הירידה בתרומות, המלחמה, השעיית העברת ההכנסות, וההגבלות השוטפות של ממשלת ישראל – לכל אלה הייתה השפעה חריפה על הכלכלה הפלסטינית. דו"ח הבנק העולמי לוועדת הקישור אד-הוק לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית, מסגרת המאגדת מדינות וגופים בינלאומיים התורמים לרשות הפלסטינית, בדק את המגמות הכלכליות הנוכחיות בכלכלה הפלסטינית וממליץ על צעדים ורפורמות לעצירת המשך ההידרדרות.
"המשך המציאות הנפיצה הנוכחית מגביר את החרדה והאי-וודאות ומעיב על יכולתם של הפלסטינים לדמיין עתיד טוב יותר. צעדי פיתוח כלכלי יוכלו לסייע לבניית ביטחון לקראת אופק מדיני הדרוש באופן נואש לשני הצדדים. ", אומר סטין יורגנסן, האחראי על הגדה המערבית ורצועת עזה בבנק העולמי.
הדו"ח מדגיש את הקיפאון בשיקום עזה. התמ"ג הריאלי לנפש הצטמצם מאז 2013 בשל הכלכלה החלשה בשטחים הפלסטינים. שיעור האבטלה ממשיך להיות גבוה, במיוחד בקרב צעירי עזה, שם הוא עולה על 60 אחוזים, ו-25 אחוזים מהפלסטינים חיים כיום בעוני. תורמים בוועידת קהיר הבטיחו 3.5 מיליארד דולר אבל בפועל הועברו רק 35 אחוזים מהסכום, הגורם לגירעון של 881 מיליון דולר לעומת הסכום שהיה צריך להיות מועבר עד היום.
היקף הסחורות היוצאות מרצועת עזה כיום עומד על 6% מהיקף הסחורות שיצאו מעזה לפני המצור. בנוסף, רק 1.6 מיליון טונות של חומרי בניין, 6.7% מהכמות הדרושה, נכנסו לעזה מאז המלחמה בקיץ 2014. לפי הדו"ח יידרשו עשרות שנים להתמודד עם צרכי השיקום והבנייה מחדש בעזה אם יימשכו ההגבלות הביטחוניות על ייבוא חומרי בניין ויימשך הקצב האיטי של העברת תרומות מובטחות.
הדו"ח, שיוצג בניו יורק השבוע, מדגים גם את הפוטנציאל של הכלכלה הפלסטינית במידה שייושמו הסכמים קיימים ויוסרו הגבלות. הצהרות מצד גורמים ישראלים בתקופה האחרונה על החשיבות בהתקדמות כלכלית פלסטינית מהוות איתות חיובי. הדו"ח מפרט פעולות קונקרטיות באמצעותן ישראל יכולה להפגין את נכונותה לסייע לשיפור הכלכלה הפלסטינית, לרבות: לאפשר לרשות הפלסטינית גישה לאזורי C ולשוקים חיצוניים, העברה במועדים קבועים מראש של תשלומי המיסים שישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית, והקלה על תנועת סחורות לתוך רצועת עזה וממנה.
על פי הדו"ח, הרשות הפלסטינית מסוגלת להתמודד עם האתגרים הפיסקליים בתחומי שליטתה. צמצום נטל המשכורות של עובדי הרשות הפלסטינית, שלפי הדו"ח יכול לחסוך עד 5 אחוזים מהתמ"ג, נמצא בעדיפות עליונה. בנוסף, על הרש"פ להשקיע מאמצים גדולים יותר בשיפור גביית המיסים וקידום רפורמות בתחומי הבריאות והחשמל. "הטיפול בחוסר היעילות בהוצאות על בריאות הציבור, למשל, עשוי להביא לחיסכון בעלויות שניתן לנצלו להקטנת הגירעון או להשקעה באיכות שירותי בריאות הציבור", מסביר יורגנסן.
לפי הדו"ח אסור שהיעדר אופק מדיני יוביל את הצדדים לשאננות, במיוחד מאחר וגם כעת ניתן לבצע פעולות בתחום הפיתוח הכלכלי, שיסייעו בעתיד להגיע להסדר מדיני.
