שר התמ"ת, שמחון אימץ המלצת יו"ר ועדת הפנים של הכנסת והרשות לשיקום האסיר וקבע: אוכלוסיית האסירים המשוחררים תוגדר כ"אוכלוסייה מיוחדת" ותזכה לסיוע משרד התמ"ת

אוכלוסיית האסירים המשוחררים והמיועדים להשתחרר, תוגדר כ "אוכלוסייה ייחודית" ותטופל באמצעות האגף לשילוב אוכלוסיות ייחודיות בתעסוקה שבתמ"ת – כך קבע שר התמ"ת, שלום שמחון, אשר אימץ בכך את המלצות יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) ומנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, ד"ר חיים אילוז אילון, במסגרת דיוני הוועדה בעניין חוק רשות שיקום האסיר.

על פי הפתרון המוצע בחוק: התמ"ת, בשיתוף השב"ס, הרשות לשיקום האסיר ומשרדים נוספים, יתאים את מכלול הכלים והשירותים המסופקים על ידי המשרד, לצרכים הנדרשים לשיקומם התעסוקתי של אסירים משוחררים. כמו כן, יפעל התמ"ת להסרת חסמים והרחבת היקף המשתתפים בתכניות השיקום, תוך הקצאת משאבים בתיאום עם אגף התקציבים באוצר. מטרת הפרויקט - הגברת שיעור התעסוקה בקרב אוכלוסייה זו, תוך צמצום הסבירות לחזרתם של האסירים המשוחררים לעולם הפשע.

שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שלום שמחון, קבע – בהמשך לדיוני ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בעניין חוק שיקום האסיר - כי אוכלוסיית האסירים לקראת שחרור והאסירים המשוחררים, תוגדר כאוכלוסייה מיוחדת. זאת, בנוסף לאוכלוסיות המיוחדות המוגדרות במשרד כדורשות סיוע מיוחד כמו מיעוטים, חרדים, הורים יחידים ועוד. החלטה זו, התקבלה בתום סקירה רחבה של שנעשתה בתמ"ת בעניין התכניות הקיימות לשיקום תעסוקתי של אוכלוסייה זו ולאחר שנמצא קשר הדוק בין תעסוקת אוכלוסיית האסירים המשוחררים לבין מועדות לפשיעה חוזרת.

בין כלי הסיוע שיעברו התאמה להעדפת אוכלוסייה זו, נכללים האבחונים התעסוקתיים, ההכשרות המקצועיות ושירותי ההכוון והניתוב של המשתתפים למקצועות נדרשים בשוק העבודה, לרבות, מתן שוברים לקורסי הכשרה מקצועית, מכינות הכוון לקראת שילוב בתעסוקה, העצמה תעסוקתית ומיומנויות חיים, יזמות עסקית ועוד. בנוסף תיבחן הרחבת כלי המשרד האחרים כמו גם יצירת כלים חדשים. מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, יבחן סיוע לפרויקט באמצעות מסלול תעסוקה (סיוע בגין העסקת עובדים בצורה של תשלום מענקים כאחוז משכר העובדים), מלגות מחיה במהלך תקופת הכשרה מקצועית, תמריצי התמדה בעבודה ועוד.

שר התמ"ת, מר שלום שמחון: "אסירים משוחררים שמסיימים לרצות את עונשם נמצאים בקבוצת סיכון גבוה לחזרה לעולם הפשע. אני מוצא חשיבות רבה בהורדת שיעור המועדות והפשיעה בישראל וקליטתם מחדש של אסירים משוחררים בחברה ולכן אני מוצא לנכון לקדם אוכלוסייה זו בכדי למנוע חזרתם לעולם הפשע. התעסוקה מהווה נדבך חיוני לשיקומו של האסיר ולהשתלבותו בקהילה ויש חשיבות מכרעת לשמירה על רצף תעסוקתי לקראת ועם שחרורו ממאסר ולאחריו. כן קיים קשר הדוק בין השקעה בתעסוקה, חינוך ויצירת רצף שיקומי טיפולי לצמצום אחוזי המועדות לפשיעה חוזרת."

מנהלת האגף לתעסוקת אוכלוסיות ייחודיות בתמ"ת, גב. ציפי שיינקמן: "לאסירים רבים אין הרגלי עבודה, אין מקצוע ורבים הינם חסרי או מיעוטי השכלה, ואכן יש בידי המשרד כלים לסייע לאוכלוסייה זו. אוכלוסייה זו בעלת חסמים רבים וייחודים לה אשר דורשים מתן מענה, בדומה לאוכלוסיות ייחודיות אחרות בטיפול המשרד, אך כיום לא ניתן מענה מספק במסגרת התכניות הקיימות במשרדים אחרים. כ- 7,500 אסירים משתחררים מידי שנה – 40-50% מתוכם לפי נתוני הרשות לשיקום האסיר, מתאימים למסגרות השיקום השונות ובפועל רק כמחצית מהפוטנציאל נכנסים לתכניות השיקום בין 1300 ל- 1500 איש בשנה. בשיתוף פעולה עם שב"ס והרשות לשיקום האסיר, נבחן את אוכלוסיית היעד מתוך כלל האסירים המשוחררים הניתנים לשיקום, אוכלוסייה אשר הינה בעלת הפוטנציאל הרב ביותר לשיקום ולהשתלבות בחברה הנורמטיבית. קביעת הקריטריונים להיכלל באוכלוסיית היעד תתבצע לאחר פילוח סוגי העבירות והצרכים העולים מהשטח ובהתאם יפותחו מסלולים ממוקדים לשיקומם התעסוקתי."

יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ח"כ אמנון כהן: "אני רוצה להודות לשר התמ"ת על שהרים את הכפפה ובלוח זמנים קצר הכין תכנית פעולה רחבה ומקיפה לאוכלוסייה המוגדרת כאוכלוסייה חלשה ביותר - אוכלוסיית האסירים המשוחררים." כמו כן, ציין ח"כ כהן כי יעמוד לימינו של שר התמ"ת במאמץ המשותף להנעת הפרויקט.

מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, ד"ר חיים אילוז אילון: "אני מברך על החלטת השר ועל שיתוף הפעולה בין התמ"ת, ועדת הפנים של הכנסת ומשרד הרווחה, שבפרק זמן מאד קצר אימצו את היוזמה החשובה, מאחר שברור כי ללא תעסוקה, לא יתקיים שיקום אמיתי וסיכויי החזרה של האסירים המשוחררים לעולם הפשע, עולים שילובם בשוק העבודה, יתרום לצמיחה הכלכלית, יפחית בהוצאות המדינה בגין הפשיעה וישרת את האינטרס הציבורי והגנתו מפני עבריינות".

בישראל כ- 255 ערים, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. בכ- 70 ישובים ברחבי המדינה ישנם 20 אסירים ויותר בנקודת זמן - סה"כ 6,734 אסירים (שאר 716 האסירים, מפוזרים בכ- 182 ישובים נוספים ברחבי המדינה).

מחקרים בארץ ובעולם מוכיחים כי השמה וליווי תעסוקתי של אסירים משוחררים מהווים גורם מרכזי בשיקומם, ועל כן ישנו הצורך בשילובם במערך תכניות וכלי סיוע לעידוד וקידום השתלבותם בשוק העבודה, אשר יאפשר להם שיקום מלא לאחר ריצוי עונשם ויסייע בהשתלבותם המחודשת והמוצלחת בחברה. מטרה חשובה נוספת ביכולת שיקומם של אסירים משוחררים היא מניעת חזרתם לעולם הפשע.

בוועדת הפנים של הכנסת בישיבה שהתקיימה ביום 23.11.11 הציג נציג השב"ס נתונים לפיהם סה"כ 19,300 אסירים שוהים נכון להיום בבתי הכלא, מתוכם 11,431 אסירים בטחוניים ומנועים כולל (עצורים שטרם נשפטו), יתר האסירים לטיפול הינם 8,000 איש מתוכם 2,400 נמצאים בפעילות יצרנית, 3,065 עובדים בתוך בתי הסוהר ומתפעלים אותו, 2,195 איש נמצאים בטיפול ושיקום/חינוך והיתר, עומדים לקראת שיבוצם במסלולים השונים. לפי נתוני רש"א 2010 המפורסמים, כ- 11,000 אסירים פליליים שפוטים תושבי ישראל יושבים בשנה ב27- בתי הכלא ברחבי הארץ, 7450 משתחררים כל שנה.

נתוני מועדות לפשיעה חוזרת:

o נתוני שב"ס מראים כי אחוזי המועדות בישראל הינם גבוהים ועומדים על כ- 62% (נתוני שב"ס בדיקה לאורך חייו של האסיר), לעומת אחוז המועדות ב- OECD שעומד על 40% (לאורך בדיקה של חמש שנים).

o לאורך בדיקה של חמש שנים נמצא אחוז מועדות (חזרה לפשע) בישראל של 43%.

o כ- 27% מהאסירים נמצאים במאסרם הראשון ו- 73% במאסר שני והלאה.

· בישראל רואים עלייה מ- 58% מועדות ב- 2007 ל- 62% מועדות ב- 2009, עליה של כ-4% בשנים האחרונות, הנובעת בין היתר מסגירת תכניות שיקום בקהילה עקב צמצומים תקציביים, והקשחה במתן אישורי חופשות ושחרור מוקדם (ועדת שחרורים) לאסירים המקשה על בניית תכניות שיקום לאסירים ע"י רש"א.

· בערים מעורבות - כגון ירושלים ולוד, ישנו אחוז גבוה יותר של אסירים ביחס למספר התושבים, לעומת ערים אחרות. לדוגמא, בירושלים 683 אסירים פליליים בנקודת זמן מספר האסירים הגבוה ביותר בארץ, מתוכם 459 אסירים תושבי מערב העיר, מול 224 אסירים תושבי מזרח העיר, המהווים 33% מכלל האסירים בירושלים, לעומת 20% ייצוג בלבד של האוכלוסייה הערבית מכלל אוכלוסיית תושבי העיר.

· האוכלוסייה הערבית מהווה כ 20%- מאוכלוסיית המדינה, אך 42% מכלל האסירים הפלילים תושבי ישראל הינם ערבים, שיעור ההולך וגדל עם השנים. היא מרוכזת ברובה בגליל, במשולש ובנגב. פרט לכך ישנן ערים מעורבות בהן מתגוררת אוכלוסייה ערבית משמעותית כגון: חיפה, עכו, לוד, רמלה, ירושלים, ות"א-יפו. לרוב מאפייני האוכלוסייה הערבית אינם שונים ממקום גיאוגרפי אחד למשנהו, אך קיימים הבדלים מסוימים בין ריכוזים כפריים לריכוזים עירוניים ובין שני אלה לבין המגזר הבדואי בעיקר זה שבנגב. מספר האסירים הפליליים בארץ ביחס לאוכלוסייה הכללית הנו בממוצע אסיר אחד על כל 1,000 תושבים, בעוד באוכלוסייה הערבית היחס הוא אסיר אחד על כל 500 תושבים.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS