כלים

לקראת כנס הקרדיולוגיה הבינלאומי ICI 2011, שייפתח בתל אביב ב-4 בדצמבר 2011, זכו הקרדיולוגים ועובדי חדרי הצינתור בישראל בהכרה כי מקצועם חושף אותם לקרינה ברמה המסכנת את בריאותם ולהכנסתם לרשימת מקצועות 'עובדי הקרינה'. המשמעות: תוספת ימי חופשה, או הבראה והכרה בגידולים או בעיות אורטופדיות אצל העובדים כמחלת מקצוע

פרופ'-רוגין(יח"צ)

המאבק להכרה היה נושא מרכזי בקרב האיגוד הקרדיולוגי ובקרב החוג לקרדיולוגיה התערבותית מיום הקמתו. אחד מראשי המאבק בשנים האחרונות היה פרופ' אריאל רוגין, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבית החולים רמב"ם, אשר יצא בקריאה להשוות את תנאיהם של עובדי חדר הצינתורים לאלה של הצוותים במכוני הרנטגן, CT ודומיהם. פרופ' רוגין מעריך כי קרדיולוג פולשני נחשף מדי יום עבודה לקרינת רנטגן במשך 60-200 דקות.

"מספר מחקרים כבר הוכיחו שבקרב עובדי בתי חולים, הרופאים העובדים בחדרי צנתורים במכוני הלב הינם הסקטור הנחשף לקרינה ברמה הגבוהה ביותר - כאשר גם הטכנולוגיות החדשות אינן מבטיחות הקטנת רמת הקרינה הכוללת לה נחשף הרופא", הוא אומר.

"העבודה שלנו אינה יכולה להתבצע בשלט רחוק. האלקטרופיזיולוג המשתיל קוצב, או המצנתר הפותח עורק מוצר חייבים לעמוד ליד החולה בקירבת מקור הקרינה. לצורך השוואה, מבחינת יחידות קרינה, מיפוי לב יכול להגיע לשווה ערך של כ- 500 צילומי בית חזה ובדיקת CT חזה-בטן..."

לדבריו של פרופ' רוגין, קיימים נתונים המצביעים על חשד לקשר בין עבודה בחדרי צינתור לפגיעה באיברים שאינם מוגנים: מחלות המטולוגיות, מחלות בבלוטת התריס, ושיעור גבוה יותר של קטרקט.

לדבריו, ברוב חדרי הצנתורים יש ציוד מתקדם ומערך ביגוד המגנים על הצוות המטפל, אך התמונה עגומה לגבי מצב התחזוקה ואיכות הפיקוח על הקרינה במכשור רפואי במרבית חדרי הניתוח בארץ. "העומס על מערכת הבריאות מתבטא גם בחשיפה מתמשכת של רופאים העובדים משמרות ארוכות בסביבת מערכות המבוססות על קרינה. ישנה חשיבות מרכזית בהכרה מעמיקה של נושא הקרינה, כיצד לצמצמה וכיצד להגן על הצוות בצורה המיטבית", אומר פרופ' רוגין.

הכנס הבינלאומי ICI Meeting 2011, העוסק בחידושים בתחום הקרדיולוגיה ההתערבותית, שם דגש על חדשנות, טכנולוגיות, מכשור וטיפולים חדשים. הכנס יתקיים במלון דיויד איטרקונטיננטל בתל אביב, בין ה- 4-6 בדצמבר 2011. בכנס צפויים להשתתף למעלה מ- 1000 אורחים מהארץ מחו"ל, בינייהם רופאים וצוותים רפואיים העוסקים בקרדיולוגיה התערבותית, רופאים מתחומי הרפואה השונים הנושקים לתחום זה, כגון רדיולוגים ואלקטרופיזיולוגים, מדענים וחוקרים הרוצים לקבל עדכון על המצב העכשווי של התחום וכיצד יראה העתיד, נציגים בכירים המייצגים את החברות המובילות בתחום וכן גופים המעוניינים בטכנולוגיות בתחום זה.