נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, בכנס פסולת בניין של אדם טבע ודין: מכון התקנים חייב לקדם בדחיפות את התקן לשימוש בחומרי בנייה ממוחזרים. השר להגנת הסביבה: במסגרת התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה נציג תמריצים כלכליים לעידוד שימוש בפסולת בניין ממוחזרת. משרד לרמן אדריכלים הציג את תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה וקבע: לקראת 2020 צפוי מחסור חמור בחומרי גלם לבנייה
מאות משתתפים הגיעו הבוקר (ד) לכנס בנושא מחזור פסולת בניין. נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל פתח את הכנס ואמר כי הקבלנים יעמדו בכל התקנים וההוראות שיוטלו עליהם בנושא איכות הסביבה וישתפו פעולה עם נציגי איכות הסביבה.
לדברי בובליל, כדי לעמוד בבניית 40 אלף יח"ד בשנה יש לקדם פרויקטים לפינוי בינוי: "פינוי בינוי זו הבניה הכי ירוקה שיכולה להיות. משתמשים בקרקע קיימת, בתשתיות קיימות, במוסדות חינוך קיימים. לא בונים בשטחים ירוקים, במרכזי הערים ובונים לגובה. אם רוצים לבנות 40 אלף יח"ד אנחנו חייבים ללכת לפינוי בינוי".
עוד קרא נשיא התאחדות הקבלנים לקדם במהירות את התקן לשימוש בחומרים ממוחזרים. "התקן נמצא במכון התקנים יותר מידי זמן", לדברי בובליל. "צריכים להשלים את התקן הזה ולחייב גם חברות ממשלתיות כמו הרכבת לאפשר לנו להשתמש בחומרים ממוחזרים בפרויקטים שלהם".
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן התייחס למצב הטיפול בפסולת הבניין בישראל ואמר כי עד שיוטמע נושא מחזור פסולת הבניין בישראל, תזהם פסולת זו את השטחים הפתוחים ואת שמורות הטבע וחלקה הגדול מועברת מעבר לקו הירוק בדרך מזהמת וקשה לאכיפה.
ארדן התייחס לקריאתו של נשיא התאחדות הקבלנים לקדם את התקן לשימוש בחומרי בנייה ממוחזרים ואמר כי יקרא לשיחה את מנכ"ל מכון התקנים במטרה לקדם במהירות את אישורו של התקן.
השר ארדן התייחס לשורה של צעדים בהם נוקט המשרד להגנת הסביבה במטרה למחזר ולהסדיר את נושא פסולת הבניין בישראל. לדבריו, במסגרת התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה שתוצג בממשלה עד לחודש מאי השנה, ינסו למצוא תמריצים כלכליים לעידוד השימוש בפסולת בניין ממוחזרת.
עוד הצהיר השר להגנת הסביבה כי בשבועות הקרובים תגיע לכנסת הצעת החוק שעקרונותיה נוסחו על ידי אדם טבע ודין ואשר מחייבת את הרשויות המקומיות לקבוע תעריפים ולגבות תשלום מראש לטיפול בפסולת, לפני מתן טופס 4. השר להגנת הסביבה סיים את דבריו ואמר כי ישראל חייבת לעבור לכלכה מחזורית שבה כל חומר צריך לעבור לשימוש חוזר ולא להיטמן בקרקע.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין התייחס לנתונים פסולת הבניין בישראל: "מדי שנה מושלכות בצידי הדרכים, בשטחים הפתוחים ובערוצי הנחלים, כמויות עצומות של פסולת בניין הגורמות לפגיעה קשה בסביבה ובנוף, לבזבוז משאבים ולפגיעה בתשתית משק המיחזור. על פי הערכות, כ- 3.5 - 4 מיליון טון פסולת בניין נוצרת בישראל מדי שנה. רק כמחצית מן הפסולת מוצאת את דרכה לאתרי טיפול מוסדרים.
"אלו הנתונים שהובילו ארגון אחראי כמו אט"ד לגשת למשימה ולפעול יחד עם המשרד להגנת הסביבה, מרכז השלטון המקומי, פורום חברות המחזור למצוא פתרונות לפסולת הבניין. אנחנו נמצאים במהלך דינאמי עם חברת שיכון ובינוי כדי למצוא מודלים לטיפול בחומר בניין ממוחזר, בתקווה שהמודל הזה יוביל גם חברות נוספות להוביל תהליכי מחזור פסולת בניין".
אורית נבו, יו"ר פורום תאגיד המחזור תקפה את התנהלות המדינה בנושא הטיפול בפסולת בניין: "תחום מחזור פסולת הבניין נמצא בשעה קשה מאי פעם. בעוד שלוקח כשמונה שנים לאשר הקמת אתר הטמנה מסודר, האתר נשאר שומם כי אין תיאום בין גופי האכיפה ומרבית הפסולת מגיעה לשטחים הפתוחים. איבדנו שנה שלמה כאשר הקול הקורא של המשרד להגנת הסביבה שנועד לעודד שימוש בתוצרי מיחזור שכב במשרד ולא פורסם".
לדברי נבו עיקר הקושי טמון בהתנהלות החברות הממשלתיות "אשר במקום לגלות אחריות לאומית ולקדם שימוש בחומרים ממוחזרים, שבראייה כוללת הם גם זולים יותר, מחפשים כל פרצה בחוק על מנת להימנע ככל הניתן משימוש בחומרים אלו ומעדיפים שימוש בחומרים טבעיים שנכרים ממשאבי הסביבה המצומצמים שנותרו בישראל".
גלעד אוסטרובסקי, ראש תחום פסולת ומחזור ב'אדם טבע ודין' אמר כי תופעת ההשלכה הבלתי חוקית הפכה בישראל לרחבת מימדים: "הנתונים מעידים שפסולת הבניין שאינה מגיעה לאתרים מוסדרים מושלכת באופן בלתי חוקי תוך גרימת מפגעים סביבתיים, זיהום מי תהום, השחתת השטחים הפתוחים, הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, ופגיעה בערך הקרקע" . לדברי אוסטרובסקי יש לתקן את תקנות חובת המכרזים, אשר יעגנו את חובתן של החברות הממשלתיות לעשות שימוש בחומרי בניה ממוחזרים.
עוד לדברי אוסטרובסקי יש לשפר את האכיפה ולבער את התופעה של העברת פסולת בניין לשטחי הרשות הפלסטינית ונקיטת אכיפה נוקשה כנגד תחנות מעבר בלתי חוקיות בשטח ישראל.
