אתחיל בוידוי קטן. לא ראיתי את ה"אח הגדול". לא צפיתי בשנה הראשונה ולא בזו הנוכחית. סביר להניח שגם לא אצפה בה גם בשנה הבאה. אך אינני יכול התעלם מההמולה הרבה סביבה, החל משיחות בבוקר על הפרק שחלף, המשך בתוכניות הרדיו, כתבות וקדימונים עד אין קץ. אי אפשר גם להתעלם מתוצאות המדרג הממקמות את התוכנית הזו במקום הראשון מידי שבוע.
משיחות שונות עם אנשים קרובים לי הבנתי את מהות התוכנית ואת התובנות המרכזיות שבה, ואני מנסה להסביר את הסיבות העיקריות להצלחתה. בדומה לתוכניות ריאליטי אחרות כמו: כוכב נולד, רוקדים עם כוכבים, הישרדות ועוד רבות וטובות שאיני מכיר אך משוכנע שהן קיימות כאן ובעולם הגדול.
מדוע צופים בהן? באותן תוכניות ובעיקר ב"אח הגדול"?
מציצנות- אני מודע לכך שזו מילה מעט גסה, מעט חודרנית ובהחלט מתייגת. אבל עובדתית זה מה שקורה בתוכנית מעין זו. אנו המציצים בגיבורים והם "משחקים לפנינו". הם ,אנשים רגילים כמוך, כמוני , כמונו, שנקלעו למקום מסוים בזמן נתון ולנו יש את היכולת, הזכות והרצון לצפות בהם, בהתנהגותם. יתרה מכך לנו יש יכולת השפעה אדירה. שקל חדש אחד מקנה לנו את התחושה שאנו קובעים וחורצים גורלם של השוהים, תחושה ממכרת מעין כמותה וכה זולה.
הם זה גם אנחנו- זו קבוצה של אנשים שנבחרה במקרה לשהות באותו בית גדול. כמה שזה קרוב לך ולי ולאחרים. זה רק עניין של מזל ומקריות, גם אנחנו יכולנו להיות שם. קל להזדהות עם האנשים הללו. קל להתחבר אליהם. הרי הם "אחד משלנו". לא נבונים/חכמים/יפים/מוכשרים/ברוכי כשרון יותר מאיתנו. הגדרת "האיש ברחוב" היא הנכונה להם ולנו. מקור הזדהות קל ופשוט.
דרמה של החיים- אנו הופכים להיות שותפים בדרמה מול עיננו. דרמה שאינה מבוימת (ואולי כן? אבל למי איכפת?) מעין מיקרוקוסמוס של החיים בבית אחד. זה תמיד מרתק לצפות במעין ניסוי מבוקר של אנשים חיים מול עיננו. זול, פשוט וקל.
רבע שעה של תהילה- כולנו מצפים לאותן חמש עשרה הדקות של התהילה. הם, כוכבי הבית זכו בהן. עכשיו זה התור של האחרים. שלכם.
סמכות ברורה- זו סביבה שבה יש מקור סמכות ברור ומוגדר, קולו של האח הגדול. הכול מוגדר, תחום ובגבולות ברורים של מותר ואסור. מערכת ברורה של שכר ועונש. מערכת אידיאלית עבור הקרימינולוגים, ובעיקר מומחי הפנולוגיה- תורת הענישה. הפרס על התנהגות נאותה לפי הכללים מול ענישה מיידית על עבירה. חלקנו המאוד גדול היה רוצה זאת כאן בישראל ובעולם כולו.
סביבה סטרילית למחצה- המציאות בחיינו מעט עגומה. אנו קוראים ושומעים על שוד ורצח, שחיתות והרוגי תאונות דרכים. שם בבית האח הגדול אין מקרים קשים, אולי עימות מינורי בין שני משתתפים, מעט יריבות ותככים שבשליטה. נעים לנו להישאב לעולם קסום ונטול דאגות של ממש. צפייה אקטיבית-אולי זה שם המשחק בעתיד הלא כל כך רחוק.
