dosesעמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון והפורום לשוויון בנטל עתרו היום (רביעי) לבג"ץ כדי שיבטל את החלטת הממשלה להעניק פטור גורף משירות צבאי לבחורי ישיבות מגיל 22, ומאפשרת להם לעשות שירות אזרחי. בא כוחם של העותרים, עו"ד יהושע שופמן, כותב בעתירה כי ה"החלטה 'התקבלה' תוך הפרה חמורה של כל כללי היסוד של המשפט המנהלי המסדירים את הדרך החוקית לקבלת החלטות", לכן "קשה לכנותה 'החלטת ממשלה"

כלים

עוד הוא טוען כי "ההחלטה בלתי חוקית, עומדת בניגוד לחוק טל, לפסק דין של בג"ץ ולעיקרון השוויון ולכן יש להכריז עליה כבטלה". כמו כן, חדו"ש והפורום מבקשים מבית המשפט צו ביניים שימנע כניסת ההחלטה לתוקף כמתוכנן ב-1.9.2010.

את ההחלטה קיבלה הממשלה בחשאי ב-16.7.2010 במסגרת חבילת ההחלטות הקרויה "המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012". היא מאפשרת לכל בחור ישיבה החל מגיל 22 לעשות שירות אזרחי במשך שנה במקום שירות צבאי, ושוללת משר הביטחון את האפשרות לגייס את המתאימים מביניהם לצבא. ההחלטה נבלעה בתוך מאות דפי התוכנית הכלכלית. ללא חשיפת עמותת חדו"ש הציבור כלל לא היה יודע עליה.

מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב אמר ש"רק לעיתים רחוקות מקבלת הממשלה החלטה שהיא כל כך בלתי חוקית מכל כך הרבה היבטים. ההחלטה של הממשלה רומסת ברגל גסה את הרוב הציוני הנושא בנטל ובתוכו את רוב בוחריה של הממשלה הזאת, הגאה בהיותה ממשלה לאומית". עם זאת, ציין רגב שיש גם צד חיובי לעובדה שהעתירה תאפשר לבג"ץ לבחון את ההליך הבלתי תקין של קבלת עשרות החלטות מנהליות במסגרת התוכנית הכלכלית. "יתכן שמעז יצא מתוק, ויוגבל אחד ההליכים הבעייתיים ביותר בדמוקרטיה הישראלית".

יו"ר הפורום לשוויון בנטל מירי בראון אמרה כי "החלטת הממשלה שהתקבלה בחדרי חדרים ללא דיון ציבורי וללא תום לב עומדת בניגוד לערכי הדמוקרטיה ומזכירה משטרים אפלים. מקבלי ההחלטות אטמו ליבם לגודל השבר בציבור הנושא בנטל השירות הצבאי והעדיפו שיקולי תועלת קצרי טווח". לדברי בראון, "אין ספק שאם החלטה זו תכנס לתוקפה תהיה זו בכייה לדורות שתפגע במוטיבציה של המשרתים וכן בחוסן הלאומי של מדינת ישראל".

העתירה, שהגיש עו"ד שופמן, מתבססת על ארבעה טיעונים עיקריים: ההחלטה התקבלה בהליך בלתי חוקי ולכן דינה להיפסל. ההחלטה נדונה והתקבלה יחד עם יותר ממאה הצעות אחרות ביניהן הצעות העוסקות בהגברת הפיקוח בענף הספנות, מתן מרשם על ידי רוקח ומערכת ליווי האסירים. לא נמסרו לשרים נתונים הנוגעים להחלטה, לא נמסרו השיקולים הרלבנטיים, לא הוצגו חלופות. היא הובאה כחלק מדיוני התקציב כהיבט שולי, לא התקיים דיון נפרד ולא התקיימה הצבעה נפרדת אלא הצבעה על כל התוכנית כמקשה אחת. לדברי עו"ד שופמן, זהו הליך כל כך בלתי חוקי ובלתי תקין עד שקשה לכנות את הפעולה שבצעה הממשלה קבלת החלטה, ודינה של "ההחלטה" להתבטל.

ההחלטה סותרת את חוק טל. חוק טל התכוון להעניק לשר הביטחון את שיקול הדעת, האם לגייס תלמיד ישיבה המעוניין להפסיק את לימודיו או לאפשר לו לעשות שירות אזרחי. אם הממשלה מבקשת לבטל את שיקול הדעת הזה, עליה לעשות זאת בחקיקה ראשית. כיוון שההחלטה המנהלית של הממשלה עומדת בניגוד לחקיקה ראשית, "דינה להיפסל".

ההחלטה עומדת בסתירה לפסק דין של בג"ץ (הלכת רובינשטיין). ב-1997 קבע בג"ץ כי לשר הביטחון אין סמכות להעניק דחיית שירות גורפת לכל תלמידי הישיבות. השופטים הורו כי להחלטה כה מהותית חיוני חוק של הכנסת. החלטת הממשלה עוקפת את סמכות הכנסת ומעניקה פטור גורף לבחורי הישיבות בהליך מנהלי, למרות פסיקת בית המשפט.

ההחלטה פוגעת שלא כדין בזכות החוקתית לשוויון. חוק טל פוגע ממילא בשוויון בנשיאה בנטל השירות הצבאי. ההחלטה מחמירה פגיעה זאת.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS