שמח בשמורת טבע חי- בר יטבתה: בשבועות אלו ממש מצטרפים לעדרים וללהקות החיות בשמורה הדור הבא של החיות. עד כה הצטרפו השנה לאוכלוסיית החיות בחי- בר 11 עגלים של ראם לבן, מספר קוצנים ובשמונים, צבי מדבר ויבשה צעירים, גוזלי יעני בר, והתוספת האחרונה: 2 עיירי פראים. מרבית הצעירים שנולדו כבר מסתובבים עם הוריהם בשטחי השמורה, כאשר התקווה היא שחלקם יושבו בבגרותם לטבע במסגרת פרויקט השבת חיות הבר של רשות הטבע והגנים. מרבית המינים המאכלסים את שמורת החי- בר כבר נכחדו בעבר מנופה של ישראל ורק מאמצים שנמשכים מאז סוף שנות ה-70 הובילו לכך שכיום כבר נמצאים חלקם חזרה בטבע- כמו הדישונים, הראמים הלבנים והפראים.
שי קבסה, מנהל שמורת טבע חי- בר יטבתה: "זו אחת מהשנים הפוריות ביותר שהיו לנו כאן בשמורה. עדר הראמים בחי- בר כלל עד כה כ-50 פרטים, ותוך חודשיים הצטרפו אליו עוד 11 עגלים צעירים ובריאים. כיום קיימים בטבע בישראל כשמונים ראמים, וזאת לאחר שבשנות החמישים של המאה שעברה כבר נכחדו הראמים הלבנים מאזורנו- ומהעולם בכלל. הפרא, שהוא מין של חמור בר אסייתי שמעולם לא בוית, נכחד מהטבע כבר בתחילת המאה ה-20, אך בשנת 1968, במסגרת פרויקט השבת חיות התנ"ך של רשות הטבע והגנים, הובאו לגרען רבייה בשמורת טבע חי-בר יטבתה מספר פראים מגני חיות בהולנד ומאיראן. כיום ישנם בטבע כמאתיים פראים. הם מתרבים בטבע ונמצאים מעבר למכתש רמון, מעזוז ועד לבקעת סיירים, ובחי- בר עדיין מתקיים גרעין רבייה ממנו משוחררים פראים ומצטרפים לאוכלוסייה בטבע."
הפראים נראים כחמור גדול בעל ראש עבה המזכיר יותר סוס. על עורפם רעמה כהה ופס כהה הנמשך מהרעמה עד הזנב. הראם הלבן מוכר יותר לציבור בשל קרניו הארוכות, שיש האומרים שהן המקור לאגדות על קיומו של החד קרן. הראם הלבן הוא גם סמלו של החי-בר, לאחר שהפך לדוגמא לשמירת טבע: מין שהיה על סף הכחדה מוחלטת- וניצל ממנה ברגע האחרון. מלבד הפראים והראמים החדשים הצטרפו צעירים גם לגרעיני הרבייה הנוספים בחי- בר יטבתה: מספר גוזלים של יעני בר, שהשבתם לטבע טרם צלחה; בשמונים וקוצנים, שהם מינים של מכרסמים מדבריים; ואפילו צבונים שנולדו לצבי המדבר שבשמורה. את כל אלו ניתן לראות בימים אלו בשמורה, וניתן אף להצטרף לסיורים בשטח הפתוח ולצפות בהאכלת העדרים הנדירים.
