חוק החרם העומד להידון בכנסת מחר ואשר עלול גם להתקבל ברוב, יהיה כתם שחור של חרפה בספר החוקים של מדינת ישראל. שתי פנים לחוק זה, האחת גרועה מהשנייה. זהו חוק לשריון ההתנחלויות, הפיכתן לפרה קדושה וחסינה שכל המעז לבקר אותה ישלם ביוקר, פשוטו כמשמעו. בנוסף, זהו חוק לסתימת פיות ולהרס חופש הביטוי - של צד אחד בלבד במפה הפוליטית

כלים

אני רוצה לקוות שהכנסת בה הייתי פעם חבר טרם התדרדרה עד כדי כך שימצא בה רוב להעביר חוק כזה. אני קורא לחברי הכנסת להתנגד לחוק החרם - שכמוהו כהתנקשות במה שעוד נותר מן הדמוקרטיה הישראלית.

מאז 1997 מפרסמת תנועת גוש שלום רשימה של המוצרים המיוצרים בהתנחלויות שבשטחים הכבושים ומגיעים למדפי החנויות והמרכולים בישראל. זאת כשרות צרכני לגיטימי וחיוני, לטובתם של עשרות ומאות אלפי שוחרי שלום שאינם מוכנים לממן בכספם את מפעל ההתנחלויות.

גוש שלום עושה פעולה זאת במשאבים מצומצמים ביותר, בפעולת מתנדבים ומתרומות קטנות של אזרחים – איננו מקבלים מימון משום ממשלה זרה וגם אין לרשותנו מיליונרים כמו פטרון ההתנחלויות ארווין מוסקוביץ או שלדון אדלסון המממן חינמון לנתניהו.

אם יעבור החוק, תיהפך פעולה צרכנית לגיטימית וחיונית זאת לבלתי חוקית. אנו נהיה חשופים לתביעות משפטיות של מתנחלים וחברות התנחלותיות אשר יוכלו לרוקן את קופתנו ולשתק את פעילותנו.

ולא רק אנחנו. החוק הזה יחסום גם את פיהם של שחקנים אשר אינם מוכנים להופיע ב"היכל תרבות" אשר הוקם בהתנחלות בשטח כבוש, תוך הפרת החוק הבינלאומי וחסימת כל דרך לשלום. וגם את פיהם של מרצים וחוקרים שאינם מוכנים לראות ב"אוניברסיטה" התנחלותית מוסד אקדמי לגיטימי.

הזכות הדמוקרטית הבסיסית להבעת מחאה תישלל מחלק משמעותי בחברה הישראלית. בפני אנשים רבים וטובים בישראל תעמוד ברירה שאינה צריכה להיות קיימת במדינה דמוקרטית: הבחירה בין לעשות שקר בנפשם ולמלא פיהם מים בנושא המרכזי והחיוני ביותר בחיי המדינה, לבין היחשפות לתביעות משפטיות הרסניות העלולות להוריד אותם מנכסיהם ולהותיר אותם בחוסר כל.

הכותב הוא אורי אבנרי, חבר כנסת לשעבר ומראשי ארגון השמאל "גוש שלום"