עשרות מפגינים בהפגנת התנועה הליברלית החדשה נגד מצעדי האחד במאי. בועז ארד: "רק לפני כשבוע גילינו שההסתדרות תשלם מיליונים על סיקור בלתי הוגן של היום הזה. כנראה צריך כסף גדול כדי להלבין חטאים גדולים"
דווקא בימי צוק איתן אנחנו מציינים 70 שנה למותו של אחד מהבולטים בדור מבשרי ומקימי המדינה, ברל כצנלסון, שהוגדר ע"י דוד בן-גוריון: "מורה הדור, מאיר הדורות הבאים, המח, המצפון והפה, מעמיק ומרחיק ראות". בימים אלו רק טבעי לשאול - מה ברל, "מאיר הדורות הבאים", היה אומר היום?
בחודשיים האחרונים לקחתי חלק בעוד מסע מרתק אל מסדרונות התודעה של מערכות השלטון בישראל. כמו בכמה וכמה הזדמנויות בעבר, היה זה (ועדיין) מסע אל נבכי תודעתה של הרווחה, זו שבה נושמים לרווחה בעיקר סעיפי התקציב המשומנים, המוקצים לגזלת נזקקיהם. ילד/ה שמוצא/ת למשפחת אומנה, שווה למשל 16,350 ₪ לראש. אחלה דיל תקציבי. מדובר ביישום שיטתי ונרחב של קונספציה, לפיה יודעות רשויות הרווחה טוב מהציבור מהו הורה טוב/ה. הקריטריונים פשוטים: חד הוריות, משפחות או בודדים/ות בבתקופת משבר משפחתי (וכולנו חווינו שכזה), רובן מהפריפריה החברתית, מזרחיות או יוצאות חבר העמים, שמשבר ההגירה מצא אותן לא מוכנות להתמודדות עם רשויות, להן מעניקה הרווחה מענה מוטה במיוחד. בסביבה הזו, מתנהל הספסור הרשמי הגדול ביותר בנפשות – שיטת "ההשמה החוץ ביתית".
