הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום הרפואה:"ראוי שנזכור כי כל טיפול בחולי אלצהיימר ומניעת המחלה בעתיד חייבים להתבסס גם על ניסויים בבעלי חיים"

כאשר הציבור בישראל נזכר בחולי האלצהיימר ומעלה על נס את חשיבות המחקר ומתן הפתרון למחלה הקשה, מזכיר פרופ' אלכס צפרירי יו"ר הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום הרפואה כי בשנים האחרונות הושגה התקדמות משמעותית בחקר מחלת האלצהיימר ומחלות ניווניות של מערכת העצבים, שחלקם הם תוצאה ישירה של ניסויים בבעלי חיים, כולל קופים.

מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית של המח, המאופיינת במוות של תאי עצב במוח, בעיקר באזורים המשמשים ליצירת זיכרון, חשיבה ותפקוד לשוני. תהליך זה מביא ליצירת חללים פנימיים ולירידה במסת המוח. החולים בה הינם, בעיקר, אנשים מבוגרים. ביטויי המחלה הם קשיים קוגניטיביים ורגשיים אשר הולכים ומחמירים ופוגעים ביכולת התפקוד היום יומית של החולה, עד שהוא הופך לחסר ישע.עד היום ולמרות כל המחקרים בנושא אין תרופה המסוגלת לרפא את המחלה, אלא מספר תרופות המסוגלות להאט את תהליך ההתדרדרות. מרגע שהמחלה מאובחנת היא משפיעה בצורה משמעותית על חיי החולה עצמו ועל חיי משפחתו, ולמעשה משנה את חייהם לחלוטין.

במוחם של החולים ניכרת גם ירידה בכמות הנוירוטרנזמיטר אצטילכולין (Acetylcholine), הממלא תפקיד מרכזי בפעולת הזיכרון, ולכן מייחסים לחוסר בו חשיבות רבה בהתפתחות המחלה.הסימפטום הראשון של מחלת אלצהיימר הוא לרוב אובדן זיכרון הטווח הקצר. כאשר המחלה מתפתחת הופך איבוד הזיכרון קשה יותר, החולים סובלים משינויים תכופים וקיצוניים במצב הרוח ונוטים להיות מתוחים, חרדים וכעוסים בעוצמה רבה. בשלבים מתקדמים יותר של המחלה הופכים החולים אדישים לסביבה וכמעט ואינם מגיבים לגירויים חיצוניים. כושר התנועה והשליטה בפעולות בסיסיות של הגוף אובדים גם הם, ובמקביל מתפתח דיכאון. תוחלת החיים לאחר הופעת המחלה נעה בין 2 - 20 שנה.

מחלת אלצהיימר פוגעת באופן שווה בגברים ובנשים והיא מתפתחת באופן שונה אצל חולים שונים, ולכן מניחים החוקרים כי למחלה מספר גורמים שונים (או שילוב בין גורמים). כ-10% מהחולים מפתחים אלצהיימר לפני גיל 60 - הגורם להופעת המחלה אצלם הוא בדרך כלל גנטי. מרבית המקרים מתפתחים לאחר גיל 65, גם כאשר במשפחה לא קיימת היסטוריה של המחלה. כ-10% מהאוכלוסייה מעל גיל 65 וכמעט מחצית מהאוכלוסייה מעל גיל 85 חולים במחלה.

בעקבות העלייה בתוחלת החיים חל גם גידול במספר החולים באלצהיימר ועל פי ההערכות, חיים כיום בישראל כ-50,000 חולי אלצהיימר ובארה"ב למעלה מ-4 מיליון. אלצהיימר היא מחלה כרונית, פרוגרסיבית ונכון להיום, נטולת מרפא. התרופות הקיימות משמשות להאטת קצב התפשטות המחלה, אך יעילותן מוגבלת והן אינן פועלות על כל החולים. מטרתם של מרבית הטיפולים התרופתיים, הניתנים לחולי אלצהיימר כיום, היא לספק שליטה על הסימפטומים ההתנהגותיים של המחלה, כגון דיכאון, נדודי שינה וכיוצא בזה ולהקל על סבלם של החולים.

המחקר בתחום הנעשה בין היתר בבעלי חיים מצביע יותר ויותר על קשר בין הפרופיל הגנטי של אדם להתפתחות המחלה. התקדמות רבה חלה בחקר המחלה בשנים האחרונות, ומדענים מאוניברסיטאות בישראל, בארה"ב ובקנדה טוענים כי עלה בידיהם לפתח חיסון המעכב באופן משמעותי את התפתחות המחלה.בניסויים שנערכו בעכברי מעבדה שלקו במחלה עולה כי החיסון גרם להפחתה ניכרת באובדן הזיכרון. פיתוח חיסון לבני אדם נמצא עדיין בשלבי ניסוי קליניים אשר עשויים להימשך עוד שנים רבות .

לדברי פרופ' אלכס צפרירי הניסיונות של גורמים שונים לפגוע בניסויים בבעלי חיים, ובמיוחד בקופים, עשוי להכשיל מאמצים אלו ולכן על וועדת הכנסת הדנה בנושא לזכור כי המשך קידום המחקר בתחום זה ומחלות ניווניות אחרות של מערכת העצבים, כמו פרקינסון, מחייב גם ניסויים בבעלי חיים.

כלים

הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום הרפואה:"ראוי שנזכור כי כל טיפול בחולי אלצהיימר ומניעת המחלה בעתיד חייבים להתבסס גם על ניסויים בבעלי חיים"

כאשר הציבור בישראל נזכר בחולי האלצהיימר ומעלה על נס את חשיבות המחקר ומתן הפתרון למחלה הקשה, מזכיר פרופ' אלכס צפרירי יו"ר הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום הרפואה כי בשנים האחרונות הושגה התקדמות משמעותית בחקר מחלת האלצהיימר ומחלות ניווניות של מערכת העצבים, שחלקם הם תוצאה ישירה של ניסויים בבעלי חיים, כולל קופים.

מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית של המח, המאופיינת במוות של תאי עצב במוח, בעיקר באזורים המשמשים ליצירת זיכרון, חשיבה ותפקוד לשוני. תהליך זה מביא ליצירת חללים פנימיים ולירידה במסת המוח. החולים בה הינם, בעיקר, אנשים מבוגרים. ביטויי המחלה הם קשיים קוגניטיביים ורגשיים אשר הולכים ומחמירים ופוגעים ביכולת התפקוד היום יומית של החולה, עד שהוא הופך לחסר ישע.עד היום ולמרות כל המחקרים בנושא אין תרופה המסוגלת לרפא את המחלה, אלא מספר תרופות המסוגלות להאט את תהליך ההתדרדרות. מרגע שהמחלה מאובחנת היא משפיעה בצורה משמעותית על חיי החולה עצמו ועל חיי משפחתו, ולמעשה משנה את חייהם לחלוטין.

במוחם של החולים ניכרת גם ירידה בכמות הנוירוטרנזמיטר אצטילכולין (Acetylcholine), הממלא תפקיד מרכזי בפעולת הזיכרון, ולכן מייחסים לחוסר בו חשיבות רבה בהתפתחות המחלה.הסימפטום הראשון של מחלת אלצהיימר הוא לרוב אובדן זיכרון הטווח הקצר. כאשר המחלה מתפתחת הופך איבוד הזיכרון קשה יותר, החולים סובלים משינויים תכופים וקיצוניים במצב הרוח ונוטים להיות מתוחים, חרדים וכעוסים בעוצמה רבה. בשלבים מתקדמים יותר של המחלה הופכים החולים אדישים לסביבה וכמעט ואינם מגיבים לגירויים חיצוניים. כושר התנועה והשליטה בפעולות בסיסיות של הגוף אובדים גם הם, ובמקביל מתפתח דיכאון. תוחלת החיים לאחר הופעת המחלה נעה בין 2 - 20 שנה.

מחלת אלצהיימר פוגעת באופן שווה בגברים ובנשים והיא מתפתחת באופן שונה אצל חולים שונים, ולכן מניחים החוקרים כי למחלה מספר גורמים שונים (או שילוב בין גורמים). כ-10% מהחולים מפתחים אלצהיימר לפני גיל 60 - הגורם להופעת המחלה אצלם הוא בדרך כלל גנטי. מרבית המקרים מתפתחים לאחר גיל 65, גם כאשר במשפחה לא קיימת היסטוריה של המחלה. כ-10% מהאוכלוסייה מעל גיל 65 וכמעט מחצית מהאוכלוסייה מעל גיל 85 חולים במחלה.

בעקבות העלייה בתוחלת החיים חל גם גידול במספר החולים באלצהיימר ועל פי ההערכות, חיים כיום בישראל כ-50,000 חולי אלצהיימר ובארה"ב למעלה מ-4 מיליון. אלצהיימר היא מחלה כרונית, פרוגרסיבית ונכון להיום, נטולת מרפא. התרופות הקיימות משמשות להאטת קצב התפשטות המחלה, אך יעילותן מוגבלת והן אינן פועלות על כל החולים. מטרתם של מרבית הטיפולים התרופתיים, הניתנים לחולי אלצהיימר כיום, היא לספק שליטה על הסימפטומים ההתנהגותיים של המחלה, כגון דיכאון, נדודי שינה וכיוצא בזה ולהקל על סבלם של החולים.

המחקר בתחום הנעשה בין היתר בבעלי חיים מצביע יותר ויותר על קשר בין הפרופיל הגנטי של אדם להתפתחות המחלה. התקדמות רבה חלה בחקר המחלה בשנים האחרונות, ומדענים מאוניברסיטאות בישראל, בארה"ב ובקנדה טוענים כי עלה בידיהם לפתח חיסון המעכב באופן משמעותי את התפתחות המחלה.בניסויים שנערכו בעכברי מעבדה שלקו במחלה עולה כי החיסון גרם להפחתה ניכרת באובדן הזיכרון. פיתוח חיסון לבני אדם נמצא עדיין בשלבי ניסוי קליניים אשר עשויים להימשך עוד שנים רבות .

לדברי פרופ' אלכס צפרירי הניסיונות של גורמים שונים לפגוע בניסויים בבעלי חיים, ובמיוחד בקופים, עשוי להכשיל מאמצים אלו ולכן על וועדת הכנסת הדנה בנושא לזכור כי המשך קידום המחקר בתחום זה ומחלות ניווניות אחרות של מערכת העצבים, כמו פרקינסון, מחייב גם ניסויים בבעלי חיים.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS