ספר ביכורים של דותן עברי - "איפה אלהים היה. בשואה. או האם היטלר היה פרעה מודרני" הספר סוקר את ההתרחשות ההסטורית של מלחמת העולם השנייה בראייה תיאולוגית השזורה בפילוסופיה סובייקטיבית של המחבר. בספרו הטעון עולות שאלות נוקבות וכואבות תוך חיטוט כירורגי בפצע הפתוח של העם היהודי מצד ומאידך מניב הספר תשובות מנקודת מבט פנורמית וממרחק רב על השואה.
'בעור שיניהם' הינו ספר מרתק המבוסס על דוקטורט מאת אירית צ'רניאבסקי, העוסק ביהדות פולין שבין שתי מלחמות העולם, ומתאר את הקושי העצום של יהודים להיחלץ מפולין בשנים שקדמו למלחמה. הספר מפריך לא מעט מיתוסים שגויים, וביניהם, שמיליוני יהודי פולין שנספו בשואה – לא היו מעוניינים להגר מארצם. כמו כן קובעת צ'רניאבסקי – כמעט רק צעירים ובעלי אמצעים הצליחו לעלות. המוני העם נותרו מאחור. "רק למיעוט קטן מיהודי פולין הייתה העלייה לארץ אפשרות ממשית, וזאת בניגוד לסברה המקובלת אשר לפיה אנשים לא עלו כי "לא רצו בכך" ו"לא חזו" את הקטסטרופה המאיימת עליהם" כותבת צ'רניאבסקי בספרה.
קלמנט הורי ואנדרי גז, שני יהודים שחיו בתוניסיה בתקופת הכיבוש הגרמני, כתבו – בנפרד - על קורותיהם בתקופת המלחמה. הורי ניהל יומן אישי שבו תיאר את החרמת ביתו בידי הגרמנים, השגרה המשפחתית שהשתנתה בעקבות גיוס בנו לעבודות כפייה, מצוקת המזון וחוסר הוודאות לנוכח גורלו.
לקראת יום השואה הבינ"ל: לזכור ולעולם לא לשכוח? מסעות לפולין, אנדרטאות, מוזיאונים במחנות ההשמדה ותוכניות לימוד חווייתיות- כיצד נצליח לשמר את זיכרון השואה בקירבנו? עם חלוף השנים והתמעטות ניצולי השואה בקרבנו, יש חשש כי זיכרון השואה יעלם- ועימה לקחיה. Shoa and Experience,ספרם החדש של פרופ' ניצה דוידוביץ ופרופ' דן סואן מאוניברסיטת אריאל, מתחקה אחר מפעלי ההנצחה השונים ובוחן את האפקטיביות שלהם, מתוך מטרה לשיתוף פעולה לקידום החינוך של לקחי השואה הן בישראל, והן בעולם בכלל
בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה של יד ושם יארח לראשונה משלחת של 36 אנשי רוח נוצרים ומורים מטאיוואן. הקבוצה תגיע ארצה ב-27.1, יום הזיכרון הבין-לאומי לקרבנות השואה, עד ה-8.2. זו הפעם הראשונה שמשלחת מטאיוואן תגיע לארץ במסגרת לימודי השואה
"במלחמת העולם השנייה היו שלוש מערכות צבאיות שהביאו למפנה במהלכה. כוחו של ספר זה וחשיבותו, בהארת שלוש המערכות הצבאיות הללו". אפי מלצר – סא"ל (מיל'), הסטוריון צבאי ועורך
"צעדנו איתכם היום לאות הוקרה על ניצחונכם הגדול במלחמת העולם השנייה. עוז הרוח, הקרבתכם וניצחונכם על הצורר הנאצי הם ניצחון לרוח האדם. אתם קירבתם ואפשרתם את הקמתה של מדינת ישראל", בדברים אלו פנה ראש עיריית אור עקיבא, שמחה יוסיפוב, לוטרנים בצעדה המסורתית שנערכה השבוע לכבוד יום השנה ה-66 לניצחון כוחות בעלות הברית על כוחות הנאצים
מרד גטו ורשה הוא אירוע שאין לו מקבילה במלחמת העולם השנייה. הוא אינו מובן בימינו, כי אינו דומה להתנגדות הפרטיזנית, לא לפעילותן של תנועות המחתרות בארצות אירופה הכבושות, ואף לא להתקוממות המחתרת הפולנית בוורשה באוגוסט 1944. המרד התארגן ופרץ בגטו המבודד, בעיצומו של רצח יהודים המוני, בקרב אנשים שהחליטו להילחם בכל אמצעי שיעמוד לרשותם, כי חשו שמחובתם להתנגד לרצח בני עמם
"קשה קשה מאד לחשוב בשעה רותחת זו, על אותו הנושא, הלוחץ את הלב כמו בצבת של ברזל, אבל קשה עוד יותר לא לחשוב ולכתוב על נושא זה ולהחניק את הכאב שבלב ולהפנות לנושא אחר." שני מסמכים נדירים שנכתבו בעצם ימי השואה בעברית בידי חברי ארגון ברית ציון, שרדו את תלאות המלחמה והשחרור והופקדו למשמרת עולם בארכיון יד ושם - ורואים היום אור בספר חדש של ההיסטוריון ד"ר זאב מנקוביץ
גילויים חדשים על אוכלוסייה יהודית נוספת שנרדפה במהלך מלחמת העולם השנייה ועד היום הנסתר עליה היה רב על הגלוי - יהדות אינדונזיה, שהיא האוכלוסייה היהודית שסבלה בצורה החמורה ביותר תחת הכיבוש היפני, נחשפים במחקר חדש. במאמר שבודק לראשונה לעומק את הסיבות לייחס המפלה שסבלה אוכלוסייה זו, גם ביחס לאוכלוסיות מיעוט אחרות, משרטט פרופ' רותם קובנר מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה שורה של סיבות שהביאו למצב זה. ממצאי המאמר המלא יוצגו ביום עיון שיעסוק לראשונה ביהדות אינדונזיה והעלמותה שיתקיים בימים א'-ב' באוניברסיטת חיפה
