במסגרת התוכנית, תעודד המועצה להשכלה גבוהה את המוסדות האקדמיים השונים להקים מסגרות אקדמיות המותאמות לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית, אשר יתמקדו במקצועות יישומים ויתפרסו בהתאם לריכוזי אוכלוסייה חרדיים. במקביל, יחוזקו המסגרות הקיימות כיום (בירושלים ובבני ברק) ותועלה רמתם האקדמית.
במסגרת ההסכם הרב שנתי לרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה שסוכמה עם משרד האוצר בשנת 2010, הוחלט לפעול להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות ייחודיות, דוגמת חרדים ומיעוטים. לצורך הנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי הוקצו כ-180 מ' ₪, אשר יתפרסו על פני 5 השנים הבאות, ויוקצו באופן הדרגתי למוסדות שיפעלו לקידום מטרה זו.
העוגנים עליהם מתבססת התוכנית הם:
1. כבוד הדדי והכרה במאפיינים הייחודיים של המגזר החרדי
2. הקפדה על רמה אקדמית גבוהה
3. בחירת מקצועות מוטי תעסוקה
הקמת המסגרות תהיה באחריות המוסדות, ותלווה ע"י ועדת היגוי מטעם מל"ג/ות"ת שתכלול נציגים מהאוכלוסייה החרדית.
רקע
המגזר החרדי מתאפיין בשעורי השתתפות נמוכים בכח העבודה ובחתך סוציו-אקונומי נמוך. עפ"י דו"ח בנק ישראל 2010 שיעור תעסוקת הגברים החרדיים עומד על כ-38% (בקרב הגברים היהודים השיעור כפול). ושיעור תעסוקת הנשים החרדיות גבוה יותר, ומגיע לכ-58% אך עדיין נמוך משיעור התעסוקה של נשים יהודיות שאינן חרדיות, העומד על כ-64%. עוד עולה מהדו"ח כ-60% מהאוכלוסייה החרדית נמצאת מתחת לקו העוני.
החסמים המונעים מהחברה החרדית להשתלב באופן נרחב בהשכלה הגבוהה רבים ומורכבים. יציאה מהמסגרות המוכרות למערכת חדשה, התמודדות עם פערי ידע והרגלי לימוד אקדמיים, התמודדות עם קשיים כלכליים, הסתגלות למאפייני שוק העבודה התחרותי מהווים רק חלק מהקשיים העומדים בפני חרדי המעוניין לצאת ללימודים אקדמיים.
בתשע"א, למדו במערכת ההשכלה הגבוהה כ-6,000 סטודנטים חרדים, מתוכם כ-3,400 נשים. כ- 3,600 מהסטודנטים לומדים במוסדות מתוקצבים במסגרות ייעודיות למגזר החרדי, והיתר במוסדות לא מתוקצבים.
