אבי אהרן עובד אמנם בחברת היי טק גדולה במרכז הארץ, אך זיכרונותיו כלוחם שיריון מהאינתיפאדה הראשונה והשנייה אינם מרפים ממנו. אהרן הוצב ב-1987 עם פרוץ האינתיפאדה בעזה, שם ספג מטרי אבנים ובקבוקי תבערה. לכל אורך שירותו ושירות המילואים שלו נקרא אבי אהרן לעשרות פעילויות מבצעיות במהלכן השתתף לא פעם בהתקלויות עם מחבלים. ערב חומת מגן גויס אבי אהרן אל רצועת עזה וחווה שבועות של המתנה מורטת עצבים.
"בכל ערב היינו פותחים עשרות חבילות של צ'ופרים מישובי קו העימות, ובהם מכתבים של ילדים שהתחננו שנעשה משהו על מנת להפסיק את ירי הקסאמים הבלתי פוסק. לא ידענו איך לענות למכתבים. כולנו רצינו להיכנס פנימה, אבל הצבא פקד אחרת".
מתוך תחושת חוסר האונים הזו החל אבי אהרן לכתוב את הרומן, כתרגיל "במה היה קורה אילו.." ומשם הדמויות והעלילה התפתחו בכוחות עצמן.
עלילת הספר נפתחת כאשר רכב של שירות בתי הסוהר נורה ממארב מעבר לקו הירוק, פעולת טרור הגובה את חייהם של שלושה בני אדם. העובדה שההרוגים אינם סוהרים, אלא מחבלים שכבר הורשעו, מציתה את דמיונם של רבים בארץ ובעולם. חבר כנסת מהימין מבטיח להביא את ראשו של הרוצח, למרות שלאנשיו אין מושג במי מדובר. חייל משוחרר עם גישה לנשק מחליט שזה הזמן לצאת למסע הרג. חוקר של שירותי הביטחון מוציא את החקירה מידי המשטרה ומופתע לקבל סיוע דווקא מגורם בכיר ובעל עניין.
הספר מתאר גם משולש אהבה. נירה הכירה את פיני וברוך בצבא, והם עומדים במרכז רומן המתח 'נעליים שחורות'. כשהיתה חייבת לבחור ביניהם, בחרה נירה לעבוד עם זה שהבטיח לה שתתעשר, ולחיות עם זה שהבטיח לאהוב אותה. כשהקריירות של שלושת גיבורי הרומן מתנגשות, נראה שדווקא נירה היא זו הנדרשת לשלם את עיקר המחיר.
'נעליים שחורות' הוא ספר על ישראלים שהאמינו שמי שנתן להם נשק לידיים התכוון שהם גם ישתמשו בו. הרומן מעלה שאלות המפגישות מוסר, בטחון וחוק, שאלות העולות לרוב במציאות הנטענת והולכת בין ישראלים ופלסטינים לאורך השנים.
לדברי כותב הספר אבי אהרן, הספר מתאר מצב של התדרדרות הציות האזרחי בישראל, ולאן היא יכולה להוביל. "המצב בו מאות ואלפי פעילי טרור משתחררים מהכלא תמורת מספר מצומצם של שבויים שוחק לדעתי את הציות לחוק בקרב אזרחים ישראלים רבים" אומר אבי אהרן, "המצב הזה מכין למעשה את הקרקע לעשיית דין עצמית, והספר הבדיוני בינתיים, מתריע על כך".
לדבריו, חבית אבק השריפה הזו עומדת להתפוצץ לאו דווקא מצד בודדים בימין ומקרב המתנחלים. בשירותו הצבאי נתקל אבי אהרן פעמים לא מעטות בהתנהגות כוחנית ביותר דווקא מצד חבריו לנשק מהשמאל, ומנגד, בהתנהגות פשרנית בהרבה מצד כאלה המצביעים למפלגות הימין.
"כאשר נקלעים למצב של חירום, אנשים פועלים על פי אינסטינקטים, ואופי מושרשים" טוען אבי אהרן. "לעיתים קרובות, הפעולות הללו נראות בדיעבד כמשקפות השקפת חיים פוליטית. מהניסיון שלי בעזה וביהודה ושומרון, אין כל קשר בין דעה פוליטית להתנהגות בזירת עימות, שמאלני יכול להיות פרוע בשימוש בנשק כשהוא מרגיש שהוא נמצא בסכנה, ולהיפך. והנושא הזה עולה פעמים רבות לאורך הספר, שבעצם בוחן כל הזמן – איפה עובר הגבול אצל כולנו".
"הספר מסתיים באופן מאד מפתיע. אני מעדיף לא לספר עליו, כדי לא להרוס את המתח" אומר אבי אהרן.
את הספר 'נעליים שחורות' ניתן למצוא בכל סניפי סטימצקי וצומת ספרים ברחבי הארץ.
