עשרות מדענים ואנשי אקדמיה בכירים שיגרו מכתב גלוי לחברי הכנסת, הקורא להם שלא לבטל את נציבות הדורות הבאים. המדענים מצטרפים לקריאה של התאחדות הסטודנטים הארצית וחיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה, המובילים מטה משותף למען המשך קיומה ופעילותה של הנציבות בכנסת

כלים

נציבות הדורות הבאים בכנסת, שהוקמה בשנת 2001, היא גוף מייעץ שתפקידו לוודא שהחקיקה בכנסת איננה פוגעת בדורות הבאים. נציב הדורות הבאים הוסמך לחוות את דעתו על חקיקה שנגעה לעתיד בתחומים רבים. תפקידו לוודא שהחקיקה, המושפעת לרוב מצרכי ההווה והעתיד הקרוב, אינה גוזלת משאבים והזדמנויות מדורות העתיד.

במכתב כותבים המדענים, כי בשנות פעילותה תרמה נציבות הדורות הבאים לדיון הפרלמנטארי במגוון נושאי-ליבה בחברה הישראלית: משבר הפנסיה, הצורך בתכנון תקציבי ארוך-טווח, מדיניות החינוך, פיתוח בר-קיימא והגנה על הסביבה ובריאות הציבור. הקמת הנציבות בכנסת זיכתה את ישראל בשבחים רבים ברחבי העולם, בשל יכולתה להקצות תשומת-לב לצרכי הדורות הבאים למרות מצוקות ההווה.

"כאנשי מדע ומחקר, אנו מברכים על התהליכים שהביאו להפיכת הכנסת לגוף יותר מקצועי, באמצעות הקמת נציבות הדורות הבאים והעצמת מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אולם המדובר בגופים בעלי פונקציות וסמכויות שונות, המשלימים זה את זה", כותבים המדענים ומוסיפים: "אנו סבורים שתהא זו טעות מצד הכנסת להעביר מסר לפיו ישראל מפסיקה להתחשב בדורות הבאים".

את מכתב המדענים ואנשי האקדמיה יזם פרופ' אורן פרז מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. לדברי פרופ' פרז "הקמתה והפעלתה של נציבות הדורות הבאים בכנסת העניקה כלי חשוב בידי הח"כים לבחינת השפעותיהן ארוכות הטווח של חקיקה ומדיניות בשורה ארוכה של נושאים. מנגנון זה נועד לסייע לכנסת בעבודה, ולא להחליף את חברי הכנסת."

פרופ' דוד פסיג, ראש התכנית לטכנולוגיית מידע ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן אמר היום, כי "ההחלטה לבטל את נציבות הדורות הבאים תיזכר לדיראון עולם למחוקק הישראלי". פרופ' פסיג, שדיבר בפתיחת הכנס הראשון במדעי חקר העתיד באוניברסיטת בר-אילן קרא לחברי הכנסת שלא לבטל את מוסד הנציבות, שהפך למודל לפרלמנטים נוספים ברחבי העולם.

מכתב המדענים מצטרף לשורת פעולות שנקט בשבועות האחרונים המטה המשותף למען נציבות הדורות הבאים, אותו הקימו יחד התאחדות הסטודנטים הארצית וחיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. למטה הצטרפו כ-40 ארגונים אזרחיים ובהם התנועה לאיכות השלטון, שבי"ל, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, הקרן להתחדשות קהילות, ארגון חברי מועצות הערים והקרן הקיימת לישראל.

איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל אמר: "כבר כיום הכנסת כמעט ואינה מביאה בחשבון בדיוניה ובהחלטותיה שיקולי טווח ארוך הנוגעים לטובתו של הדור הצעיר, וביטול הנציבות אף יחריף מגמה זו. הנציבות היא גוף בעל ערך המסייע לח"כים להתגבר על העיוורון המבני הכרוך בעבודתם, מכיוון שהיא מעניקה להם את היכולת להבין לעומק את השלכות החלטותיהם היום על חיינו בעתיד, ולא רק להתחשב בתמריצים ובהטבות של החלטה כלשהי בהווה. אינני מצליח להבין את חששם של חברי הכנסת לשמוע חוות דעת נוספת הנוגעת לנו הצעירים בטרם יקבלו החלטות, אך ייתכן וזהו סימפטום המצביע על הבעיה כולה".

נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה אמר, כי ביטול נציבות הדורות הבאים יחזיר את ישראל לאחור בעידן שבו תכנון ארוך טווח ופיתוח בר-קיימא הם צורך חיוני ומחויבות בינלאומית שלנו. ההצטרפות ל-OECD וההיערכות למשבר האקלים רק מחזקות את הצורך בנציבות הדורות הבאים ואת תפקידה להבטיח שאינטרסים צרים לא ישתלטו על תהליכי קבלת ההחלטות.