על פי דארווין, לא החזקים ביותר שורדים, אלא המתאימים את עצמם באופן המיטבי לסביבה המשתנה. על פי אמת מידה זו, הציונות היום, ועמה מדינת ישראל כפי שאנו מכירים אותה עשויות להיות בדרכן להכחדה. אם כך אף אחד לא צריך להיות מופתע שיותר ויותר יהודים בישראל לא מאמינים בתורת האבולוציה…
ציונים אנטישמיים - מה שבאמת ריגש אותי היה מחזה מחיאות-הכפיים. הם ישבו ליד השולחן העגול, נציגי העולם כולו, ומחאו כפיים למעשה-ידיהם, ההחלטה שהם זה עתה קיבלו פה אחד. במועצת-הביטחון של האו"ם, כמו בכנסת, אין מחיאות-כפיים ואין גילויים ספונטניים אחרים. ובכל זאת הם מחאו כפיים כמו ילדים שקיבלו את מתנות חג-המולד שלהם. זה היה באמת יום לפני חג-המולד, היום הראשון של חנוכה. חפיפה נדירה כזאת מתרחשת רק פעם בעשרות שנים. כידוע, הנוצרים משתמשים בלוח השמש, והיהודים משתמשים בלוח הירח המותאם. השגרירים היו מאושרים. זה עתה הם השיגו דבר שנמנע מהם במשך שנים רבות: גינוי ההפרה הבוטה של החוק הבינלאומי על-ידי ממשלת ישראל.
לא רק בפנים שלי, אלא בפנים של לפחות מחצית האוכלוסייה של ישראל. זה נשמע כמו בדיחה רעה. אבל זו המציאות. נוצר כאן תקדים שלא ידוע כמוהו בתולדות הדיפלומטיה.
אחד הדברים המיוחדים שניתן לציין לאחרונה קורים בתחום הרכב. הסיבה היא ככל הנראה מספר המכוניות שהולך ותופח בלי הפסקה כאשר כל משפחה ממוצעת מחזיקה יותר מרכב אחד. בתוך כל זה ניתן לציין גם שינויים אחרים לגמרי שקורים בענף, כמו למשל השינוי שעבר איש המכוניות אביחי שמחי
הנשיא טראמפ. אני עדיין בהלם. אך מוטב שאתרגל לזה. זו איננה עוד אחת ממערכות-הבחירות בארצות-הברית. חוויתי בחיי רבות כאלה. לאחדות היו תוצאות שמצאו חן בעיני, לאחדות לא. אבל מערכה זו שונה לחלוטין. זוהי רעידת-אדמה, המשנה את פני כדור-הארץ. איך זה קרה? ומדוע היו התוצאות כל-כך בלתי-צפויות?
מה יעשה דונלד טראמפ אם יפסיד בבחירות בעוד שבוע וחצי, כפי שמנבאים כמעט כל הסקרים? הוא כבר הודיע: הוא יכיר בתוצאות – אבל רק אם ינצח. זה נשמע כמו בדיחה. אבל זה רחוק מאוד מלהיות בדיחה. טראמפ הכריז כבר שהבחירות מזויפות, שהמתים מצביעים (וכל המתים תומכים בהילרי קלינטון), שוועדות-הקלפי משוחדות ושמכונות-ההצבעה מזייפות. לא, זאת לא בדיחה. לגמרי לא. זאת לא בדיחה, מפני שטראמפ מייצג עשרות מיליוני אמריקאים, בני השכבות הנמוכות של הציבור הלבן, שהאליטה הלבנה קוראת להםWHITE TRASH - "אשפה לבנה". בלשון יותר מנומסת קוראים להם "אנשי הצווארון הכחול". כלומר: פועלים פשוטים, בניגוד לאנשי "הצווארון הלבן", שהם אנשי המשרדים. אם עשרות המיליונים של בעלי הצווארון הכחול יסרבו להכיר בתוצאות הבחירות, הדמוקרטיה האמריקאית תהיה בצרות. ארצות-הברית עלולה להפוך ל"רפובליקת בננות", כדוגמת אחדות משכנותיה מדרום, מגדלות הבננות, שמעולם לא הכירו דמוקרטיה יציבה
