ישראל היא, כידוע, ''מדינה יהודית ודמוקרטית''. זוהי הגדרתה הרשמית. ובכן... אשר ל''יהודית'', זהו סוג חדש של יהדות, מין מוטציה. במשך אלפיים שנה, היהודים היו ידועים בעולם כבני-אדם נבונים, פיקחים, שוחרי-שלום, אנושיים, מתקדמים, ליברליים, אפילו סוציאליסטים.

קרא עוד...

בכל רשימה של עשר הנשים החשובות בישראל, אילנה דיין תתפוס מקום מכובד. דיין, קרובה-רחוקה של משה דיין, היא בעלת אחת התוכניות המוערכות ביותר בטלוויזיה. בעוד שהטלוויזיה שוקעת לאיטה בביצה של תוכניות "ריאליטי" אוויליות, תוכניתה "עובדה" בולטת כעיתונאות חוקרת ואחראית, מהסוג שעוצב בשעתו על-ידי השבועון "העולם הזה". בדרך כלל נתפסת דיין כ"שמאלית" מתונה – אולי מפני שביקורת בלתי-נרתעת על הממסד מזוהה בעולם עם השמאל. עכשיו היא מואשמת כנותנת שרות לימין הקיצוני, הכמעט-פשיסטי. מזעזע

קרא עוד...

שלום לכל מי שטורח לקרוא את מה שאני כותב כאן. לי קוראים אשר. נעים מאד. בתחנה קוראים לי "אשר דוגרי". למה אני, מה שנקרא, בנ'אדם שחושב ישר ומדבר דוגרי. בלי לסנן. מהלב. אני לא איזה גנרל או פוליטיקאי משופשף, אני בן אדם פשוט. נהג מונית סך הכל. עובד קשה להביא פרנסה הביתה. אבל בתור נהג מונית, תדעו לכם, אני רואה ושומע הרבה אנשים, ואפשר להגיד שאני מכיר טוב מאד, ומרגיש טוב מאד, את איך שהעם חושב ומרגיש. אפשר אפילו לקרוא לי "מדד הרגשות של העם"...

קרא עוד...

היום אסור לבקר את צה"ל, מחר יהיה אסור להתלונן על יוקר המחייה - גילוי דעת של האגודה לזכויות האזרח: היום מוקעים כאויבים ארגוני זכויות אדם, מי שמביע ביקורת על פעולות צה"ל או מי שמשתתף בכנס שבו מושמעת ביקורת שכזאת. ומה מחר? יהיה אסור להתלונן על מחירי המזון המופקעים או על הצפיפות באוטובוסים? כל מי שיעביר ביקורת כלשהי על הממשלה יהיה בוגד. כולנו נהיה בוגדים

קרא עוד...

עמיר פרץ בועידת השלום של הארץ

בכל פעם שעמדתי בפני החלטות קשות חזרתי אל אחת מתחנות חיי - כדי לקבל את ההשראה הנכונה ואת הפרופורציות הנכונות, לעיתים חזרתי אל ילדותי המחשלת בשדרות, לעיתים אל שירותי בצה"ל כקצין צעיר שנפצע  ובילה שנתיים מחייו בבית החולים והפעם אני חוזר אל רגע, המוכר לכולם. ב-17.1.78  עמדתי לצד בחירת ליבי, אחלמה, מתחת לחופת מצנח והנה הגיע הרגע בו הבטתי אל הכוס המונחת לרגלי ואמרתי בקול צלול ונרגש "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" ומחשבותיי הפליגו לירושלים במלוא תפארתה והמשכתי "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".

קרא עוד...

אחמד, 19, מחנה הפליטים שועפאת. חילוני, שותה בירות עם חברים, סיים בית ספר בשנה שעברה, ציונים בינוניים. מאז לא עושה כלום, 25% אבטלה. אין איפה ללמוד לימודים גבוהים. בן שישי למשפחה עם שמונה ילדים, גרים בדירת 3 חדרים מפח, ברחוב זורם ביוב. החבר הכי טוב שלו, עלי, הצטרף לתא של החמאס במחנה. אחמד לא הלך, הוא אוהב לשתות בירות, אולי הוא גם לא לגמרי סגור על זה שהוא סטרייט. בכל מקרה החמאס והדת לא באים לו טוב

קרא עוד...