בהחלטה שהתקבלה על ידי כבוד השופט דן סעדון בחודש נובמבר האחרון (2023) בבית המשפט השלום, אודות הבקשה שהוגשה באמצעות עורך הדין ניקולאי מאינס, נקבע כי נושים יוכלו לעיין בבקשות ופרוטוקולי חקירה של חייבים בהליכי פשיטת רגל (חדלות פירעון). מי שאי פעם נאלץ לדרוש את כספו מאדם אשר נמצא בהליך חדלות פירעון, יודע בוודאי שמדובר בחוויה מאתגרת ולא פשוטה. מעבר להוצאות משפטיות הכרוכות בהליכים המשפטיים, שלעיתים עלולים להתארך שנים ארוכות, נושים רבים נתקלים בקושי רב של קבלת מסמכים אשר הוגשו על ידי החייב או מייצגו במסגרת ההליך
המונח פשיטת רגל הינו מוכר וידוע בקרב הציבור הישראלי, והשתרש עמוק. עם זאת, לא כולם יודעים שכיום פשיטות רגל אינן נקראות עוד בשם זה אלא מכונות חדלות פירעון. זהו המינוח החדש שנכנס לתוקף החל משנת 2019, וההבדל אינו רק במילה אלא קיימים גם מספר הבדלים בין שני ההליכים.
על מנת לאפשר לחייבים שאינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם להתחיל פרק חדש בחיים ללא חובות וללא נושים הנושפים בעורפם, קיים הליך הנקרא פשיטת רגל. הליך זה מאפשר גם חלוקה הוגנת של החוב בין הנושים תוך התייחסות לסוג החוב, אופיו והיקפו. החלוקה מתבצעת בין הנושים בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק, כאשר התהליך מתנהל בכמה שלבים.
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה היום לדון בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. שיקום החייב מהווה ערך מרכזי בהצעת החוק
רפורמת חדלות הפירעון של שרת המשפטים איילת שקד עברה כעת בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. שרת המשפטים איילת שקד: "יסודות הרפורמה: שיקום עדיף על פירוק , צדק חלוקתי וצמצום בירוקרטיה"
ההחלטה כיצד לנהל את העסק, באמצעות עוסק מורשה או חברה בע"מ, צריכה לאזן בין עלויות הניהול הנוספות של חברה בע"מ, לעומת ההגנה שזו מקנה לכם. ההמלצה הרווחת היא לפתוח חברה בע"מ מעל מחזור כספי מסוים בלבד – אולם זוהי הסתכלות כלכלית נטו, שאיננה מביאה בחשבון את ההבדל המשפטי.
