אני חי את עולם תעשיות הגז-והנפט הישראלי והבינ"ל כבר עשרות שנים. היתה לי הזכות להיות ממייסדי תעשיית הגז הישראלית, עוד בימים שהיה מדובר על חלום של מתי מעט, של משוגעים לדבר. מימי תגלית ים תטיס, דרך תגליות תמר ולוויתן ועד ימינו אנו. ראיתי את תעשיית הגז הישראלית ברגעים השמחים ביותר ובנקודות השפל שלה, אבל לעולם לא הרגשתי ניתוק כה עמוק בין כל מה שאני מכיר ויודע על התעשייה, לבין הבדיות שמפיצים בשיח הציבורי. השיח הציבורי על עתיד תעשיית הגז קריטי וחיוני לכל חברה פתוחה ודמוקרטית, אבל אני חייב להודות שמבחינתי, ולצערי, חלק נכבד ממנו כבר עבר מזמן למחוזות הפנטזיה והדימיון. היום אנו, כולנו, כל סקטור האנרגיה, נמצא תחת מתקפה חסרת תקדים בהיקפה וחסרת כל ביסוס מקצועי, המשלבת את השילוש הלא קדוש של – פוליטיקה, כסף ממקורות עלומים, ואנשים שהמציאו סטארט-אפ לאגו טריפ הפרטי שלהם. אל תטעו – זה לא ספונטני, וזה גם לא זול יש יד מכוונת ויש יד משלמת.
במסגרת המתקפה על עתידה הכלכלי של מדינת ישראל מנסים להאכיל את הציבור "במגש של שקרים" עמוס ומתובל בתאוריות קונספירציה וסיסמאות מסיחות, אומרים "שוד מאורגן", "קפיטליזם חזירי", "שחיתות ציבורית".
אני רוצה לקחת כמה מהשקרים שעל המגש הזה ולפוגג אותם אחד לאחד -
1. טוענים ששווי ההכנסות המדינה מגיע לכל היותר ל-15% - שקר!
עובדות – חלקה של המדינה מההכנסות (לא ברווחים) הוא ל– 60%. גם ל-40 % הנותרים הציבור שותפים כולכם דרך בעלי ההשקעות. זו התוצאה של חוק ששינסקי.
2. טוענים שזו אשליה שצריך להוציא את הגז מהאדמה – שקר וכזב!
עובדות – כבר בשנת 2014 חווה המשק הישראלי מחסור בגז בשעות שיאי הביקוש, השנה המצב החמיר וזה עוד טרם חיבור 2000 המפעלים המשוועים לגז. כיום כל אספקת הגז לישראל תלויה במאגר אחד, בצינור אחד, ובפלטפורמה אחת. יתירות אפס אסטרטגית למדינת ישראל, והכנסות המדינה גם הן אפס. על פי המתווה אנחנו מחוייבים לפתח את ליוויתן בזמן קצר ולהרחיב את פעילות תמר.
3. טוענים שתגלית תמר הוגשה לנו על מגש של כסף/זהב –
עובדות – קידוח תמר שגילה את האגן הלבנתיני בו מצויות כל התגליות. הסיכון היה כה גדול ש-BG שפיתחה את הפרויקט חיפשה בכל העולם שותפים ולא מצאה ופרשה מהפרויקט בחינם, שותפים ישראלים אחרים לא רצו לקחת על עצמם את הסיכון ורק אנחנו נובל ישראמקו ודור לקחנו סיכון כנגד כל הסיכויים וקדחנו בעלות של 140 מיליון דולר את הקידוח שפתח למדינת ישראל אופק חדש.
4. טוענים שהמדינה לקחה אוצר וחילקה אותו בחינם – עוד בדיה!
עובדות – שיטת הזיכיונות בישראל, כפי שמקובל גם במקומות אחרים בעולם, מבוססת על התחייבות הזכיין לתוכנית עבודה בסיכון מלא שלו, אשר אם לא עומד בה הוא מאבד את הזיכיון. מלבד 140 מיליון הדולר שציינתי, השקענו עד היום למעלה מ4 מיליארד דולר נוספים שעל כל ההכנסות תקבל המדינה 60% לכיסה.
5. מחיר הגז בישראל כפול ממחיר בעולם – שקר במצח נחושה.!
עובדות – מחיר הגז בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD , נמוך מבלגיה, הולנד, אנגליה, איטליה, צרפת, פורטוגל, ספרד, טורקיה.
די לשקרים! די להסתה!
הרוב השפוי לא רוצה לקבור את הגז באדמה, הרוב השפוי לא רוצה לפעול נגד היזמים והמגזר העסקי בישראל, הרוב השפוי רוצה לתפוס את ההזדמנות ההיסטורית ולהוביל את משק הגז קדימה. מתווה הגז הזה אושר בממשלת ישראל ברוב של 17 נגד 1, והגיע להכרעה דמוקרטית בכנסת ישראל – זו הדמוקרטיה הישראלית במיטבה שאמרה כן למתווה ולפיתוח ולקידום משק הגז בישראל.
למזלנו, הציבור הישראלי אינטליגנטי מספיק כדי לזהות שמדובר במחאה פוליטית, שמובלת על ידי גורמים בשוליים של המערכת הפוליטית הישראלית ובמימון קרנות זרות. הציבור הישראלי מבין, שתגליות הגז הן מנוע הצמיחה העתידי של מדינת ישראל ושההכנסות מהגז יגיעו לחינוך, לבריאות ולרווחה.
עם אישור המתווה, תיווצר גם התשתית לתחרות במשק הגז הישראלי. בנוסף למכירת מאגרי כריש-תנין, וחלקן של החברות דלק קידוחים ואבנר במאגר תמר, אני מאמין שלישראל יגיעו גם שחקנים שירצו לממש את הפוטנציאל האדיר לתגליות נוספות לחופי ישראל. לאחר שתובטח יציבות רגולטורית, שחקנים חדשים יבינו שמדינת ישראל שוב 'פתוחה לעסקים', והם יגיעו לכאן כדי לממש את מלוא פוטנציאל הגז והנפט שיש באזורנו.
עתידה של תעשיית הגז הישראלית תלוי רק בנו. אם נדע לקבל במהירות את ההחלטות הנכונות, אז נוכל לצאת לדרך חדשה, למשוך לכאן חברות חדשות ולהבטיח את הביטחון האנרגטי והכלכלי של כולנו.
