ילד בן שלוש הגיע ביום חמישי האחרון (ה-24.3.11), למיון ילדים ברמב"ם, ואובחן כסובל מהרעלה. הפעוט הובהל לביה"ח, לאחר שבלע כמות גדולה יחסית של גרגרי חומר ניקוי חריף שהיו מאופסנים בארון מתחת לכיור בבית הוריו שבקריות. תוך דקות מרגע הגעתו של הפעוט למיון ילדים, הוא הוכנס בדחיפות ליחידת "גסטרו ילדים", בניהולו של ד"ר רון שאול, שם הוא הורדם ובוצעה בו שטיפת וושט וקיבה דחופה כדי לסתור את הפעולה המסוכנת של חומרי הניקוי, העלולים לגרום לכוויות פנימיות קשות
בכל שנה מוצאות את עצמן, מאות אלפי נשים, "שפחות ניקיון" בימים שלפני פסח. החל מפורים מתחילים לנער את השטיחים, המעילים, הבגדים ולפעמים מנערים, מבלי להרגיש, גם את בני הבית. ככל שמתקרב מועד החג המצב נהייה מתוח יותר ומגיע לעיתים כמעט לכדי ריב "אל תלך לשם עם בירה, ניקיתי שם לפסח". מתי התחילה המסורת הזו של הניקיונות המטורפים ? בזמן ר' יהודה הנשיא, בזמן ר' עקיבא ? בימים שבית המקדש היה קיים ? ישכילו אותי הרבנים
המון דברים קורים בחייהם של אנשים ונדמה שחלקם הנכבד – מתרחש מכח האינרציה, אך לואיז ששון, שמנחה קבוצות ויחידים ומייעצת בתקשור, מאמינה אחרת וחושבת שהאדם הוא ישות המורכבת מהמון רבדים ולכל אחד מהם השפעה על מהלך חיינו. "קארמה", למי שטרם הכיר, היא הדרך ללמוד על ידי התנסות. כאשר הנשמה מסיימת את תפקידה, היא עוברת אל המימד הרוחני ונמצאת בשלב המכונה "מעבר בין גלגולים". לפני שהנשמה בוחרת את הגוף הבא לתוכו היא עתידה להיוולד, היא עושה לעצמה "ניקיון פסח" – את כל החוויות, השיעורים והתיקונים שהשלימה בגלגול הקודם היא מותירה מאחור ואת אלו שטרם הושלמו, היא לוקחת איתה לגלגול הבא.
