו, היא לא תהסס להילחם בישראל. הסברנו שבניית הגדר נחוצה גם למלחמה עתידית. הקצינים שמאד תמכו בסתר ובגלוי בהקמת הגדר חייכו בנימוס למשמע הדברים.

התרענו שכשם שהמצרים מאפשרים את כניסת עשרות אלפי המסתננים לסיני דרך תעלת סואץ, וכניסתם לישראל, ואינם מוכנים בשום אופן לקבלם בחזרה, כך לא מן הנמנע שהמצרים יאפשרו הכנסת טרוריסיטים. אגב, ארגוני זכויות האדם בארץ ובעולם כולו מתעלמים לחלוטין מן העובדה שכמעט כל המסתננים הצעירים וכל הנשים, כולם נאנסים ומעונים עינויים קשים בידי שבטי הבדויים במצרים. "שתיקתם" של שלטונות מצרים למכירת המסתננים משבט בדואי אחד למשנהו וקבלת השוחד של פקידי הממשל המצרי בכל מצרים אמורים, היו אמורים להוות לכולנו תמרור אזהרה עם יש לנו עסק.

לדאבון הלב, ממשלות ישראל שגו בפעם המי יודע כמה בהיסטוריה במה שאפשר לכנות "קונספציית מצרים" ולא השכילו לראות כי "ארץ מצרים לא תהיה לפליטה" (דניאל יא, מב).

כהמשך לבניית הגדר והמכשול על ישראל להכיר מיד בכך שהאפשרות שמצרים תהיה בעתיד הקרוב אויב מר לישראל הינה מוחלטת וריאלית וכל מדיניותה מול המצרים צריכה להיות לאור זאת. העמידה על סעיפי ההסכם של פירוז סיני מכוחות מצרים צריכה להמשיך להיות קו אדום-דם.

על התקשורת בישראל, מה שמכונה "הדיון הציבורי", לעסוק יום ולילה בפירוק הקונספציה ובראייה מפוקחת של העתיד.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS