הצעת החוק, שיזם ח"כ ישראל חסון (קדימה), ס' ראש השב"כ לשעבר, מסדירה את פעולתן של ועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים של עד 400 משפחות, בנגב ובגליל בלבד, ואת הביקורת השיפוטית על החלטות חבריהן. הצעת החוק נועדה לעגן בחקיקה את הזכות להתאגדות ביישובים קהילתיים קטנים ופריפריאליים, אשר מעוניינים לשמור על המרקם החברתי-תרבותי ביישוב.
בהצעה נקבע כי "הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה תיעשה רק לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה". על-פי ההצעה, ועדת הקבלה תורכב מחמישה חברים: שני נציגים של היישוב הקהילתי; נציג התנועה שהיישוב מסונף אליה או חבר בה; נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית; נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב.
ועדת הקבלה תהיה רשאית לפסול מועמד ליישוב קהילתי אם: המועמד הוא קטין; המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין; אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי; המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה בהתבסס על חוות דעת מקצועית בלבד; נמצא חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה.
חשוב לציין, כי כבר בנוסח הצעת החוק לקריאה ראשונה נוסף סעיף, לפיו ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד רק מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא ועוד.
על-פי הצעת החוק ובאופן חסר תקדים, מועמד שנידחה על-ידי ועדת קבלה יהיה זכאי לקבל ממנה החלטה מנומקת על סירובה לקבלו ובכל הקשור לדחיית מועמד בנימוק של אי-התאמה לחיי חברה בקהילה, תהיה רשאית ועדת הקבלה לסרב לקבלו, רק על-סמך חוות דעת מקצועית. כמו כן, לראשונה, המועמד ובני היישוב הקהילתי, יורשו לערער בפני ועדת השגות על החלטת ועדת הקבלה בעניין המועמד.
ועדת ההשגות תורכב על-ידי נציגים ממשלתיים אשר יעניקו לתהליך שקיפות וימנעו אפליה שרירותית. ועדת ההשגות תורכב גם היא מחמישה חברים: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית, או מדעי ההתנהגות, שימנה שר המשפטים, והוא יעמוד בראשה; עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר; עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל. ועדת ההשגות תהיה רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה או להחזיר את הנושא לדיון מחודש בפני ועדת הקבלה.
ח"כ ישראל חסון ציין לאחר ההצבעה כי: "הצעת החוק משקפת את מחויבותה של הכנסת לפעול למען שימור היכולת להגשמת החזון הציוני במדינת ישראל הלכה למעשה. היישובים הקהילתיים בנגב ובגליל נועדו להגשים את יעדי הממשלה בדבר פיזור האוכלוסייה ולאפשר לתושביהם קיום אורח חיים קהילתי-כפרי, המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית. מימוש מטרות אלה חייב אותנו כמחוקקים לדאוג לקיום מנגנון של מיון בקבלת המועמדים ליישובים המאוגדים בפריפריה".
ח"כ חסון הוסיף כי: "בניגוד לטענות הפופוליסטיות שנטענו, הצעת החוק מחשקת את ההתיישבות הקהילתית בנגב ובגליל. היא מאוזנת וממסדת תהליך ציבורי הכולל אפשרות ערר, כאשר נציגי השרים הם שיבטיחו את מהימנות התהליכים, יוודאו חוסר אפליה והטיות אסורות ויקפידו על יצירת הקהילה ביישוב קטן, שהיא התנאי ההכרחי לקיומו וצמיחתו".
