מאות מוצרים מגוונים וייחודיים לחורף: * אביזרי לבוש לחורף: מעילים, כפפות, צעיפים, כובעים, נעלי בית, מחממי אוזניים * מטריות * בקבוקי מים חמים * כרבוליות* מרקיות, קנקנים, ספלי תה מעוצבים * מפזרי חום ועוד...
ענף הקמעונאות, עובר בשנים תהפוכות וטלטלות. רשתות שיווק נפתחות ונסגרות, מחירים עולים ויורדים, אמצעי הפרסום משתכללים, הרשת תופסת נתח נכבד, קמעונאות הדרכים מתפתחת והיחס לקונה הופך יותר ויותר לממוקד ומכוון מטרה. את הסוגיות האלו ינסו לברר ולבחון, בוועידה ה-3 לענף המזון והקמעונאות, שתערך ביום רביעי ה-25 לנובמבר בגני התערוכה במסגרת שבוע המזון ותעשיות האירוח.
בחודשים האחרונים החלו תאגידי מים רבים, באזורים שונים בארץ, לרכוש ולהתקין מערכת הגנה להידרנטים (ברזי כיבוי), בצעד שעתיד לצמצם את מקרי הוונדליזם וגניבות המים בערים וברשויות מקומיות.
לדבריהם של מנהלי תאגידי מים שונים שבהם הותקן המוצר, המערכת הייחודית המשווקת באמצעות חברת ארם, שזכתה לכינוי "כיפה אדומה", מצמצמת בצורה ניכרת את הפגיעה בברזי הכיבוי, וכן את התחברותם של גורמים בלתי מורשים לברז וכתוצאה מכך, את פחת המים.
"נושא פחת המים וחוסר מוכנותם של ברזי הכיבוי עולה כל פעם מחדש בחודשי הקיץ", אומר רז מזרחי, מנכ"ל חברת ארם, המפעילה סיירת מיוחדת לבדיקת תקינות ברזי הכיבוי ביישובים ורשויות בכל הארץ. " לצערי, אנו מוצאים ברזי כיבוי רבים במצב בלתי תקין, העלול לעכב את השימוש בהם למשך זמן ארוך ויקר, בעת חירום. נורה אדומה כבר נדלקה בעבר במספר אסונות שרובנו היינו מעדיפים לשכוח".
במדינת ישראל, מותקנים כ- 150,000 ברזי כיבוי ציבוריים. עוד בשנות השבעים הגדיר נציב הכבאות את חלוקת האחריות בין הנציבות לרשויות המוניציפליות. האחריות המבצעית והרגולטורית על ברזים אלו הנה בסמכות נציבות כבאות, האחריות על המים היוצאים מברזי הכיבוי, תקינות הברזים ונזקים ישירים או עקיפים להם מוטלת על הרשויות המוניציפאליות.
מעבר לסכנה הטמונה בברזי כיבוי שאינם מתפקדים כראוי בעת שריפה, העבר מלמד על מספר מקרים חמורים בהם חומרים רעילים חדרו, בין היתר עקב שימוש בלתי מורשה בברזים אלה, למערכות השתייה הביתיות וגרמו לנזקים עצומים, ולסיכון בריאות הציבור.
בכל המקרים עד כה נגרם זיהום המים כתוצאה מטעות אנוש, אולם במציאות הישראלית, יש לקחת בחשבון גם ניסיונות של "פיגועי זיהום מים" ולהיערך בהתאם, להגנה מרבית ומיטבית על ההידרנטים ועל מערכת המים היישוביות.
מזרחי הוסיף ואמר: "הכתובת כבר נמצאת על הקיר, אך הפעם אין צורך לחכות עד האסון הבא כדי לקרוא אותה. כולי תקוה שתאגידים נוספים יגלו אחריות לנושא מיגון ברזי הכיבוי."
תאגיד המים תמר הנותן שירותיו לתושבי רמלה, החל בפרויקט מיגון מדי המים באזורים שונים במרחב העיר. בחודשים האחרונים רכשה והתקינה מחלקת המים של התאגיד כיפות מגן על מדי המים, בצעד שעתיד לצמצם את מקרי התאונות והחבלות, הגורמות לא פעם לפגיעה העלולה להביא להפסקת תפקודם של המדים.
שמשת ההגנה, תוצרת חרבת ארם שירותי מדי מים, מולבשת על גבי מד המים ומתאימה לכל מדי המים הסטנדרטיים הנמצאים כיום בשוק. הכיפה המיוחדת עשויה פלסטיק שקוף וקשיח ומאפשרת שידור RF למדי מים אלקטרוניים. כיסוי המגן ניתן לשימוש הן במד מים מפלסטיק והן במדי המים העשויים פליז. בחודשים האחרונים ביצעה ארם רישום של המוצר שפיתחה, במשרד הפטנטים.
רז מזרחי מנכ"ל ארם:
"מדי מים, המשמשים למעקב שוטף אחר צריכת המים, נדרשים לפעול לעיתים בתנאים קשים בשטח הפתוח ועל כן עלולים להיפגע בשוגג או כתוצאה ממעשי ונדליזם ופגיעה מכוונת. על פי החוק, במקרה של פגיעה או חבלה, המביאה להפסקת תפקודו התקין של מד המים, בעליו עלולים להיות מואשמים באי קריאה או בחבלה ואף לעמוד לדין בשל כך. בכדי למנוע פגיעות במד המים ובתפקודו השוטף, פיתחנו את המגן השקוף, שמאפשר קריאה נוחה של הנתונים אך שומר על תקינות המתקן ועל רמת הדיווח שלו.
עונת הגשמים כבר מאחורינו והטמפרטורות מתחילות לטפס. בגינה כבר מתחיל לבלוב אביבי נמרץ של פריחת הקיץ, שחלקה ילווה אותנו עד הסתיו הבא. במשתלות יגורמזכיריםכיתחילתהאביבהםהזמןלהעניקלגינההמלבלבתשלנוטיפולמכיןלקראתהקיץ:
לכבוד החג - מבצע בוער בבונפיל גז
חברת מלכיאור אומנות בעור, המתמחה במוצרי עור, מתנות ייחודיות ומוצרי נוי ופנאי, משיקה כיסוי חדש לאייפד המעניק הגנה מירבית על המכשיר לצד עיצוב חדשני וסטייל המתאים לאנשים שמעוניינים לשמור על האייפד שלהם ולהציג חזות עסקית מיוחדת.
לאור הפרסומים על מסקנות ועדת קדמי ראוי להסתכל על התמורות שחלו על שוק המזון הישראלי. נראה כאילו הועדה לא הבינה עד הסוף את מצב השוק ומסקנותיה אינן עמוקות ורחבות מספיק על מנת לפתור את הבעיות המורכבות של השוק. בחלק מהמסקנות היא שוגה בניתוח השוק וחלקן אינן ישימות
התאחדות התעשיינים בצפון לעסקים ולראשי רשויות באזור: "לקראת הפסח - רכשו שי לעובדים מתוצרת מקומית". שווי השי לחג בישראל נאמד בכשני מיליארד ש"ח מדי שנה, אולם במקרים רבים מדובר בהכנסה שמועברת למפעלים בחו"ל ואינה מגיעה ליצרנים הישראלים. לקראת חג הפסח תשע"ב פנו בהתאחדות התעשיינים בצפון לראשי הרשויות ובעלי המפעלים והעסקים באזור וקראו להם להעניק לעובדיהם בחג שי מתוצרת ישראל ולהביע בכך את תמיכתם בתעשייה הישראלית
