התגובה הרשמית של הצוות הישראלי (ההמום והפגוע יש לומר) היתה "מדע הוא מדע ואנחנו בטוחים שאפשר לנצל גם את המסלול הנמוך למדידות מדעיות חשובות".
פרויקט TAUVEX נולד אי שם בראשית שנות התשעים, והפך די מהר לספינת הדגל של יחסי הציבור ושיתופי הפעולה של סוכנות החלל הישראלית (סל"ה), עדיין זכורה לי ההתרגשות הרבה שאחזה בי כסטודנט צעיר, אי שם בסוף שנת 1995, כשקיבלתי את ההזדמנות להיות מעורב בחלק קטן בפרויקט, תחת השגחתו של ד"ר נח ברוש. הידיעה הברורה שאוטוטו הטלסקופ משוגר הפכה במהרה לסאגה בלתי נגמרת של שינויי דרישות והגדרות משימה.
לאחר תלאות רבות נראה היה שהפיל הלבן של תעשיית החלל יזכה סוף סוף להגיע לחלל, כאשר ראש סל"ה דאז, אבי-הר אבן חתם בנוכחות שר המדע דאז, מודי זנדברג על הסכם שיתוף פעולה עם סוכנות החלל ההודית לשיגור ה-TAUVEX על גבי הלווין ההודי GSAT-4.
סוכנות החלל הישראלית, שהשקיעה עד כה כ-18 מליוני דולרים בפרויקט, לא מינתה כמקובל מנהלת של אנשי תעשייה מנוסים שתלווה את הפרויקט, והתוצאה, המחדל ההודי בתכנון המשימה נחשף רק שבוע לפני השיגור. למעשה, אם בוחנים את הפרויקטים בהם סוכנות החלל הישראלית היתה מעורבת, מתברר שההתחלות היו מפוארות, מרשימות ומתוקשרות תמיד, אבל עדיין לא היה פרויקט אחד שהסתיים.
ספינת הדגל של שיתופי הפעולה, פרויקט הלווין "ונוס" שהותנע ב-2004 והיה אמור להיות משוגר ב-2007 נכנס לשנתו השביעית, והתחזית האופטימית ביותר היא שהוא ישוגר ב-2013. פרויקט TAUVEX נכנס לשנתו השש עשרה, ואולי הפך להיות לפרויקט הארוך ביותר בתולדות תעשיית החלל.
האם זה מקרה ? מחדל הודי ? באופן לא רשמי, מציינים מדענים הודים וישראלים שברור שה-TAUVEX הורד מהלווין ההודי בגלל בעיית משקל שמסכנת את הצלחת המשימה של הלווין ההודי. הלווין ההודי GSAT-4 תוכנן למשקל שיגור של 2200 ק"ג שזהו משקל ההרמה המקסימלי של המשגר ההודי הכולל שלב שלישי קריאוגני חדש ונסיוני.
התברר שהשלב השלישי הנסיוני לא עומד בציפיות, והדחף שמייצר המנוע הקריוגני רחוק מהנדרש. למהנדסים ההודים לא נותרה ברירה, אלא להתחיל להשיל קילוגרמים מיותרים, וכך ה"גיבנת" הישראלית על כל 80 הקילוגרמים שלה, פורקו אחר כבוד מהלווין ונשארו על רצפת החדר הנקי. אבל גם זה לא היה מספיק.
על גבי הלווין GSAT-4, ישוגרו כמה רכיבים חדשים (ציוד תקשורת לוויני, מנועים יוניים תוצרת הודו, רכיבי מערכת שיפור ניווט מקומית ועוד) שהוכחתם בחלל חשובה כל כך לסוכנות החלל ההודית שממקורות הקשורים לפרויקט, נמסר שהמהנדסים ההודים נאלצו לרוקן את מיכלי הדלק של הלווין GSAT-4 כמעט לגמרי.
וכך, באופן חסר תקדים בתעשיית החלל, לווין גיאוסטציונארי משוגר למשימה שאורכה, אם תצליח, בין ששה חודשים לשנה בלבד. לשם השוואה, לווינים גאוסטציונאריים מודרניים משוגרים למשימות של 15 שנים לפחות. הודו מן הסתם תהפוך את הכשל ההנדסי הקולוסאלי להישג תקשורתי אדיר.
על פניו, מדובר במקרה מצער של הרבה כוונות טובות שלא מומשו. ראשי סוכנות החלל ההודית ממהרים להבטיח שמדובר בעיכוב קל, וה-TAUVEX ישוגר בקרוב למסלול נמוך על גבי המשגר ההודי (המוכח) PSLV.
מתי בקרוב ? אין שום שיגור חליפי מובטח. במקרה הטוב בעוד שנה וחצי, אבל גם זה בספק רב, שכן אין אפשרות לשגר את הטלסקופ בלי לחבר אותו ללווין כלשהוא, ולווין שכזה אין בנמצא וגם לא באופק ההזדמנויות הקרוב...
ומה היא תגובתה הרשמית של הסוכנות לניצול החלל (כן, אילו הם בעצם ראשי התיבות של סל"ה, רק שמי ששינה את השם הלא מחמיא הזה לסוכנות החלל הישראלית, לא טרח לשנות את ראשי התיבות) ? התגובה הרשמית היא... שאין תגובה.
כנראה שלאף אחד בסוכנות לא ממש אכפת ששמונה עשר מליוני דולרים ומאות אלפי שעות העבודה של הצוות הישראלי ילכו לטמיון. או שמדובר למעשה בהפרה בוטה של מזכר הבנות (MoU) שנחתם בין ראשי סוכניות ממשלתיות, בנוכחות שרים. אחרי הכל, סוכנות החלל והעומדים בראשה אינם מחוייבים באופן אישי לפרויקטים שהתחילו לפני שהם היו בתפקיד וכנראה לא יסתיימו אחרי שהם יסיימו את התפקיד.
ונקודה למחשבה: אם טלסקופ הודי היה אמור להיות משוגר עם לווין ישראלי, וישראל היתה מפרקת את השותפות, תרתי משמע, שבוע לפני השיגור..
מה היתה תגובת סוכנות החלל ההודית ? מה היתה תגובת ממשלת הודו ? מה, בעצם, עושה סוכנות החלל הישראלית ?
הכותב הוא מידד פריינטא, דובר העמותה הישראלית ללווינות זעירה
ממשרד המדע והטכנולוגיה נמסר בתגובה:
בהסכם, שנחתם בין סוכנויות החלל של הודו ושל ישראל בשנת 2003, נקבע כי הטלסקופ TAUVEX ישוגר על גבי לוויין מחקר לנושאי תקשורת 4-GSAT. השלמת הלוויין ההודי התעכבה במשך מספר שנים בשל התמשכות תהליכי פיתוח.
חברת אל אופ ואוניברסיטת ת"א השלימו את פיתוח הטלסקופ ואת שילובו בלוויין ההודי, בהתאם לנדרש מהם ע"י סוכנות החלל הישראלית (סל"ה) ולא עכבו את לוח הזמנים שנקבע ע"י סוכנות החלל ההודית. הטלסקופ שולב בלוויין ונמצא כשיר לשיגור ומערכותיו פועלות כנדרש.
בינואר 2010 הועלו ספקות באשר לאמינות מערכת שיגור הלוויין (השלב הרביעי – שהו החלק החדשני בטיל השיגור) וכפועל יוצא - באשר ליכולתו של הלוויין להיכנס ולהתמיד במסלול במשך שלוש שנים, כנדרש לביצוע המשימה המדעית של הטאובקס.
סוכנות החלל ההודית הודיעה לסוכנות החלל הישראלית, כי לאור זאת היא מורידה את הטלסקופ מהלוויין. וכן הקטינה את כמות הדלק בלוויין כך שהלוויין ישוגר למשימה קצרה של מספר חדשים שלא תאפשר תצפית מדעית של הטלסקופ כנדרש.
לסיכום, לא ניתן היה לשגר את הטאובקס על הלוויין GSAT-4 בשל בעיות פיתוח הקשורות בלוויין ובמשגר ההודים. מקורו של אירוע זה בכשל בפיתוח של מערכות חדשות במיוחד בתחום הנעת הלוויין והכנסתו למסלול. יצויין כי כשל זה איננו כה חריג בתחום הנעת לוויינים, ואיננו קשור כלל לחלקה של ישראל בפרויקט. הנהלת משרד המדע והטכנולוגיה והנהלת סוכנות החלל, מקיימים דיאלוג עם סוכנות החלל ההודית ופועלים בכדי למצוא דרך לשיגור הטלסקופ על גבי לווין חלופי בהקדם.
