בעלי בניין מסחרי בחולון, המשכירים את היחידות המסחריות שבנכס לשוכרים שונים, הגישו עתירה נגד עיריית חולון על כך שזו העבירה את החיוב בארנונה מהשוכרים לעותרים, כבעלי הנכס. עיריית חולון טענה, כי משהתקבלה הודעה בכתב מהשוכרים על עזיבת המקום, היא היתה מחוייבת להעביר את הארנונה על שם הבעלים ולפעול לגביית החוב. העותרים דרשו מבית המשפט על מתן צו לביטול הליכי גביית חוב הארנונה בטענה כי על תביעת החוב להיות מופנית לשוכרים

השופטת קיבלה את טענת העירייה, שיוצגה על ידי עו"ד אביבה שרון, סגנית היועץ המשפטי לעירייה, כי מעת קבלת ההודעה בכתב על השינוי בחזקה בנכס, העירייה פעלה כדין כאשר הטילה את החוב על הבעלים.

פסק הדין של כבוד השופטת שרה ברוש מבית המשפט לענייניים מנהליים בתל-אביב קבע, כי מי שלא משלם חובו לעירייה צריך להיות מודע לכך, שהוא חשוף להליכי גביה מצד הרשות. עוד נקבע, כי האינטרס הציבורי של כלל התושבים מחייב פירעון תשלומי החובה לעירייה במועדם, שכן תשלומים אילו הם מקור המימון המרכזי למתן השירותים של העירייה לכל תושב ותושב.

השופטת ברוש פסקה, כי כאשר חוב לרשות אינו משולם על ידי החייב, פתוחה הדרך בפני הרשות לבחור באחת משתי דרכים לגבייתו. הדרך האחת, היא, הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט המוסמך. הדרך השנייה, היא, לנקוט בהליכי גבייה מינהליים, שהמאפיין המרכזי שלהם הוא מתן אפשרות לרשות לפעול בצורה יעילה בעת גביית החובות לקופה הציבורית מבלי להזדקק לערכאה השיפוטית.

בנוסף נפסק, כי עירייה אינה ערכאה שיפוטית, ולכן אין היא נדרשת להכריע במחלוקות שבין "בעלים" ל"שוכר" בשאלה מי הוא "מחזיק" בנכס לצורך תשלום הארנונה. אזרח שהוא צד לסכסוך כנ"ל (הן כ"בעלים" והן כ"שוכר") עליו להביא עניינו לבית משפט אזרחי מול הצד השני ולא להתנהל מול העירייה.

משכך נדחתה העתירה והעותרים חוייבו לשלם לעירייה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ וכן את חובם לעירייה בתוספת ריבית פיגורים והצמדה כחוק.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS