המדינה ביקשה שוב לדחות תשובתה בעתירות לבג"צ נגד "חוק החרם". גוש שלום: הפרקליטות מתקשה לגבש קו הגנה על חוק שהיא עצמה התנגדה לו
פרקליטות המדינה ביקשה משופטי בג"צ להעניק לה ארכה נוספת למתן תגובה לעתירות נגד "חוק החרם". עברה כבר קרוב לחצי שנה מאז העבירה הכנסת בישיבה סוערת אל תוך הלילה את החוק הזה.
תנועת גוש שלום הגישה עתירה כבר למחרת בבוקר, ומאוחר יותר נוספו עתירות של ח"כ אחמד טיבי ושל קבוצת אזרחים בראשותו של עו"ד עדי ברקאי. אולם פרקליטות המדינה לא הצליחה לעמוד במועדים שהקציבו לה השופטים למתן תגובתה והיא מבקשת שוב ושוב ארכה נוספת להכנת תגובתה, בטענה כי "על הגורמים הרלוונטיים לגבש את עמדתם".
עו"ד גבי לסקי, המייצגת את גוש שלום, ביקשה מבית המשפט לחייב את המדינה להגיש את עמדתה ללא דחיות נוספות, שכן לכל המעורבים היה די והותר זמן ללמוד את הנושא. למעשה, הגורמים הרלוונטיים גיבשו את עמדתם עוד בטרם עבר החוק בכנסת, ואף הציגו את עמדתם בכנסת במועד הדיונים להכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית בועדת החוקה. לאותה ישיבה אף הופיע עו"ד רז ניזרי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, אשר אמר אז כי החוק "גבולי".
אדם קלר, דובר גוש שלום, העיר: "אני יכול להבין לליבם של אנשי פרקליטות המדינה, אשר מתקשים לגבש קו הגנה עבור חוק שהם עצמם בלשון המעטה לא היו מאושרים ממנו, ושהם עצמם ניסו ככל יכולתם להניא את הרוב הימני בכנסת מלחוקק אותו".
קלר ציין כי למרות שהחוק כבר מזמן נכנס לתוקפו ומעניק אפשרות לתבוע לדין כל מי שיקרא לחרם על ההתנחלויות ומוצריהן ולדרוש פיצויים כבדים, בפועל טרם הוגשה ולו תביעה אחת כזאת. "למעשה, מעולם לא נשמעו בחברה הישראלית קריאות כה רבות לחרם על מוצרי ההתנחלויות כמו מאז נחקק החוק המיועד להוציא קריאה כזאת אל מחוץ לחוק. אנשים, קבוצות ותנועות אשר לא השתתפו במסע שניהל גוש שלום משנת 1996 ועד חקיקת החוק ביולי 2011 התעוררו דווקא לאחר שנחקק החוק וקראו מעל דפי העיתונות ובפייסבוק לחרם על ההתנחלויות ומוצריהן. מאות אנשים חתמו בשמם על מודעות ועצומות בנושא הזה וחשפו עצמם במודע ובהכרה מלאה לסיכון של תביעות משפטית כבדות. מבחינה ציבורית הפך החוק הזה לשער עצמי שהבקיעו המתנחלים ותומכיהם אל הרשת של עצמם".
עוד הוסיף קלר: "אנו מתכוונים להגיש כמוצג לשופטי בג"צ מודעה שפורסמה בשבוע שעבר בידי המועצה הדתית והרבנות העירונית בחולון, אשר תחת הכותרת 'יראה הציבור וישמר' קוראת לתושבי העיר שלא לקנות בחנות מסוימת ששמה וכתובתה צוינו בהבלטה במודעה. זאת, מכיוון שבעלי החנות אינם מקיימים הפרדה קפדנית בין בשר וחלב כפי שדורשת הרבנות.
בכל רחבי הארץ מתפרסמות דרך קבע מודעות כאלה של הרבנות הראשית ורבנויות הערים, המציינות שמות וכתובות של חנויות ומסעדות וקוראות במפגיע לציבור שלא לקנות בהן. איננו חולקים על זכותם של הרבנים לפרסם קריאות כאלה. ישנו ציבור גדול בארץ שחשוב לו לשמור על הפרדה בין בשר וחלב, וזכותו של הציבור הזה שיהיה לו כלב שמירה שיתריע בפניו. אך ישנו בארץ גם ציבור גדול שחשובה לו ההפרדה והאבחנה בין שטח כבוש לשטח ריבוני מוכר של מדינת ישראל, בין התנחלות שהוקמה בניגוד לחוק הבינלאומי לבין ישוב חוקי ולגיטימי. גם הציבור הזה זכאי שיהיה לו כלב שמירה שישגיח ויתריע בפניו על מוצרים המגיעים מן ההתנחלויות. אנו מבקשים מבג"צ להסיר את המחסום שמציב חוק החרם על פיו של כלב השמירה הזה."
