בריאיון לאתר האינטרנט של הארגון החברתי "שתי"ל", חה"כ יצחק בוזי הרצוג, המועמד לראשות מפלגת העבודה, מגולל את מאחורי הקלעים של חוק אלקין ומצהיר: "אני מתכוון להיות החייל מספר אחד של שיח הזכויות בישראל"

שאלה: תאר לנו את השתלשלותו של מה שהתפרסם כ"חוק אלקין", אשר מחייב שקיפות על קבלת תרומות מישויות זרות, והשבוע עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

הרצוג: "אני רוצה לומר בפתח דבריי שלדעתי המערכה לא נגמרה. אני לא אתפלא אם ינסו להביא חוקים נוספים, באותו סגנון, שיבנו על המסד הקיים כנגד ארגוני זכויות האדם והארגונים החברתיים.

הכול החל בעקבות הפרסומים על הקרן החדשה לישראל. הייתה התנפלות מכמה כיוון כנגד הקרן החדשה, בין היתר יוזמה על הקמת וועדת חקירה פרלמנטרית כנגד הקרן החדשה לישראל. יוזמה של חברי כנסת מהימין, לרבות חברי כנסת מקדימה, וכן הודעה על יוזמת חקיקה שתגביל את הפעילות של הקרן. יוזמת חקיקה שהגיע מכיוונו של חבר הכנסת אלקין וחברי כנסת נוספים. זה היה מצב כאוטי.

אני קיבלתי טלפון, מאחורי המליאה, מרחל ליאל ואברהם בורג, לגבי השאלה מה אפשר לעשות. נתתי להם מספר כיוונים לגבי כיצד ניתן לעצור את הגל הראשון. הכיוונים הללו הצליחו ועסקו בעיקר בדיאלוג אינטנסיבי עם הגורמים הקובעים בקואליציה, וגורמים נוספים בזירה הפוליטית, שהבינו את המשמעות של חקיקה דורסנית בכיוון זה.

"כעבור מספר שבועות הגיעה לוועדת שרים הצעת החוק של חבר הכנסת אלקין, הצעת החוק הייתה רחבה בצורה שקשה לתאר אותה. היא הגדירה כל אמירה ציבורית כפעילות פוליטית, היא אסרה על מימון באמצעות ישויות זרות לכל פעילות מהסוג הזה, היא קבעה ביטול הפטור ממס לפי פקודת מס הכנסה למלכרים שמקבלים מימון לפעילויותיהם.

"בוועדת השרים לענייני חקיקה ניהלתי מאבק מאוד מאוד קשה, התנגדתי לחוק בצורה גורפת. השר מרידור תמך בי, וכן גורמי מקצוע במשרד המשפטים. הגשתי יחד עם עמיתי מאז, שלום שמחון, ערעור שעצר את תהליך החקיקה. דבר זה בא ללמדנו שישיבה בממשלה נותנת כלים שמונעים תהליכים מסוכנים וחסרי אחריות. בעקבות זאת התחלתי במהלך גדול מאוד של הידברות והבנות, שעבר מngo מוניטור בראשות פרופסור דרל שטיינברג, דרך חבר הכנסת אלקין וצוותו ועד לארגונים הזכויות עצמם, באמצעות רחל ליאל וצוותה.

בסופו של דבר התגבש תהיך שהיו מעורבים בו הרבה גורמים, גורמי משרד המשפטים ועוד, והגענו להבנה בדמות חוק שמגדיל את השקיפות. הדבר נתקבל בהתנגדות קשה בקרב ארגוני הזכויות עקב העובדה כי הוא נתפס כחלק מהגל ההתקפי שמוביל אביגדור ליברמן ולהקתו, וציבור וכוחות ימין בתוך הפוליטיקה הישראלית נגד ארגונים אלו. ליוויתי בצורה אינטנסיבית את כל הליך החקיקה, לרבות דיונים בוועדת חוק חוקה ומשפט, במליאה, בדיונים ציבוריים, בדיונים מול משרד המשפטים, כל צמרת הממשל הישראלי וגם בזירה הבינלאומית".

איך זה נתפס בזירה הבינלאומית?

"בזירה הבינלאומית הייתה דאגה חמורה מאוד מהליך החקיקה. הייתה תחושה שההליך נתפס כמשיג גבול ומגביל את שיח הזכויות בישראל. יש לציין שיש לי לא מעט ויכוחים עם לא מעט מארגוני הזכויות ואני לא מסתיר זאת. אני סבור שבמקרים מסוימים ונדירים הם אף הרחיקו לכת. אבל אני איהרג למען החירויות הללו, וגם אם גברת כמו חנין זועבי ... אני אעשה הכל כדי לאפשר לה להגיד את דעתה ולומר לה את מה שיש לה כי זה סוד הכוח של החברה דמוקרטית וחופשית. די אם נתבונן על האזור כולו כדי להעריך באיזו חברה אנחנו חיים. ויכוחים תמיד יהיו אבל אנחנו מוכרחים לכבד את העמדות של כולם ונר לרגלי, בכל מעשי, במיוחד ברווחה, היה לנהל דו שיח אמיץ עם כל הארגונים וקבוצות הסינגור.

הגעתם לנוסח מוסכם?

"הגענו לנוסח מוסכם, שהתקבל בלא מעט כאבי בטן, הוא בעצם הפך את זה מסתימת פיות ליתר שקיפות, ברמה סבירה הנדרשת בנסיבות הללו, מדובר בחוק שונה לחלוטין. החוק הקודם היה משתק לחלוטין כל פעילות מחקרית תרבותית אידיאולוגית ואחרת.החוק הקודם, במתכונתו המקורית היה מסוכן."

ואז סיעת העצמאות התפצלה, העבודה יצאה מהממשלה, והמצב הסתבך

"לקראת קריאה שנייה ושלישית בוועדת חוקה חוק ומשפט, לאחרונה, הוגשו, על ידי חבר הכנסת דוד רותם, הסתייגויות קיצוניות מאוד לחוק שמהותן היא להחזיק חלק מההוראות המקוריות לחוק. דוד רותם רצה לחזור אחורה, לחוק המקורי, שאסר תרומות או לחילופין יצר הכבדה במסגרתה כל פעילות מהסוג הזה תיחשב לפעילות פוליטית. מדובר בפער אידיאולוגי, בניסיון ברור של הימין לחשק את השיח. מבלי להלבין עד כמה הדבר מסוכן לכל הכיוונים. מהלך הפיצול החליש אותנו ביכולת לעמוד על ההסכמות על קוצו של י'.

לכן בשלב האחרון, נעשה פה מהלך גדול, להפעיל את כל המנופים האפשריים, הן על ידי הקרן החדשה, לרבות דרך העצמאות וגורמים מדיניים וציבוריים. באותו יום של ההצבעה, יום שני החולף, נפל הדבר גם על חופש ההצבעה בוועדות החקירה הפרלמנטריות. מה שקרה בחודש האחרון שבעקבות חציית הקווים האדומים בכנסת בגין ההצבעה על וועדת חקירה פרלמנטרית, נכנס לתוך השיח הזה. החוק הזה נתפס כחלק מאותו קמפיין של וועדות החקירה. מצד אחד היה לזה יתרון כיוון שהיה קשה יותר לגורמי הימין להעביר את ההסתייגויות בכלל אותו ויכוח שפגע בשמה הטוב של ישראל, אבל בהפוך הוא נתפס כפחות בעייתי מוועדת החקירה, למרות שההסתייגות הייתה הרבה יותר מסוכנת מוועדת חקירה.

בסיעת העבודה הועלתה התנגדות להבנות אליהן הגעתי, שחייבו הימנעות של סיעת העבודה, מה שהעמיד בסכנה את כל המסע הארוך שעסקתי בו. אבל באמצעות עבודת שכנוע ודיאלוג של שתיל ושל הארגונים, ובדיאלוג עם אלקין, הוסכם לא לא לחרוג מהצעת החוק כפי שגובשה.

כך בסופו של דבר דוד רותם לא הצליח להעביר את זה, בגלל העובדה שהחוק עסק בעיקרו בנושא של תרומה על ידי ישות מדינתית. אני מוכן אפילו בנסיבות מסוימות להבין את ההבדל בין תורם פרטי ליישות מדינתית שתורמת. אבל אני סבור שמי שרוצה להראות שוויון ושקיפות מוכרח להחיל את אותו עיקרון על כל תורם פרטי, וזה יהיה המאבק הבא." אומר הצרוג.

שאלה: מה דעתך על החוק?

"חשוב לציין שהחוק הוא לא כליל השלמות. יש ויכוחים על הסעיף שקובע שכל קמפיין, יש לציין במודעות את זהות התורם. יש כאן טענה של פגיעה בחירות הביטוי. אבל בעקבות ההסכמות עם משרד המשפטים, החוק הוא כזה שניתן לחיות איתו. איום חמור מאוד על שיח הזכויות בישראל הוסר לעת עתה. ואני מתכוון להיות החייל מספר אחד על המשמר של שיח הזכויות במדינת ישראל. זה הנרטיב שאני מתכוון להדגיש בהתמודדות שלי על ראשות מפלגת העבודה שהחלה בימים אלה. צריך להיות על המשמר, יש גורמים שיפעלו כל העת." אומר הרצוג.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS