כזכור, הצעת חוק האריזות הממשלתית מבוססת על הצעת החוק הפרטית שניסחה 'אדם טבע ודין' ולפיה, יעדי המיחזור הם: יעד מיחזור כולל בתוך 4 שנים – 60% ויעדי מינימום לפי חומרים בתוך 4 שנים: קרטון – 60%; נייר – 60%; זכוכית – 50%; פלסטיק – 22.5%; עץ – 12%. על פי עמדת 'אדם טבע ודין', יעדי המיחזור וההשבה הקבועים בהצעת החוק הם ראויים ובני השגה, תשתית המיחזור הקיימת בארץ יכולה לתת מענה להשגת היעדים בתוך ארבע שנים ואין צורך לשנות את שעורי ההשבה הקבועים בהצעת החוק.
על פי נתוני 'אדם טבע ודין', בישראל קיימים מפעלי מיחזור היכולים לקלוט את מרבית הפסולת המופרדת במקור, כאשר על פי ההערכות, כמות פסולת האריזות הנה 900,000 – 1,000,000 טון בשנה.
מדען הפסולת של 'אדם טבע ודין', גלעד אוסטרובסקי: "הדירקטיבות האירופיות קובעות יעדי מיחזור גבוהים בכל מסכת החקיקה של אחריות היצרן ושל זרמי פסולת מוגדרים. כך לדוגמא, צמיגים - 90%, פסולת אלקטרונית 85% ועוד. בחלק ממדינות אירופה נקבעה חובת מיחזור גבוהה מדרישת הדירקטיבות האירופיות. אפילו מדינות מזרח אירופה החברות באיחוד האירופי עומדות ביעדי המיחזור למרות שהן בעלות תמ"ג נמוך באופן משמעותי מישראל, עם תשתית מיחזור דלה למדי.
