מספר הפניות לסיוע לעזרה נפשית הולך ועולה מדי יום ומגיע לשיאים חדשים. תחושת המצוקה עולה כאשר האיום (בריאותי, כלכלי, חברתי, משפחתי) פוגש תחושת חוסר אונים, המלווה בתחושות של עצב, כעס, חוסר מוטיבציה לפעילות. בהיבטים גופניים תחושות המצוקה באות לידי ביטוי בקשיי שינה, דפיקות לב מואצות, לחץ דם, תחושת יובש בפה, לעיתים מיחושי בטן ושינויים בפעולת המעיים (שילשול, גזים), חוסר ריכוז, שיכחה מוגברת. וכן בפעילות מחשבתית מצמצמת המלווה גם במחשבות קטסטרופליות: זה לא יגמר, מישהו ממשפחתי יפגע, לעולם לא נצא מהמצב הכלכלי הזה, אין אמון במערכת ועוד. לאור העלייה במצב הפניות מובא כאן מדריך מקוצר הכולל אוסף של תרגילים והפניות לתרגילים שיעזור לפיתוח חוסן ותחושת מסוגלות מוגברת.
זה לא סוד שבארץ המצב הביטחוני והכלכלי משפיעים עלנו לא בדיוק לטובה. מצב זה ידוע גם כ- Stress או בעברית דחק או מתח. כאשר אנחנו מתמודדים עם מתחים ברמה סבירה, המצב בעצם יעיל לפעילות השוטפת של הגוף ומסייע להתמודד עם קשיים וסכנות, אך כאשר הסטרס מתמשך לאורך זמן הוא עלול לגרום לבעיות שונים: חוסר שקט, כאבי ראש, חוסר מנוחה, חרדות, עליה בלחץ הדם, מחלות לב ועוד.
אתלטים גברים חווים ירידת תפקוד משמעותית יותר תחת לחץ מאשר נשים - כך מגלים חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כחלק ממחקר על השתתפות של גברים ונשים בטורנירי "גראנד סלאם" בטניס.
מחקר חדש באוניברסיטת חיפה: בנות דור שני לניצולות שואה סובלות מטראומת השואה של הוריהן רק במצבי קיצון מיוחדים. פרסום חדש, בסדרת מחקרים שאורכת למעלה מ-20 שנים של אוניברסיטת חיפה ואוני' ליידן, ממשיך למצוא ממצאים עקביים: אין הבדלים בין בני הדור השני למי שאינו דור שני בקרב כלל האוכלוסייה; ההבדלים קיימים בקרב חברי קבוצות חריגות שהיו עדים למצבי קיצון
