כנס רב תרבותי טעון רגשות עזים אך עם בסיס מוצק לדיאלוג בין יהודים לערבים, התקיים במכללה האקדמית צפת. במהלך הכנס בו השתתפו גם אנשי דת יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים, יצאה הקריאה לא להשתמש בדת כעילה לקונפליקטים אלא כמקור לדיאלוג ולכיבוד הזולת. הכנס "מרחב רב תרבותי - מקונפליקט לדיאלוג", שהתקיים בצפת בצל העימותים בין יהודים לערבים שהתקיימו בעיר לאחרונה, נועד לבחון נושאים של קונפליקט בין קבוצות אוכלוסייה, את מקורותיהם ודרכי ההתמודדות איתם
הכנס שהתקיים בבית יגאל אלון, הוקדש לזכרם של בוגרי המכללה: חנן אוחיון ז"ל, איאס סרחאן ז"ל, שאדי ביבר ז"ל וקיריל דרמן ז"ל, צוערים בשב"ס, אשר נספו באסון הכרמל. לאירוע הגיעו בני משפחות הנספים ודברים לזכרם נשא תת גונדר אשר וקנין, ראש מינהל הדרכה בשב"ס. "אני מבקש להודות למכללה על שבחרה לציין את זכר הנספים במסגרת יום העיון. מעשה אצילי זה לזכר הסטודנטים שינקו מתורתכם ובחרו להתפתח תחת מוסד מכובד זה, חשוב שיהיה למסורת".
רוז אוחיון, אלמנתו של חנן אוחיון ז"ל ריגשה את המשתתפים כשספרה על הקשיים האישיים, של שילוב השירות בשב"ס יחד עם חיי המשפחה, אשר ליוו את בעלה במהלך הלימודים. היא הודתה למכללה, שתמכה וסייעה לו לסיים בהצלחה את לימודיו לתואר למרות קשיים אלה.
אירוע מרגש נוסף היה כאשר שי סרוגו, ראש המנהל האקדמי, העניק לבני משפחתו של שאדי ביבר ז"ל את תעודת התואר הראשון, אותה לא הספיק לקבל לפני שנספה באסון.
הכנס נפתח בדבריה של יוזמת הכנס פרופ' אריאלה פרידמן, ראש החוג למדעי ההתנהגות במכללה. "הכנס מהווה תגובה לאלימות ולגזענות שהתחזקה לאחרונה בצפת. במכללה מחפשים את הדרך לקיים חיים משותפים המכבדים את כל הקבוצות". פרופ' פרידמן דיברה על תהליכים פסיכולוגיים של הכחשה והכרה בעוולות וביחסי כוח בלתי שוויוניים, הכרה הכרחית ליצירת דיאלוג שוויוני ואמיתי.
ראש עיריית צפת, אילן שוחט אמר "אין זה מתפקידי לקבוע האם נכון שמדינת ישראל תהפוך למדינה רב תרבותית, אך באחריותי לדאוג שרב תרבותיות הנשענת על כבוד הדדי והכרת האחר, ימשיכו להתקיים בעיר צפת".
אורח בכנס, פרופ' סמי סמוכה, הדגיש כי בארץ שסעים עמוקים "אבל מה שמייחד את ישראל כחברה השסועה לעומק (דתיים וחילונים, ערבים ויהודים, שמאל וימין ועוד) הוא שבניגוד למדינות אחרות השסועות ברחבי העולם, בישראל כמעט ואין אלימות, ואת זה אנחנו צריכים להעריך".
במהלך פאנל שעסק בקבלת האחר בראי הדתות השתתפו אנשי דת יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים. "האסלאם לא מכיר ולא מכבד את הקיצוניים בחברה הערבית. אני רוצה לפנות בקריאה ליהודים וערבים להתרחק מהסתה ומהשפלה הפוגעת ביכולת לדיאלוג" אמר השיח' איאד עאמר.
"הייתי מבקש מאנשי הדת מכל הדתות, שידברו בשם האלוהים ולא ישתמשו באלוהים ובדת לרעה, אלא למנף את הדת לחינוך וכיבוד הדדי" אמר השיח' פרופ' פאדל מנסור.
"הבעיה היא לא בספרי הקודש. המנהיגות הפוליטית והרוחנית צריכה לצאת בקריאה לדו קיום. כל יום שמתעכב, כדור השלג האלים הולך ותופח ובסופו שיכה קשות בחברה הישראלית" אמר האב ד"ר אליאס עאבד.
"בהלכה היהודית קיימת ההגדרה ההלכתית של גר תושב והיא זו שנותנת את הבסיס ההלכתי של מגורים בתוך חברה יהודית. השמירה על הזהות היהודית מותנית בחינוך עמוק ושורשי ואינה קשורה למגורים הסמוכים של יהודים ובני מיעוטים" אמר הרב בניהו ברונר.
סיכם פרופ' אהרן קלרמן נשיא המכללה האקדמית צפת, "נדיר לראות ארבעה אנשי דת מארבעת הדתות המרכזיות בארץ יושבים יחד ליד שלחן אחד. נדיר לא פחות לראות שארבעתם מסכימים לדבר אחד. נדיר עוד יותר לראות שארבעתם מסכימים לכך שבכל הדתות סובלנות, קבלת האחר והקשבה הדדית, הם ערך דתי מרכזי. אם זה מה שאנשי הדת חושבים ראוי שגם אנחנו נחשוב ונעשה, גם בכנס זה וגם בחיי היומיום".
פרופ' שלמה גיורא שוהם, חתן פרס ישראל לקרימינולוגיה אמר "הסכנה הנוראית היא לא ממלחמות אלא אם לא נמצא את דרך של חיים משותפים בין יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים בתוכנו. כאן אנחנו נקום או ניפול".
בהרצאתה בנושא השונות התרבותית אמרה ד"ר שרה ניסים, ראש החוג לסיעוד, כי על רקע השינויים הדמוגרפיים העולמיים עולה חשיבות השרות הרפואי 'כשיר תרבותית', תוך התאמתו לצרכים החברתיים, התרבותיים והלשוניים של החולה.
מטבע הדברים, בכנס שדן בנושאים טעונים, התגלה במהלך אחד הדיונים עימות מילולי בין סטודנטים ערבים ליהודים. אולם ברוח הכנס נרגעו הרוחות והוחלט, כי הדרך הנכונה לדון בנושאים שבמחלוקת היא בהמשך הדיאלוג.
