9 "פרסי האוסקר הסביבתי" ל-2012 יוענקו השבוע בפעם התשיעית ברציפות. "הגלובוס השחור" יוענק לרפורמה בתכנון שמקדם ראש הממשלה נתניהו. מנכ"ל 'חיים וסביבה': "זוכי אותות הגלובוס הירוק הם התקווה שלנו במאבקנו מול הכוחות הרואים במשאבי הטבע רכוש פרטי"

כלים

ביום א', ה-22.4, יום כדור הארץ הבינלאומי, יוענקו אותות "הגלובוס הירוק" למצטיינים בפעילות למען הסביבה. אותות הגלובוס הירוק, "פרס האוסקר" הסביבתי של ישראל, מוענקים על-ידי ארגוני הסביבה על מצוינות בפעילות למען הסביבה בממשל, במגזר העסקי ובחברה האזרחית. טקס הענקת אותות הגלובוס הירוק מתקיים זו השנה התשיעית ברציפות, בהובלת חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בו חברים כ- 130 ארגונים מכל רחבי הארץ.

הזוכים ב"גלובוס הירוק" הם אנשים שהובילו תהליכים של שינוי למען הסביבה בפעילות ציבורית, עסקית או התנדבותית. בין התחומים המצוינים השנה גם פעילות סביבתית במישור המוניציפלי, במערכת החינוך ובשירות המדינה. בטקס יוכרז גם אות "הגלובוס השחור" – ציון גנאי לגורם שפגע באופן מיוחד בסביבה.

אותות הגלובוס הירוק יוענקו ביום א', ה-22.4, בטקס חגיגי שיתקיים ברחבת מוזיאון תל-אביב במסגרת אירועי "יום כדור הארץ", במעמד השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, ראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי, וראשי השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת.

הזוכים ב"גלובוס הירוק" לשנת 2012 הם:

הגלובוס הירוק: איגוד ערים לאיכות הסביבה אגן בית נטופה

קיימות מקומית: פרויקט האופניים של עיריית תל-אביב-יפו

פעיל סביבתי: אביחי שלי – תחבורה ציבורית ישירה למערב הנגב

המגזר העסקי: חברת תרמוקיר – אבירי הבניה הירוקה

ארגון מקומי: שומרי החופים – מגינים על החופים הפתוחים

חינוך סביבתי: בתי הספר "אלזהראא" בכפר קאסם ובקלנסווה

אישיות ציבורית: ח"כ ד"ר דב חנין

מזון מקיים: הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

מפעל חיים סביבתי: ד"ר מרטין וייל (מנהל קרן ברכה, על תרומתו להפיכת חיריה לפארק אריאל שרון)

הגלובוס השחור: הרפורמה בחוק התכנון והבנייה – אנטי צדק חברתי

הגלובוס הירוק

איגוד ערים לאיכות הסביבה אגן בית נטופה (המרכז הסביבתי בסחנין)

איגוד הערים משרת ששה יישובים המונים כ-75 אלף נפשות: כאוכב, סח'נין, עראבה, דיר חנא, עילבון ובועינה-נג'ידאת. האיגוד פועל לקדם חברה מקיימת שדואגת לסביבה ופועלת לשמירה על זכויותיהם של הדורות הבאים, בהתבסס על ערכים של התרבות והמורשת הערבית,

האיגוד הקים מרכז אזורי להדגמת טכנולוגיות סביבתיות ושימור אנרגיה ליד המזבלה ובריכות טיהור השפכים של סח'נין, במטרה להפוך את המקום ממפגע סביבתי לקריית חינוך ומחקר, חממה ליזמות חברתית סביבתית ושיתופי פעולה אזוריים. הבניין הירוק במרכז מהווה מוקד ללימוד וחיקוי בארץ ובעולם. בימים אלו מקדם המרכז, יחד עם קרן אילן רמון, תכנית להקמת מרכז מדעים, סביבה וחלל אזורי רב תרבותי בסח'נין, שיהווה מוקד לפעילות משותפת תומכת סביבה, חברה וכלכלה בלב הגליל.

ירוק בעיר - פרויקט האופניים של עיריית תל-אביב-יפו

פרויקט האופניים הוא הצלחה מובהקת בתחום התחבורה בישראל, ואפילו בסטנדרטים בינלאומיים: מעל 12% מהנסיעות היום-יומיות במרכז העיר נעשות כיום באופניים, ומעל 16,000 מנויים שנתיים כבר נרשמו לפרויקט השכרת האופניים העירוני - "תל אופן".

במסגרת הפרויקט, פזורים 1,500 זוגות אופניים להשכרה ב-150 תחנות ברחבי העיר, בפחות משקל ליום למנויים השנתיים. הפרויקט מסייע להקטנת עומסי התנועה, להפחתת זיהום האוויר ופליטות גזי החממה, ותורם לשיפור בריאות הציבור. העיריה מתכננת סלילת כ-150 ק"מ שבילי אופניים, שיצטרפו לכ-100 ק"מ של שבילים כיום.

קידום תחבורת אופניים בעיר שהיא מרכז העסקים והתרבות של מדינה המכורה לרכב הפרטי, ושאליה נכנסים מידי יום כמיליון מכוניות, הוא אתגר לא פשוט שמצריך חשיבה מערכתית, לאורך זמן, השקעת תקציבים, נבחרי ציבור בעלי חזון ונחישות, ושיתוף פעולה הדוק עם ארגון סביבתי "ישראל בשביל אופניים".

ארגונים מקומיים - שומרי החופים

בשנים האחרונות יצאו מתוך מגירות התכנון תכניות בנייה ישנות, והחל קידום מספר רב של פרויקטים כלכליים על חופי ישראל. המדובר בתכניות הרסניות, שיגרמו לסגירת החופים בפני הציבור לבכיה לדורות, שמאחוריהם עומדים כוחות מהחזקים במשק.

קבוצות תושבים וארגונים מקומיים פתחו בשנה האחרונה במאבקים ציבוריים, אליהם הצטרפו ארגוני הסביבה הארציים והרשויות המקומיות, נגד פיתוח הרסני בחופים בצפון הארץ. בנחשולים, הבונים, חוף דור, בצת ועוד. בחודשי הקיץ התנהל המאבק כחלק מהמחאה החברתית בכותרת "ח' זה חוף".

הקבוצות השונות חברו לאחרונה יחד והקימו את "הפורום להגנה על החופים", לקידום חקיקה להגנה על חופי המדינה מפני יוזמות נדל"ן, וחוק שיחייב תכניות ישנות בבחינה מחודשת לפני אישורן. שומרי החופים קובעים, כי חופי הים הם אוצר לאומי ולא משאב המיועד לסיפוק יוזמות עסקיות ועוד כמה "יחידות נופש". צדק חברתי וסביבתי מחייבים שמירת אוצר זה פתוח לכולם.

פעיל מתנדב - אביחי שלי – תחבורה ציבורית למערב הנגב

אביחי שלי נולד וגדל בנתיבות. לצד התמודדות ארוכה עם מוגבלויות פיזיות, הוא הצטיין במגוון רחב של תחומים ובהם זכיה בחידון התנ"ך העולמי, התנדבות לשירות מלא בצה"ל, סיום בהצטיינות יתרה לימודי מנהל עסקים ותואר שני במשפטים, ובהמשך היה לעיוור הראשון שסיים את המבחנים לקבלת רישיון לייעץ ולנהל תיקי השקעות.

כתושב הנגב שעובד בתל-אביב סבל אביחי מהיעדרו של קו אוטובוס ישיר לתל אביב, ולכן החליט לסמן בחייו עוד מטרה, והיא פתיחת קו ישיר ראשון מסוגו המחבר בין אופקים, נתיבות ושדרות למרכז הארץ, שיקל על חייהם של 100 אלף תושבים במערב הנגב וסטודנטים במכללת ספיר.

יחד עם פעילי "מגמה ירוקה" במכללה הוביל אביחי מאבק לקידום התחבורה הציבורית באזור, שהסתיים כשמנכ"ל משרד התחבורה עצמו התקשר לאביחי והודיע לו על פתיחתו של הקו החדש. המאבק של אביחי והתושבים למען תחבורה ציבורית הוכיח כי "צדק סביבתי הוא צדק חברתי".

המגזר העסקי - חברת תרמוקיר

חברת תרמוקיר מפתחת ומייצרת מוצרי איכות לבנייה בטכנולוגיה מתקדמת. תרמוקיר מקדמת זה מספר שנים את נושא הקיימות בתחומה והרוב המכריע של מוצריה נושאים את התו הירוק של מכון התקנים. החברה עומדת בכל שבעת התקנים החשובים הנדרשים כדי לקבל את "תו היהלום" של מכון התקנים הישראלי. המפעל ממוקם בקיבוץ חורשים, בו מתגוררים גם המנכ"ל ומשפחתו, ומוכיח כי תעשיה יכולה לפעול בצמידות למגורים, אם היא שומרת בקפדנות על הסביבה.

אלי כהן, מנכ"ל החברה בעשר השנים האחרונות, מוביל את הטמעת עקרונות הקיימות בחברת תרמוקיר ומחוץ לה. כהן הציב את הקיימות כאחד הנדבכים העיקריים באסטרטגיה של תרמוקיר, ופועל להטמיע אותה בכל התהליכים הארגוניים, התפעוליים והשיווקיים של החברה. כהן משמש כיו"ר הועדה המקצועית למוצרים ירוקים במכון התקנים, יו"ר המטה לבניה ירוקה בהתאחדות התעשיינים וחבר הנהלה של המועצה הישראלית לבניה ירוקה.

חינוך סביבתי - בתי הספר "אלזהראא" בכפר קאסם ובקלנסווה

פרויקט החינוך הסביבתי בבתי הספר היסודיים "אלזהראא" ("פרח" בעברית) בקלנסווה ובכפר קאסם הוא מיזם פורץ-דרך ביכולתו להביא לשינוי בגישת התלמידים לסביבה, וביצירת מעורבות קהילתית רב-דורית בתחום הקיימות המקומית.

המשולש הדרומי מאופיין בריכוז גבוה של מפגעים סביבתיים כאתרי פסולת פיראטיים, אזורי תעשייה לא מאושרים וללא תשתיות סביבתיות מתאימות, וריכוז תשתיות ארציות בשטחים הפתוחים ובהן קווי מתח גבוה, המוביל הארצי וכביש 6. בצד אלה קיימת מודעות סביבתית נמוכה, ורשויות מקומיות הטרודות בעיקר בהישרדות כלכלית.

הפרויקט הוא ציר מרכזי בתכנית הלימודים הבית ספרית ועוגן משמעותי בפעילות הקהילתית המקדם שימוש מושכל במשאבים טבעיים, טיפוח סביבת חיים אסתטית וירוקה, ובסיס ליוזמות אזוריות משותפות עם ישובים יהודיים. את הפרויקט מובילים מנהלי בתי הספר הגב' מאג'דה נאטור ומר צפוואת טהא, המשלבים בין מאפיינים מקומיים לבין תכניות לימוד במגוון תחומים, ובהן: גינון אקולוגי, מיחזור מי גשמים, מיחזור נייר, חקלאות ומלאכות מסורתיות, הקמת סוכה מטאורולוגית ואיסוף נתוני זיהום אוויר, צפרות, מרכז דבורים, השבת צמחי בר ועוד.

אישיות ציבורית - ח"כ ד"ר דב חנין

ד"ר דב חנין – משפטן ופעיל איכות סביבה ולמען שוויון חברתי-כלכלי. חנין כיהן בעבר כיו"ר הועד המנהל של חיים וסביבה. לכנסת נבחר בשנת 2006 מטעם רשימת חד"ש.

מאז בחירתו, מוביל חנין את העשייה הסביבתית בכנסת. הוא העביר 35 חוקים, וקידם עשרות הצעות חוק נוספות. בין החוקים הסביבתיים החשובים שיזם והעביר, המהווים מהפיכה של ממש: "המזהם משלם", אכיפה סביבתית, הגנה על חופי אילת והכינרת, איסור נהיגה בחופים, התייעלות אנרגטית במבני ציבור ועוד. חנין הוכתר ב-2010 כח"כ הירוק ביותר ע"י אדם טבע ודין, והשנה זכה בתואר חבר הכנסת המצטיין מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, והוכתר כח"כ החברתי מטעם "המשמר החברתי".

דב חנין מכהן (יחד עם ח"כ ניצן הורוביץ) כיו"ר-עמית של השדולה הסביבתית-חברתית, מהגדולות והפעילות בשדולות הכנסת, העובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ארגוני הסביבה. חנין הקים את הועדה לסביבה ובריאות, העוקבת מקרוב אחר מאבקים סביבתיים ומקיימת סיורי שטח רבים. בנוסף, חנין הוא מהעומדים בראש המאבק הפרלמנטרי בחוק התכנון והבנייה החדש ("הרפורמה בתכנון").

מזון מקיים - הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

הארגון לחקלאות אורגנית מוביל תהליך של ייצור מזון באופן המשמר ומקיים את הטבע והסביבה, באמצעות הפחתת שימוש ברעלים, אי שימוש בדשנים כימיים, שמירת האיזון הביולוגי, חסכון במים ושמירה על משאבי הטבע גם לדורות הבאים. הארגון מונה כ-550 מגדלים, מסמר בדרום ועד דן בצפון. סמל הארגון "טוב השדה", מציין שיצרן המזון מלווה ע"י מדריך אורגני לאורך כל תהליך הייצור, ומשמש "תו איכות" לתוצרת אורגנית.

במהלך 30 שנות פעילותו הצליח הארגון, בעקשנות ולמרות התנגדות מצד מקבלי החלטות ובעלי אינטרס, להוביל להתפתחותה של החקלאות האורגנית בארץ. הארגון יזם והוביל את חקיקת החוק להסדרת תוצרת אורגנית. בשנה האחרונה הושגה הסכמה ממשרד החקלאות לשינוי חקיקה בתחום ריסוסים כימיים סביב אזורי מגורים, כדי ליצור "חגורות בריאות" סביב אזורי מגורים שתורמות לאיכות החיים.

הייצור האורגני הינו מכוון ייצוא, דבר שהוביל להיצע נמוך של תוצרת אורגנית לשוק המקומי, ומחירים גבוהים לצרכנים. כדי להפוך את המזון האורגני לאלטרנטיבה הוגנת, קידם הארגון הקמת עשרות "גני ירק" של חקלאים, המוכרים תוצרת אורגנית מפוקחת, פרי גנם, לתושבי האזור בו הם חיים, במחירים הוגנים וללא פערי תיווך. באופן כזה מתאפשרת פרנסה הוגנת למגדלים, מחיר הוגן לצרכן וצמצום השינוע והפגיעה בסביבה.

מפעל חיים סביבתי - ד"ר מרטין וייל

ד"ר מרטין וייל התמנה למנכ"ל "קרן ברכה" בישראל עם פרישתו מתפקיד המנכ"ל והאוצר הראשי במוזיאון ישראל בשנת 1996. בתפקידו זה ניתב את פעילותה של הקרן בישראל לנושאים של שמירה על הסביבה, ולתמיכה בפעילותם של ארגוני הסביבה לאקטיביזם אזרחי, שינויי חקיקה וקידום מדיניות סביבתית. בין הנושאים המרכזיים היו "חוק החופים", פתיחת חופי הכנרת לציבור, קידום מדיניות סביבתית למשק המים בישראל, עידוד מדיניות תחבורה בת קיימא ועוד.

בשלהי שנות ה-90' הגה מרטין וייל תכנית לשיקום "הר הזבל" בחיריה, שהיווה מפגע סביבתי ובטיחותי בלב גוש דן. במו-ידיו יזם, דחף והוביל רעיונות ויוזמות יצירתיים להטמעת הרעיון, ובהמשך לגיוס תמיכה ציבורית ופוליטית ואף מקורות מימון, כדי להפוך את המפגע – למשאב. החל מתערוכת "חיריה במוזיאון" שהביאה את הר הזבל למוזיאון ת"א, ועד ביקורו של ראש הממשלה אריאל שרון על ההר – וייל ניצח על כל שלבי התהליך במשך השנים. הוא הוביל, בסיוע ארגוני הסביבה, מאבק ציבורי עיקש – ומוצלח – נגד הניסיון לייעד חלק מהפארק לפיתוח נדל"ני.

החזון והיוזמה של מרטין וייל הופכים בשנים האחרונות למציאות עם הקמת חברה ממשלתית מיוחדת לניהול הפארק והשקעה של עשרות מיליוני שקלים מצד המדינה. כל אלה גורמים לחזון לקרום עור וגידים ולהפוך למציאות ההולכת ומתגשמת מול עינינו.

גלובוס שחור - הרפורמה בחוק התכנון והבנייה – אנטי צדק חברתי

חוק התכנון והבנייה החדש הוא חוק הרסני ביותר אותו מנסה ראש הממשלה לקדם מזה שנתיים, בתואנה של ייעול המערכת, ותוך שימוש בפופוליזם זול של "סגירת מרפסת" יחד עם הבטחה ריקה מתוכן "להוזלת מחירי הדיור".

אין ספק כי יש מקום לייעול במערכת התכנון, אך הרפורמה המוצעת תיטיב בעיקר עם החזקים במדינה ותגביר את הפוליטיזציה במערכת התכנון. מדובר בחוק אנטי חברתי ואנטי סביבתי, שיפגע גם בעקרונות בסיסיים של השתתפות הציבור בקביעת עתידו. החוק מרסק את ההירארכיה הקיימת של מערכת התכנון, מפר את ההליכים שהגנו עד היום על הציבור ועל הסביבה על ידי איזונים ובלמים עדינים, ופותח פתח לכוחות של בעלי הון ובעלי כוח להשפיע על חיי כל אחד ואחת מאיתנו.

נתניהו התעלם לחלוטין מביקורת שהגיעה אליו מכל קצוות הקשת במשק הישראלי: ארגונים חברתיים וסביבתיים, קבלנים ואנשי תכנון ובנייה במגזר הפרטי, וראשי השלטון המקומי. ארגוני הסביבה והחברה האזרחית משתפים פעולה במסגרת "המטה לתכנון אחראי", ופועלים במגוון דרכים נגד הרפורמה ההרסנית בחוק התכנון והבנייה. מידע נוסף ניתן למצוא באתר המטה www.antisocial.co.il .

טקס הגלובוס הירוק מתקיים השנה על רקע המחאה החברתית בישראל ובעולם כולו: התקוממויות פוליטיות, משברים כלכליים, אסונות טבע גדולים ומחאות חסרות תקדים של מיליוני בני אדם ברחבי העולם, שמרגישים שמשהו אינו כשורה במערכת הנוכחית שאמורה לשרת אותם, פוליטית, כלכלית, וחברתית, ותובעים לתקנה.

בארגון חיים וסביבה מוצאים קשר בין התקוממות ההמונים נגד אי השוויון הכלכלי, לבין חוסר השוויון בחלוקת המרחב הציבורי ומשאבי הטבע והשימוש הבלתי מקיים שלהם עבורנו ולדורות הבאים.

לדברי נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה: "במחאה החברתית של הקיץ הציבור הישראלי הפגין את כוחו ואת חוסר שביעות הרצון שלו מדרך ניהול המערכת. עכשיו הזמן לדרוש ממקבלי ההחלטות להציב את נושא הסביבה ובריאות הציבור במקום הגבוה ביותר בסדרי העדיפויות שלהם. זוכי הגלובוס הירוק השנה הם התקווה שלנו במאבקנו בכוחות הרואים במשאבי הטבע סחורה ותו לא".

ירושלמי הוסיף וציין, כי "סדר יום ציבורי סביבתי הוא כיום צורך הכרחי ולא מותרות, כפי שהיה נהוג לחשוב בעבר. התעלמות משיקולים סביבתיים משפיעה כמעט על כל היבטי החיים שלנו, מבריאות ועד תחבורה ציבורית, מקורת גג ועד הבילוי על חוף הים. זו בדיוק הסיבה שפעם בשנה אנו מוקירים את אותם אישים וגופים המצטיינים בהגנה על האינטרס הציבורי ועל משאבי הטבע השייכים לכולנו". יותר ויותר מאבקים סביבתיים, שמנהלים תושבים וארגוני סביבה מקומיים וארציים, מסתיימים כיום בהצלחה, מלאה או חלקית. חוף בצת בצפון ניצל מבניה הודות להתערבות השר להגנת הסביבה ומנהל מקרקעי ישראל; בחוף הבונים הסכימה המועצה האזורית לצמצם את הבניה; מחזור והפרדת פסולת מוטמעים בעשרות יישובים ברחבי הארץ; וחברות גדולות מתחרות ביניהן מי מתייעלת יותר בשימוש באנרגיה, מים ונייר (ובדרך חוסכות מיליונים בסעיפי ההוצאות שלהן).

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS