ח"כ מאיר שטרית (קדימה) הגיש היום בכנסת הצעת חוק אשר מציעה להקים קרן לפיצוי נפגעים גנטית."בהיות המערכת הרפואית מבוטחת, המערכת המשפטית נוטה לצד המטופל (כולם רוצים בטובתו) רוב הפעמים השיפוט נגד הרופאים. נוצרו תקדימים משפטיים שאין כדוגמתם בעולם", אמר ח"כ שטרית. הוא תיאר את חלק החששות שנובעות מהמצב הנוכחי:
"יש חשש בהרס שירות חיוני לציבור הרחב: נוצר מצב בו רופאים טובים עומדים בצידו השני של המתרס של המטופלים. תמיד ימשיכו להיוולד ילדים עם מומים ומחלות גנטיות גם עם המערכת הרפואית תנהג באופן מושלם, מספר התביעות הולך ועולה, עלות הביטוח גדלה והבעיה החמירה שהרופאים בתחום מאיימים להפסיק לתת ייעוץ בהיריון, חברות הביטוח מאיימות להפסיק לבטח את העוסקים בתחום.
עוד חשש הוא שהרפואה מתגוננת במהלך ההיריון ומעלה את הוצאות הבריאות ומזיקה מבחינה רפואית: בגלל המצב, הרפואה סביב ההיריון הופכת למתגוננת והסבל הוא של הנשים ההרות. נעשות עשרות אלפי בדיקות מיותרות, המלצות מיותרות לדיקורי מי שפיר ואף הפסקות היריון שלא מוצדקות ושלא לצורך.
כמו כן, יש סכנה של אי צדק חברתי בין המשפחות והילדים הסובלים: המשפטים עורכים זמן רב ורק משפחות בעלות אמצעים מסוגלות לעמוד בתהליך הארוך וגם אז הן מתקשות למצוא רופא שיכין חוות דעת תומכת. השיטה הקיימת לא יכולה להבטיח שיעשה צדק עם הנכה. הערכת הנזק נעשית עפ"י אורך החיים הממוצע של הנכה ובגלל השונות הגבוהה חלק מהמשפחות מקבלות כסף רב ואחרות מעט מדי. בנוסף אין בטחון שהכסף הניתן אכן ינוצל רק לצרכים של טובת הילד הנכה.
משפחות חסרות אמצעים או משפחות חרדיות וערביות שאצלם בגלל תפיסת עולם דתית לא מסכימים להפסקת היריון גם שמתגלה חשש לפגם גנטי בבדיקות, המשפחה נאלצת לחתום על כך שהם מודעים לפגם ולכן נשארות חסרות יכולת לתבוע וכמובן גם חסרות אמצעים לטפל בילד.
החוק קובע פיצוי אוטומטי לכל משפחה שנולד לה ילד עם מום מולד גנטי שגורם לנכות קשה מבלי שיהיה צורך להוכיח פגם או מחדל של רופא. לא ניתן יהיה לתבוע פיצוי מעבר לכך גם אם הייתה רשלנות רפואית, אבל זה לא ימנע הגשת תביעות פליליות נגד רופאים רשלניים במקרה של רשלנות רפואית. כמו כן משרד הבריאות ומערכת הרישוי של ההסתדרות הרפואית תשלול רישיונם של רופאים שהתרשלו.
מערכת השיפוט כלפי רופאים תהיה שקופה יותר ומינוי ועדות בדיקה יהיו גלויות יותר ואפקטיביות אם לא יקשרו את החבות הכספית, דבר שגרם לכך שכיום אין כמעט ועדות בדיקה כנגד רופאים. התשלום לנפגע יהיה בהתאם לגובה הנזק, ניתן להגביל את התשלום המקסימאלי – התשלום יינתן כל שנה על עוד הנפגע חי."
מקור המימון לחוק כבר קיים, בגלל שכיום מושקע כסף רב בתהליך הפיצוי. בהיות ישראל מערכת המממנת את ההוצאה הרפואית לאזרחיה התקציב לתביעות הללו יוצא בסופו של דבר מכיסו של משלם המיסים דרך חברות הביטוח, קופות החולים, משרד הבריאות, בתי החולים הפרטיים והציבוריים. החוק יוריד את עלות כל אחד מהגופים הללו בסכום ידוע, זהו התקציב שיוקצה לחוק פיצוי הנידון. מאחר והתשלום ישולם למשפחות באופן שנתי ולא בפעם אחת ברור שיהיה בהתחלה תקציב פנוי. יחסך כסף רב למערכת הבריאות בגין בדיקות מיותרות ויקרות.
בניו זילנד קיים חוק כזה מ-1974 והוא אף הורחב לשאר השטחים ברפואה בשנת 2005. החוק זכה להצלחה רבה. בארה"ב קיים חוק בפלורידה ובווירג'יניה ששם הרפואה אינה ציבורית ויש ניסיון להעביר את החוק גם בניו-יורק.
לדברי ח"כ שטרית: "אין ספק שחוק אנושי הקיים במדינות עם מדיניות רפואה דומה לשלנו הוא צו השעה בישראל. לא רק שהוא יעשה צדק למשפחות הסובלות ולמערכת הרפואית הרוצה בטובתם, אלא גם יביא בסופו של דבר לחסכון כספי." הצעת החוק של ח"כ שטרית זוכה לתמיכה נרחבת בכנסת ועליה חתומים ח"כים מרוב הסיעות במשכן.
