בישראל זוהו כ 3,300 אתרים בהם הקרקע חשודה כמזוהמת ובהם כ – 23,000 מוקדי זיהום. סך השטח החשוד כמזוהם ברחבי המדינה משתרע על פני כ – 3,900 דונם . כ- 75% מפוטנציאל הזיהום במדינה מתרכז באזורי התעשייה . העלות הכוללת המוערכת לסקירה ולטיפול בקרקע חשודה כמזוהמת הינה כ- 8.8 מיליארד ₪.
התועלות הכלכליות בעקבות שיקומי הקרקע מוערכת בכ 35 מיליארד ₪, זאת לעומת עלות שיקום הקרקע המסתכמת בכ- 8 מיליארד ₪. מכאן שיחס התועלות לעלות השיקום הוא- 4:1 וישנה כדאיות כלכלית לשיקום הקרקעות באזורי תעשיה.
החוק החדש נותן לראשונה מענה מקיף לטיפול באלפי מוקדי זיהום קרקעות שזוהמו במשך עשרות שנים ומהוות מפגע בריאותי-סביבתי .
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "חשיפה לקרקע מזוהמת מסכנת חיים! החוק החדש ישים סוף להתייחסות לאדמות המדינה כבור ספיגה לחומרים רעילים, ולא יאפשר המשך המצב האבסורדי בו מזהמים את הקרקע ומתנערים מאחריות לניקיונה ושיקומה. מדינת ישראל שמשתרעת על שטח קרקע קטן ומסתמכת על מקורות מים מוגבלים, לא יכולה שלא לטפל בקרקעות המזוהמות . שיקום הקרקע יביא לעלייה בערכי הנדל"ן בשטחים המזוהמים ולמעשה יכניס יותר כסף מאשר עלות הניקוי והשיקום."
החוק קובע לראשונה בחקיקה הגדרה לקרקע מזוהמת וקובע הסדר למניעת זיהום קרקע, איתור קרקע מזוהמת, ניקיון קרקעות אלו, הסדרת מנגנוני מימון ויידוע רוכשים על קיומן. על פי החוק המוצע האחראי לזיהום קרקע יחויב בשיקומה.
לנוכח עלות גובה השיקום, מוקמת קרן ייעודית לשיקום קרקעות מזוהמות שמקורותיה בין היתר בהיטלים שיוטלו על עוסקים בחומרים מזוהמים.
מזהמי הקרקע הנפוצים ביותר הינם: דלקים, שמנים, ומתכות. מזהמים אלו מהווים סכנה לבריאות, פוגעים בסביבה וחלקם ידועים או חשודים כמסרטנים וכוללים: חדירת תרכובות מזהמות נדיפות, רעילות וחלקן גם מסרטנות, החודרות למבנים תת-קרקעיים, נשימת אבק מזוהם, פגיעה ביבולים חקלאיים עקב הצטברות מזהמים בקרקע, ואף זיהום מקורות מים עד כדי פסילת מים לשתיה.
עיקרי החוק : החוק קובע איסור מפורש על זיהום קרקע, ומטיל חובה לטפל בקרקע מזוהמת.
קביעת הגורמים האחראים – המזהם משלם
חובות הטיפול בקרקע וביצוע סקרי הקרקע מוטלות על הגורם שזיהם את הקרקע, בין אם הוא מחזיק בקרקע ובין אם לא, בין אם החזיק בקרקע בעבר ובין אם לא. כמו כן החוק מאפשר למשרד להגנת הסביבה לבוא בדרישות גם אל בעל קרקע מזוהמת או מחזיק בה, אולם אם הוא לא הגורם לזיהום, הוא לא יהיה חייב בביצוע סקר קרקע וטיפול בקרקע, אלא אם כן קיבל לצורך כך מימון מהקרן לשיקום קרקעות מזוהמות.
מניעה ואיסור על זיהום קרקע וטיפול מיידי בזיהום קרקע חובת טיפול מיידית על מזהם קרקע, בין אם הקרקע שזיהם בחזקתו או בבעלותו, ובין אם לא. תופסק לאלתר עבודה בעת ביצוע עבודת חפירה, חישוף או כיסוי של הקרקע במידה שהתגלה חשש ממשי לזיהום קרקע, זאת עד לקבלת תנאים לחידוש העבודה מהממונה.
הקמת קרן לשיקום קרקעות מזוהמות
הקרן תרכז משאבים כספיים מתקציב המדינה ומהיטלים וקנסות, על מנת לממן ולשפות מחזיקים ובעלי קרקע הזכאים לכך. הקרן תבטיח כי קרקעות מזוהמות יטופלו וישמשו את הציבור בצורה בריאה ובטוחה, ולא יינטשו בשל העדר משאבים כלכליים לטיפול בהן. המימון יהיה לפי זכאויות שייקבעו בחוק ולפי סדרי עדיפויות שהקרן תקבע. הקרן תוכל גם לתת הלוואות ומענקים למי שחייב לשקם קרקע. עוד מוצע שתהיה אפשרות להקלות במס הכנסה למי שמבצע שיקום קרקע.
לרשם המקרקעין תינתן סמכות לרשום הערה בדבר קרקע מזוהמת בטאבו. ניתן יהיה למחוק הערה או לתקנה, לאחר הטיפול בקרקע. כניסתו של הסעיף יהיה בצו של השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר המשפטים.
בעל זכות בקרקע מזוהמת ובעל זכות בקרקע החייבת בביצוע סקר קרקע, יחויב להודיע לרוכש או לשוכר הקרקע על מצבה טרם כריתת החוזה.
תועלות כלכליות משיקום קרקעות מזוהמות
לפי חוות דעת כלכלית שהכינה עבור המשרד חברת פארטו, בדיקת התועלות הישירות והעקיפות משיקום קרקע באזורי תעשיה בארץ בהסתמך על בדיקות שנעשו בעולם ובישראל מצאה כי סך התועלות הישירות משיקום קרקע מזוהמת באזורי תעשייה הוא כ- חצי מיליארד ₪ עקב מניעת אובדן הכנסות מהמתחם.
כמו כן, נמצא כי יש ירידה בערך הנכס למגורים הנמצא במרחק 1/2 ק"מ מאתר מזוהם של כ- 11-12% בממוצע, וירידה של 6% בערך הנכס למגורים הנמצא במרחק בין 1/2 ק"מ ל- 1 ק"מ.
התועלות העקיפות נאמדות בכ- 35 מיליארדים שקלים!!! תועלות אלו נובעות הן מעלייה עתידית של ערך הקרקע, והן מחיסכון בהוצאות כתוצאה מתחלואה עקב זיהום הקרקע.
תועלות נוספות משיקום קרקע מזוהמת
ממצאי מחקר אמריקאי לבדיקת השפעת אתרים מזוהמים על גרימת סרטן עודף לאוכלוסיה המצויה בקרבת קרקעות אלו מצביעים כי יש 4.87 מקרי סרטן נוספים בממוצע באוכלוסיה הסמוכה לכל אתר עקב זיהומים שלא שוקמו על פני 30 שנה.
בנוסף, טיפול בקרקע מזוהמת ימנע נזקים לתשתיות ולחומרים, יצמצם את הפגיעה בפוריות הקרקע, יפחית נזקים אקולוגים באזורים המיועדים לפעילות פנאי , פגיעה בדיג עקב זיהומי מים שמקורם בקרקע מזוהמת ונזקים למשק המים.
