לאחר שבעה שבועות של מאבק אזרחי נרחב, אנו, יוזמי המחאה ומוביליה, מגישים מסמך זה הכולל עקרונות מסגרת דיון עתידי עם ממשלת ישראל. עד כה נמנעה הממשלה מהדברות ישירה איתנו. במדינה דמוקרטית מתוקנת זעקה אזרחית רחבת היקף, בעלת התמדה ונחישות חייבת לקבל מענה ופתרונות רציניים מנבחרי הציבור
הנקודות שלהלן מציגות באופן בהיר ושקול את המשמעות של דיון אמיתי ופתוח בסוגיות החברתיות-כלכליות שעל סדר היום (עקרונות המסגרת). עקרונות אלה משמעותם: צדק חברתי. מקבלתם של עקרונות אלו יבוא הכסף לדיור, רווחה, בריאות, חינוך, פיתוח משמעותי של הפריפריה ועוד.
עקרונות המדיניות הכלכלית-חברתית:
• צמצום ממדי אי-השוויון והעוני במדינת ישראל תוך חתירה להגיע לרמת השוויון שבמתקדמות שבארצות מערב אירופה.
• שיקום המגזר הציבורי והגדלת חלקה של הממשלה בתוצר הלאומי הגולמי: הגדלת סל השירותים אותם מספקת המדינה לאזרחיה ושיפור איכותם בתחום החינוך, הבריאות, הרווחה, הדיור, והתחבורה, כל זאת באמצעות הגדלת חלקה של הממשלה יחסית לתוצר עד לרמות שבין 50%-55% תוך 7 עד 10 שנים.
• הורדה משמעותית ביוקר המחיה. מעורבות ממשלתית גדולה ומגוונת יותר במטרה להבטיח את הספקת של צרכי היסוד הבסיסיים (מזון, מלבוש, מעון, מרפא ומורה) לכלל אזרחי המדינה במחיר שווה לכל נפש.
• בחינה מחודשת של תהליכי ההפרטה תור עצירה של הפרטות השירותים החברתיים ותשתיות המדינה.
• שינוי מדיניות המיסוי והשתת מיסוי שוויוני יותר, על ידי הגדלת המיסוי הישיר כגון מיסוי על ההון ועל בעלי ההכנסות הגבוהות, לצד הורדת המיסוי העקיף, כגון שיעורי המע"מ ועוד.
• הפסקה הדרגתית של ההעסקה הלא ישירה במגזר הציבורי.
• הגדלת שיעור ההשתתפות בכח העבודה באמצעות פיתוח יכולות וכישורים בקרב כלל הציבור בישראל. כל זאת, באמצעות שיפור תשתיות החינוך והנגשתן לכלל האוכלוסיות.
• שמירה על אחריות תקציבית: אי הגדלת הגירעון והמשך ירידת היחס בין החוב לתוצר תוך האטת קצב הירידה, המוכתב על ידי המתווה הקיים. שמירת הגמישות התקציבית הנדרשת בשנות האטה ומיתון.
על מנת לעמוד בעקרונות אלה יש לנקוט מספר צעדים שיסירו חסמים הפוגעים בהליך הדמוקרטי של קביעת המדיניות הכלכלית-חברתית:
• שינוי התקציב הדו-שנתי וקביעת שינויים משמעותיים כבר בתקציב 2012.
• ביטול כלל ההוצאה.
• ביטול חוק ההסדרים.
• בנוסף על תוכניות הממשלה להיות מגובות בתקציבים הולמים ולכלול לוחות זמנים ברורים וערבויות לביצוע.
הכותבים הם מנהיגי מחאת האוהלים
