בהחלטה שניתנה לפני כמה ימים קבע שופט כי בעל או אשה יכולים לתבוע פיצויים מבן זוגם שבגד בהם. מדובר בבני זוג שהתגרשו. הבעל לשעבר הגיש תביעת פיצויים נגד אשתו לשעבר. טענתו: במשך הנישואין היא קיימה יחסים עם גברים אחרים ובכך הסבה לו נזקים בלתי הפוכים. מה הנזקים? כאב וסבל, עוגמת נפש, הוא נזקק לטיפולים פסיכולוגיים, איבד הנאה מחייו, נכנס למתח ועוד ועוד. האשה טענה כי לא קיימת עילת תביעה בשל בגידה. ואכן, עד כה דחו בתי-המשפט כל ניסיון של בן זוג פגוע לתבוע פיצויים בטענה של חוסר נאמנות
עילת התביעה: ניאוף - מעשה נזיקין
והנה, השופט אסף זגורי מבית-המשפט למשפחה בטבריה חולל שינוי. הוא דן בבקשה של האשה לדחות על הסף את התביעה הכספית נגדה, ודחה אותה. יתכן כי קמה לבעל עילת תביעה, קבע השופט.
מה הבסיס המשפטי לתביעה כזאת? בפקודת הנזיקין יש כמה עילות עקיפות, שעליהן הסתמך השופט. אחת מהן: עוולת הרשלנות. רשלנות מוגדרת כמעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה בנסיבות המקרה. "ניתן לומר", כתב השופט, "כי מעשה הניאוף יכול ליפול לגדרה של הגדרה זו".
עוד כתב השופט כי "ניתן לטעון ש'ניאוף' או 'בגידה' מהווה 'פגיעה בכבוד האדם', המוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ולכן מעשה הבגידה מהווה הפרת חובה חקוקה לצורך תביעת הנזיקין".
הפרת חובה חקוקה היא תשתית לפי פקודת הנזיקין להגשת תביעת פיצויים.
עילת תביעה נוספת: הפרת הסכם הנישואין המחייב נאמנות
השופט הוסיף כי גם אם בלתי אפשרי לבסס תביעה על סמך דיני הנזיקין, ניתן לעשות זאת על דיני החוזים. למה? משום שקשר הנישואין נתפס בפסיקה כחוזה בין בני הזוג. ועל דיני החוזים חל הכלל המחייב לנהוג בתום לב. ניאוף הוא פגיעה בעיקרון זה.
עוד הקשה השופט: אם ניתן לתבוע פיצויים בשל הפרת הבטחת נישואין, "קשה להבין מדוע לא תוכר גם הטענה של הפרת תנאי הנישואין, כאשר תנאי מכללא הוא נאמנות הדדית והתחייבות שלא לנאוף".
השופט ציטט לענין זה מתוך פסק דין של נשיא בית-המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שכתב כי "דיני החוזים בישראל אינם נעצרים על סף הבית המשפחתי. המשפט אינו שולל תוקף משפטי מחוזים (אף חוזים משתמעים) המבוססים על אדנים רגשיים והנוצרים בנסיבות אינטימיות בין-אישיות".
על בני הזוג מוטלת חובה לנהוג בכבוד ובהגינות זה כלפי זה
כן הסתמך השופט זגורי על פסק דין מלפני שנה של בית-המשפט למשפחה בירושלים, שחייב בעל לשלם פיצויים לאשתו משום שסירב לקיים איתה יחסים בליל הכלולות וגם לאחר מכן.
השופטת נילי מימון כתבה כי "כאשר בני זוג מחליטים להתחתן הם מטילים על עצמם מערכת של זכויות וחובות, וזאת מתוך גמירות דעת המבוססת על מידע מלא ככל שניתן אודות בן הזוג. בין בעל ואשה יש יחסים מיוחדים, יחסי קרבה, יחסים רגשיים, כאשר על כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד, בהגינות ובהתנהגות המאפשרת לבן הזוג ניהול של אורח חיים תקין וסביר".
איך אפשר יהיה להגדיר מהו חוסר נאמנות?
השופט זגורי לא התעלם מהסכנה בפתיחת הדלת לתביעות בשל חוסר נאמנות. הוא ציין כי הדבר עלול להציף את בתי-המשפט בתביעות סרק. כן קיימת רתיעה שיפוטית מחדירה לפרטיות ולאינטימיות הזוגית ומדרבון בעלי דין לפעול ולהשיג ראיות בדרכים אסורות לפי החוק להגנת הפרטיות.
ועוד: קיים קושי להגדיר מתי התנהגות מסוימת תהווה "בגידה". הדבר עלול לדרוש השקעת זמן ומשאבים רבים. גם הוודאות והיציבות המשפטית עלולות להתערער.
היבט נוסף: תביעות כאלה עלולות לעוות את ההסדרים הרכושיים שבין בני הזוג באופן עקיף. יתכן והתביעה הכספית תעכב את חלוקת הרכוש, שכן הצד התובע עשוי לעקל את חלקו של השני להבטחת תביעתו.
ויש עוד היבט: בישראל לא מוכר יסוד האשמה בדיני הגירושין, כלומר אשמתו של אחד הצדדים בגירושין אינה עילה לתביעה.
גובה הפיצוי בשל ניאוף - עד חמישים אלף ש"ח
לאחר שהשופט שקל את הנימוקים בעד ונגד הוא הגיע למסקנה כי באיזון הכללי יש מקום לדון בתביעה שבפניו. הוא הוסיף כי אם שופט ישתכנע כי תביעת הניאוף עלולה לערער את בסיס האיזון הרכושי בין הצדדים או להחדיר את עקרון האשם - אזי עליו לדחות את התביעה על הסף.
כן כתב השופט כי יש לקבוע מראש שגובה הפיצויים בשל הפרת חובת הנאמנות יוגבל לחמישים אלף ש"ח.
עוד תנאי שציין השופט: אין להתיר הגשת תביעה כזאת אלא לאחר גירושי הצדדים. ותנאי נוסף: אם יוכח כי התובע נאף בעצמו - הוא לא יזכה כמובן בפיצויים.
מומחה: שופטים אינם צריכים לדון בהתנהלות אישית-אינטימית
עו"ד בני דון-יחייא, מומחה לדיני משפחה שכתב ספרים אחדים בתחום, סובר כי זו החלטה בעייתית.
"הזירה השיפוטית בתחום דיני המשפחה גועשת מטבעה", אומר עו"ד דון-יחייא, "ולא רצוי להתסיס אותה יותר על-ידי פתיחת השער לתביעות פיצויים בשל חוסר נאמנות. בני זוג רבים ועורכי דינם מחפשים כל הזמן דרכים להרבות התדיינויות ולגרום לסחבת. הדבר משרת את אחד הצדדים. המגמה הרצויה של בתי-המשפט היא לצמצם את משך ההתדיינות".
עו"ד בני דון-יחייא מוסיף כי "שופטים אינם צריכים לעסוק ככל הניתן ברגשות ובמניעי התנהגות אישית של בני הזוג. אלה דברים שבנסתר, אישיים מאוד, ואין מקום ואפשרות לרדת לשורשי השיקולים של כל צד, לשפוט אותו ולהטיל עליו חיוב כספי בעקבות התנהלות אישית אינטימית".
אם ייפתח פתח משפטי לתביעות מעין אלה, היכן הוא יעצור? מקשה עו"ד דון-יחייא. בן זוג נפגע גם כשבן זוגו מפסיק לאהוב אותו ורוצה להתגרש או שהוא מפסיק לגלות חיבה והתחשבות או שהוא נקשר לאחר, גם אם הקשר לא התממש - האם גם אז יוכל הצד הפגוע לתבוע פיצויים?
לפיכך סבור עו"ד בני דון-יחייא, כי ספק אם ההחלטה תעמוד בערעור, אם יוגש.
